בשבוע שעבר סיפקנו לכם הצצה ראשונה לחלקים מביתה של יזמית הלייף סטייל קרן שביט, והפעם אתם מוזמנים להצטרף לסיור נוסף ולגלות את חדרי השינה והחצר הפראית.
בבואנו לבית חדש, אנחנו תמיד מתרגשות קצת לפניי, גם אם ראינו תמונות - אין כמו מראה עיניים ואנרגיות טובות שחלל אסתטי מייצר. בבית של קרן שביט עברנו פעמיים את החוויה הזו - פעם אחת כשסיירנו בחדרים הציבוריים, ובפעם השנייה כשנכנסו לחדרי השינה הפרטיים. מקווים שגם אתם תרגישו כך.
אנרגיה של אש במבואה
בשלב הראשון של תכנון הבית עוד לא הייתה דלת במבואה, והמעבר היה הרבה יותר צר. שביט החליטה להרחיב אותו ליותר משני מטר ויצרה מבואה נעימה ומזמינה. מירב אייכלר, מומחית לפאנג שווי וחברה קרובה של שביט, הגיעה לבית בשלב די מתקדם של הבנייה ויצרה מפה אנרגטית לבית. המפה גילתה שחסרה אנרגיה של אש במרכז הבית. על פי הפאנג שווי אנרגיה מתאפיינת בחומרים וצבעים שונים ושביט, שהתחברה לאבחנה הזו בדקה, מצאה שמרכז הבית נמצא בדיוק במעבר למבואה. משם החלו לזרום רעיונות עיצוביים שיעצימו את אנרגיית האש במקום.
שביט מספרת: "אחרי שנכנסנו לבית החלטתי להנמיך את הפתח וחיפשתי חלון עץ עם חלוקות מעניינות שבהן רציתי לשלב זכוכיות צבעוניות בגוונים חמים – של אש." במהלך החיפוש היא הגיע לטוני ואחרי שראתה את הדלתות החליטה שהיא חייבת גם דלת כזו ולא רק חלון מנמיך. "זו מבחינתי ה דלת של הבית" היא אומרת. הדלת עברה שיפוץ שהחל בחשיפה של הצבע מתוך כוונה להשתמש בה כשהחומר גלוי. במחשבה שנייה היא החליטה לצבוע את העץ בלבן כדי ליצור מראה יותר נקי ושקט. בתוך הדלת שולבו שש זכוכיות סבתא שונות שמצאה. התוצאה היא דלת ייחודית ומאד יפה שההשפעה שלה ניכרת בשני חלקי הבית.
לשביט היה ברור שבחדרי האמבטיה אין מקום לארון בנוי וברור לה שהיא רוצה ארון וינטאג'. "בפריטים בחדר האמבטיה, יש משהו סטרילי, וחדר האמבטיה הופך לאישי בזכות רהיט ייחודי". מה שהחל כחיפוש פשוט, שברור לה שלא תהיה בעיה למצוא, הפך למורכב. לפעמים אופי הרהיט לא התאים, לפעמים הגודל, עד שהגיעה להילה בצר מ"נוסטלגיה בכפר". ההתמחות שלהם היא ריהוט כפרי מהולנד ושביט, שמאד אוהבת את הסגנון, מצאה שם שני ארונות שהתאימו בול, לשני חדרי הרחצה. הארונות לא עברו שינוי מלבד פלטה של שיש קררה, כמו במטבח, שהונחה עליהם.
החיפוש אחרי הכיור שיתאים בול לסגנון היה קצת ארוך. ברגע שהיא ראתה את הכיורים האלה, צחורים, מבריקים ועם גימור מקסים היא ידעה שהם המיועדים. את הכיורים היא רכשה ב"נגב".
מבעד לדלת חדר האמבטיה חוזרים למבואה. כשפותחים את הדלת עומדים מול ארון יפיפה ומרשים. חובבי הוינטאג' אולי מזהים את הארון מהחנות של אלון ארבל. הארון עמד בחנות הרבה מאד זמן ואלון שמר אותו לעצמו. שביט הגיעה בזמן הנכון והצליחה לצאת עם הארון שמתאים בדיוק לקיר המבואה.
צבעוניות עטופה בהרבה לבן
בבתים רבים חדר השינה הוא לא החדר המושקע בבית. בדרך כלל משקיעים בסלון ובמטבח, גם בחדרי ילדים רבים מושקעת הרבה מחשבה ויצירתיות, אבל בחדר השינה לא ממש וחבל. בחדר השינה הזה יש אווירה קסומה. רצפת הפרקט מ"קנה קש", עשויה מבמבוק ויוצרת מראה אורגני ודינמי בחדר. הצבעוניות עטופה בהרבה לבן שמאזן אותה, והפריטים נבחרו והונחו אחד אחד בדרך שממש משמחת את העין והלב. במרכז החדר עומדת מיטת ברזל משגעת שהגיע מ"סופי" יום לפני הצילומים, וברגע שהרכיבו אותה היא נראתה כל כך מושלמת כאילו החדר רק חיכה לה.
לאורך הקיר שצמוד לשכנים שביט הפכה את החיסרון ליתרון. היא בנתה ארון בגדים ענק, שיוצר בידוד נוסף, אצל יאנוש. הארון מעוצב בקווים נקיים, צבוע בתכלת עדין מאד, ומייצר תחושה של רהיט וינטאג' לצד פונקציונליות ונוחות של ארון חדש בהתאמה אישית.
דרך החלון הגדול נכנס אור רב ושוטף את החדר. התלהבנו מאד מהווילון הרקום היפיפה, וכששאלנו מאיפה, שביט סיפרה שהיא מצאה אותו בשוק בכרמיאל (כן, מסתבר שיש שם שוק בימי שני) ושילמה עבורו 10 שקלים! הגודל של הווילון מושלם ועבודת הרקמה עם סרטי הסאטן איכותית ומשגעת.
הטואלט נקנה אצל דפנה מוינטג'מאניה, עליו מונחים פריטי וינטאג' ייחודיים מתוך האוסף הגדול של שביט. שמתם לב לעשרות גופי התאורה בבית? שביט מדמה אותם ל"תכשיטים של הבית" והאמת שהיא כל כך צודקת. היא התחילה לחפש גופי תאורה והתמקדה בסגנונות האהובים עליה: תעשייתי, שנות החמישים וארט דקו. מהר מאד היא הגיע ליוסי קמחי, ומשם התחיל רומן אמתי ומתמשך. "יוסי הכיר לי את העולם הזה" היא מתמוגגת, "הבנתי שבבחירת גופי תאורה כמו שאני רוצה זה לא להיכנס לחנות ולבחור, זה חיפוש מתמיד בשיתוף פעולה עם הסוחר. זה אחד השלבים שהכי ריגשו אותי בתהליך העיצוב של הבית".
עיצוב חדר הילדות עדיין בתחילתו. ההשראה של קרן לחדר לקוחה מספרי הילדים שהיא אוהבת - "מרי פופינס" ו"בילבי". בעתיד הקרוב יצטרפו למיטות הברזל הלבנות של הבנות גם כילות ראש, מנורות ברזל צרפתיות ובית בובות מהמם ששנרכש בברייטון ועכשיו עובר שיפוץ. את הארון הגדול היא מצאה בבלגיה. שביט מספרת: "נעמדתי מול ארון שתי דלתות, מאד גדול ופתאום הרגשתי כמו ילדה קטנה מולו. הסוחר נתן לי מפתח לדלתות הארון, אותו קשרתי לשרשרת שלי שלא ילך לאיבוד. כל הסצנה הזו הזכירה לי את 'סיפורי נרניה'".
הנוף הירוק נמשך עד האופק
שביט מפתיעה אותנו ומספרת שנעמי אשל, מעצבת גינות, היא בעלת המקצוע הראשונה שלקחה לעבוד יחד אתה. שוב, בניגוד לרובנו שמשקיעים את כל מה שיש לנו (יצירתית וכספית) בבית עצמו, שביט ידעה מראש שהיא מתכוונת להשקיע באופן שווה בין פנים הבית לחוץ והשאירה תקציב נכבד עבור זה. היא רצתה ליצור תווך בין חצר הבית לטבע שמקיף אותו בצורה טבעית והרמונית. שביט מודה שיש דברים שהיא יודעת איך היא רוצה שייראו וירגישו, אבל יש אנשים שיודעים לעשות את זה טוב ממנה. מבחינתה, נעמי היא אחת כזאת.
"עוד לפני שהתחלנו לבנות נעמי לקחה אותנו לבתים שונים בגליל ובשרון שאת גינותיהם עיצבה. היא בעצם הראתה לנו שאפשר לעשות הכול, שנחשוב ונדמיין מה אנחנו רוצים". נעמי, לדברי שביט, "מתווכת בין המקום של הטבע למקום של החלומות שלנו." בתהליך העבודה היא נפגשה עם כל בני הבית. בדומה לשביט, גם נעמי מאמינה ביצירת פינות שונות במרחב החצר שמייצרות חוויות שונות ותחושה דינמית.
לחצר הזאת יוצאים מהמטבח דרך דלת זכוכית רחבה. זו החצר המרכזית. היא פונה לעבר השדות והנוף הירוק נמשך עד האופק. נעמי יצרה גבעת דשא מקסימה שנעים לשכב עליה ביום חורף חמים או להתגלגל בעדינות למטה. על הדק עומד שולחן אוכל לארוחות בחוץ ולצדו פינת ישיבה המורכבת מספות ברזל וכריות נוי מהקולקציה החדשה של "הביתה" שמתאימות לשם כמו כפפה.
אירוע קולאז' חורף של קרן שביט יתקיים השבוע בימים חמישי עד שבת (23-25 בינואר), בגני התערוכה בתל אביב. לפרטים נוספים היכנסו
במדור הקודם: הבית של קרן שביט, חלק א'
לכל הכתבות בבלוג "הביתה"