לפני קצת יותר משנה הצטרפנו עם בלוג הביתה לקבוצת פייסבוק בשם באבלס. בקבוצה נמצאות הבלוגריות הטובות, המקוריות והמשעשעות ביותר בארץ מתחומי העיצוב, היצירה והאוכל. פגשנו שם את איילת לנדאו, שאת הבלוג המצוין שלה "לולה" הכרנו ואהבנו עוד קודם. פרויקט משותף אחד בינינו עשה חשק לעוד, וכך נרקמה תכנית לבוא אליה הביתה לשיחה וצילום.
סבה וסבתה של איילת גרו במשך שנים רבות בדירה בה היא מתגוררת כיום, כך שהמקום עמוס בזיכרונות ילדות שלה מחופשים רבים אותם בילתה בה. לפני ארבע שנים עברו איילת וערן לדירה, ושנה אחר כך נולד בנם יהונתן. איילת, מעצבת פנים בהכשרתה, בחרה להשאיר את המבנה המקורי של הדירה ועשתה שינויים קלים כמו הוספת קיר גבס ורצפת פרקט.
הדבר הראשון שהתאהבנו בו בדירה היא הצבעוניות; בחירת הצבעים מאירה ונעימה מאד. "אני מאוד אוהבת צבעוניות, אבל כזו שלא תכאב לי בעיניים", מסבירה איילת.
הסלון פתוח לפינת האוכל ושטוף אור נעים, ורוב הרהיטים בו נרכשו ברחוב הרצל בתל אביב. את הכורסה קיבלו השניים מאמו של ערן: כאשר הייתה איתו בהריון זו הייתה הכורסה שלה, וכאשר איילת הרתה את יהונתן היא העבירה להם את הכורסה, והם ריפדו אותה מחדש. על הספות מונחות כריות צבעוניות מ-kas ומרוני דה ליידה.
בחלל הקטן שנוצר בין חדרי השינה לכניסה מיקמו השניים את פינת העבודה. היא מכילה הרבה ספרים, בובות של פוגי נעים וקופסת כלי תפירה מסבתה של איילת.
הווילון, שצבוע בטורקיז משגע, נותן את הטון המרכזי בחדר השינה. מול המיטה ניצבת שידת מנדלה מורכבת, אחת משתיים שיש בבית. איילת אומרת שיש במנדלות שלמות ברמה האינטואטיבית שקוסמת לה מאוד.
בחדר הקטן של יהונתן גילינו צעצועים רבים מ"שוקה", והתאהבנו בווילון המתוק שאיילת תפרה מבד שמצאה בברלין.
קירות הבית מקושטים בתמונות רבות ומאד מגוונות ולנו, שכבר התוודינו בעבר שאנחנו מתקשות למצוא תמונות לבתים שלנו, היה מאד מעניין לשמוע מאיילת שאצלה זה נראה כל כך קל וטוב. איילת מספרת שהיא מאד אוהבת תמונות ומוצאת אותן במקומות רבים: מוזיאון, שווקי פשפשים, גלויות בחו"ל וכו'. אם תמונה מסוימת מייצרת אצלה רגש - היא קונה.
במדור הקודם: צצה לבית שכמעט צריך דרכון כדי לבקר בו
לכל הכתבות ב"הביתה"