את הבית של שירי היימן ראינו לראשונה רק בתמונות שהגיעו למייל של בלוג הביתה. התאהבנו בו דרך הצילומים, והחלטנו לבקר את שירי ובן זוגה יובל בביתם שבניל"י (יישוב קהילתי בדרום מערב השומרון).
בני הזוג קנו בית שנבנה לפני עשרים שנה בבנייה קלה. הם החליטו להשאיר את המעטפת החיצונית, וליצור חלל פנימי חדש. בתהליך התכנון הם נעזרו במעצב התעשייתי, דיויד אלטיט.
שירי היימן היא מעצבת תכשיטים ותיקים, בוגרת בצלאל ועד לא מזמן בעלת החנות "פבריקה" במתחם החשמל. לפני שנתיים החליטה לשנות כיוון והקימה עסק לעיצוב חללים. הקו המנחה בעבודותיה של שירי מתבטא בצורה מאוד יפה גם בביתה: קו נקי ונעים. לכל פריט יש מקום, וכל פרט משרה שקט ונינוחות. בבחירות העיצוביות של בני הזוג יש הרבה כישרון ואיפוק טבעי לצד חום ונשמה.
אחרי שמבלים בבית עם שירי ומכירים אותה, קל להבין איך הכל מתחבר ליצירה אחת שלמה.
עיצוב אישי לגופי התאורה
הכניסה לבית והסלון. פרקט עץ אלון יפיפה משמש כרקע חם לרהיטים ולפריטים השונים בצבעי לבן, אפור ושחור המוצבים בקפידה בחלל. ארון הדיסקים המפואר הובא לבית ממפעל פרחים בבית שמש (אביה עובד בסמוך למפעל). שירי מספרת שחיזרה אחרי הארון הזה כשמונה שנים ותמיד נענתה בסירוב. אחרי שמונה שנים, תפילותיה נענו, והארון עבר לרשותה. מעמד העיתונים המהמם מבית רדיוס נרכש ב-20 שקלים בלבד בשוק הפשפשים.
המנורה מעל שולחן האוכל נקנתה בe-Bay ושאר גופי התאורה עוצבו על ידי שירי ויובל. הם קנו מנורות אדיסון מסוגים שונים, חיברו להן כבלים מתאימים והכינו גופי תאורה מעוררי התפעלות.
התבוננות מעמיקה בפינת האוכל הובילה לשתי מסקנות: בחיים צריך לדעת לבחור את החברים הנכונים. החברים של יובל קנו לו את מאזני הארץ במתנה ליום הולדתו ה-40. שאפו! ומסקנה שנייה: צריך חושים מחודדים כדי להגיע לאיזון ההרמוני שמצאנו פה.
המטבח. ללא ספק הממלכה של יובל, שהוא גם בשלן מקצועי שעבד הרבה שנים במסעדת אוקיינוס, וכמבקר אוכל בעיתון. הארון הגדול מכיל את ספרי הבישול המקצועיים, שורות של צנצנות תבלינים מעניינים – ללא תווית ובעיקר הרבה כלי בית לבנים – שמסודרים בסדר מופתי. שירי קנתה את הארון הרבה לפני שהם שיפצו את הבית וסביב מיקומו ומידותיו נבנו שאר חלקי המטבח.
מראה מהרחוב ומשולש רומנטי
שרותי אורחים. לשידת מגירות ללא רגליים שנרכשה בשוק הפשפשים, הוסיפה שירי רגליים וידיות והפכה אותה לשידה שמותאמת לכיור. הסולם למגבות נקנה ב"חפצים".
חדר המשחקים. מעל הספה תלויים הדפסי פורטרט מקסימים שיצרה שירי. שולחן הנגרים ותחנת התדלוק הם שני פריטים מקסימים שהכינה שירי עבור ילדיה כמתנות יום הולדת. יש מתנה טובה מזו?
בחדרי הבנים, מתלה בגדים מיוחד, גם הוא מעשה ידיה של שירי. ארון ותמונות שנשמרו מבית ילדותו של יובל, הוצבו בגאון מחדש.
חדר השינה. אפשר לראות כאן את מבנה הגג המשולש – אחד הדברים שגרמו לשירי להתאהב בבית. את המראה הענקית והמרשימה הם הרכיבו מדלת ישנה ששירי מצאה ברחוב וסחבה בעקשנות (עם בטן של חודש תשיעי). עשרות מסירי צבע חשפו את העץ מכל השכבות ורק אז הורכבה המראה ונתלתה אחר כבוד.
שירי, תודה רבה על האירוח בביתך. פגשנו אישה חמה, פתוחה ומוכשרת.
במדור הקודם: הבית בסגנון וינטג' תעשייתי בעשרת
לכל הכתבות במדור הביתה