לפני כ-30 שנה, כשעלו לארץ מאנגליה, קנו בני הזוג בית שנבנה לפני כ-100 שנה בירושלים. לאחר הקנייה הם עשו שיפוץ, וכעבור עשור עשו שיפוץ נוסף והוסיפו לבית עוד קומה ומרתף. האישה היא שפית ומארגנת טיולים קולינריים בחו"ל, ולאחרונה החליטו בני הזוג לשפץ את המטבח. את השיפוץ תכננו אדריכלים יואל ועפרה גולדברג. המטרה, אומרים האדריכלים, הייתה ליצור "מטבח צעיר, רענן ועכשווי אבל לא מודרני, לגעת בהיסטוריה בכבוד".
>> לכל הכתבות בערוץ living
המטבח נמצא בחלל נפרד ואינו חלק מהחלל הציבורי, ויש ממנו יציאה לגינה. כמו בשאר חלקיו הישנים של הבית, יש בו קירות אבן (שעוביים מגיע ל-80 ס"מ), קשתות וקמרונות וקורות ברזל, אך כל אלה הוסתרו במהלך השנים בשכבות של טיח וצבע. לכן, בשלב הראשון קילפו האדריכלים את השכבות וחשפו את האבן ואת הנישות הישנות, המקושתות בחלקן העליון. בנישות הישנות, המקושתות, נוספו מדפים, ולצדן נחצבו בקירות נישות מלבניות. בנישה אחת הותקנה תיבת פלדה עם מקום ליין ולספרי בישול, ובשנייה יש פינת שתייה וקפה בכחול-טורקיז עמוק.
רצפת המטבח חופתה באבן ג׳ת אפורה בפריסת פישבון, ודלת העץ המקורית של המטבח עברה חידוש בצבע. המדרגות הגלויות בפינת החלל הוחלפו מבטון כבד לקונסטרוקציה בעובי 10 מ״מ עם מעקה משרביה עם חיתוכי לייזר בדוגמת פישבון. בחלונות ובדלת הזכוכית הותקן פרופיל אלומיניום בלגי באפור גרפיט.
חזית ארונות המטבח עשויה מפלדת קורטן, חומר היוצר ניגוד לאבן החמה. "למרות האיטום קורטן הוא חומר שממשיך להחליד וסופח כתמים, וזה חלק מהרעיון", אומרים האדריכלים. "זה מטבח חי, והאבן והברזל ממשיכים להתיישן".
המטבח בנוי בצורת רי"ש עם צלע אחת ובה ארונות נמוכים וצלע של ארונות גבוהים. המדיח הקבוע בין הארונות הנמוכים אינו אינטגרלי אלא נצבע במיוחד על ידי האמנית ביניה כהן. משטח העבודה הוא אבן קיסר במראה קררה עדין. כיורי הנירוסטה הוצבו מתחת לנישות המקושתות שבהן מסודרים כלי חרס שבעלת הבית רכשה ברחבי העולם, וביניהם נמצאות הכיריים, מתחת לחלון הפונה לרחוב. במרכז יש אי בצבע כחול-טורקיז עמוק ובו כיור ברונזה שנקנה בשוק הפשפשים. עלות המטבח, כולל נגרות ושיפוץ החלל, הייתה כ-160 אלף שקל.