אם חשבתם שיש הבדל בין עיצוב גברי לעיצוב נשי ולא ידעתם לשים את האצבע למה בדיוק, מבט בשלושת חדרי השינה שקיבצנו בכתבה זו יחדד עבורכם את ההבדלים. עיצוב חדר שינה בהשראת חוויות מהמילואים ומהחיים כרווק תל אביבי הוא בהחלט שונה מחדר שינה רך, לבן, מפנק ועוטף.
מתוך עשרה חדרי שינה מעוצבים המתפרסמים בספר עיצוב חדש "מעצבים חדרי שינה" של אורלי רובינזון שנערך בשיתוף חברת עמינח, שלושה עוצבו בידי גברים מוכשרים, ואף שכל אחד מחדרי השינה שונים לגמרי זה מזה – אפשר לשרטט קו בין העיצובים שלהם בפרויקט הנוגע להיכל השינה והאינטימיות שלנו. אצל כולם נעשה שימוש בטקסטיל, בכל זאת מדובר בחדרי שינה, אך בעוד שאצל המעצבות הטקסטיל והמשחקים איתו הם במרכז העיצוב, אצל המעצבים הטקסטיל הוא יותר פונקציונלי. במילים אחרות – אצלם לא תמצאו שמלות בד העוטפות את בסיס המיטה. תפסנו את שלושתם לשיחה על ההשראה שלהם לעיצוב חדר השינה החלומי שלהם.
עוד באתר לעיצוב הבית:
במילה אחת - פינוק
עדי סמט, אדריכל בעל קו מודרני, מנהל משרד לתכנון וילות יוקרה יחד עם בת זוגו, תמר, עיצב מיטה עם בסיס מרופד נמוך, ארוך ורחב עם דפנות מעוגלות בבד בטקסטורת דנים (בד "בורמה" מקולקציית בדי הריפוד של עמינח) וראש מיטה תואם – מרופד, בעל גלילים, במראה חדשני וצעיר. רגלי המיטה שבחר עדי הן מניקל, המשך לקו האורבני, הצעיר והמודרני של כל המיטה.
למי עיצבת את חדר השינה הזה?
"לעצמי. ראיתי את עצמי לנגד עיני, כאדם שמאוד מאוד אוהב לישון", אומר עדי כשהוא ניצב לצד המיטה שלו, "אני ישן שמונה שעות. מאוד אוהב לישון ויכול לישון בכל מצב. נוטה למשוך את היום, אוהב את הלילה, ובבוקר אני מת להישאר במיטה. וכמו כמו 99 אחוז מהגברים, אני ישן לימין האישה".
עדי מוסיף כי "אחרי הבית, חדר השינה הוא שלב נוסף בבריחה – מרעש הבית אל השקט והרוגע. כשאתה נכנס לחדר אתה מוריד עוד הילוך. כשאני מתכנן חדר שינה, אני קודם כל בוחן עם הלקוחות את ההרגלים שלהם, מה הם עושים בחדר, איך הם חיים בו: יושבים, צופים בטלוויזיה, קוראים עיתון, רובצים על כורסה, שומעים מוזיקה. בסופו של דבר, חדר שינה, במילה אחת, משמעותו פינוק".
איך התחלת את עיצוב חדר השינה שבספר?
"עיצוב המיטה החל בבסיס, מעין במה מנותקת מהרצפה ומרחפת מעליה. המיטה רחבה במעט מרוחב המזרן, ב-15 סנטימטר מכל צד, מה שמעניק לה מסגרת עדינה, קלילה ואוורירית. היא מתאימה לכל חלל, ובוודאי לחללים קטנים. בשל היותה מנותקת מהרצפה וללא ארגז מצעים, היא מאפשרת להרגיש את הרצפה, את השטיח, את הפרקט, ובכלל את גודל החדר. גב המיטה מעוצב בחצאי עיגולים עשויים גלילי ריפוד ברוחב בסיס המיטה. המיטה מרופדת ונעימה. בחרנו בצבע בד כחול ג'ינס מעט סגלגל, צבע צעיר וקליל עם אמירה רעננה שאינה משתלטת".
מה הטיפ שלך לעיצוב חדר שינה?
"פרופורציות נכונות. לא גדול מדי שהולכים בו לאיבוד. אני מציע לא להיתקע בעיצוב יתר - מזרן נכון וטוב, במה, ראש מיטה יפה, שידות ומנורות – בזה נגמר הסיפור".
איך נראה חדר השינה שלך ושל תמר?
"כמו הבית שלנו, כך חדר השינה שלנו, נקי, לא גדול במיוחד, פרופורציוני. נעים, מאוורר, מואר, פונה לנוף פתוח. חדר השינה שלנו מאוד רגוע ונקי. אחרי יום עמוס, כל מה שאנחנו רוצים זה להיכנס לחלל נעים ולא מכביד. הקירות בהירים, גם הארונות בגון הקיר – ממש נעלמים בחלל. לרוב גם המצעים שלנו לבנים וגם כיסוי המיטה. רק הכריות וראש המיטה צבעוניים, אבל גם עדינים. הרהיטים המשלימים הם בצבע שחור – השידות וארונית עתיקה, אבל כל השאר מאוד רגוע. הוא גם משתנה כי הבלגן משתנה. הבגדים הזרוקים, הספר, הכרית, הכיסוי, השמיכה. אני לא מאמין בתפאורות. אני מאמין בחללים שכל אחד יוצק פנימה את ה'אני' שלו. וה'אני' שלי נמצא שם בכל מקום".
"שינה היא סוג של מוות ותחייה מחדש"
עודד שטרן מירז, אדריכל, בוגר המכון הטכנולוגי חולון ואוניברסיטת קינגסטון בלונדון, נע על קו ישראל-לונדון ועוסק באדריכלות, עיצוב ויזמות, עיצב חדר שינה מורבידי משהו, בעל רבדים ומשמעויות רבות. הפרט המעניין ביותר הוא שעודד סובל מסוג של אינסומניה, מה שהיווה השראה לחדר השינה המהורהר שלו. "אני ביחסי אהבה-שנאה עם שינה. אני יכול לקום פעם אחת לפחות בלילה ואז להיות ער פרק זמן לא קצר. יש בי דואליות בנוגע לנושא הזה", אומר עודד.
עודד עיצב מיטה עם בסיס מרופד וציפה ייחודית תפורה לדפנות המיטה בשילוב בדים שונים. ראש המיטה נתון במסגרת עץ עם תאורת לד לבנה המאירה אותו וארוניות עץ תואמות (עם תא אחסון נפתח, כמו שהיו בבתי הספר בעבר או בכנסיות) ותאורה דרמטית מאחורי גב המיטה.
לצד המיטה בעלת הנוכחות ניצב שלט לבן גדול ועליו תבליט בכתב ברייל. "האהבה עיוורת" כתוב על השלט, כי בחדר השינה, לתפיסתו של עודד, משתמשים בחושים אחרים, כמו מישוש, ולאו דווקא בחוש הראייה. "חדר השינה הוא מיקרוקוסמוס של ההוויה שלך, כי בו אתה מתחיל ומסיים כל יום - הזריחה והשקיעה. הלילה הוא סיפור של מוות ותחייה מחדש בבוקר, מעגל החיים. לכן המיטה צפה בנפרד, היא עולם נפרד מהיתר. מסביב למיטה תאורת לד, שמוסיפה לאווירת הריחוף והניתוק של המיטה מסביבתה", אומר עודד, "בכוונה בחרתי את המזרן הכי גדול והכי עמוק של עמינח, שתרגיש שהמיטה מחזיקה אותך". המצעים הבהירים, המהווים ניגוד למיטה הכהה, עשירים בבד, ולדבריו הם תזכורת לתכריכים. שוב תזכורת למוות. אבל לא במוות, בתחייה מחדש ובמעגל החיים עוסק עודד בעיצוב שלו. "המיטה היא 'מיטה לעם הספר'. היא עשויה עץ כהה ומשני צדיה שידות הבנויות ככיסאות ספרייה או בית ספר. אפשר להרים ולאחסן בהן ספרים, בדיוק כמו שולחנות וכיסאות בית ספר בחדרי הלימוד הישנים. על כל כיסוי המיטה מופיע שיר שכתבתי".
למי עיצבת את חדר השינה הזה?
"התייחסתי ליחסים המורכבים שיש לי עם שינה. הקונספט מבוסס על כך שעולם השינה הוא עולם של דימויים, של סמלים, עולם שבו לכל אחד מאיתנו יש את הסיפור של עצמו. חדר השינה הספציפי הזה עוצב לבית של משפחה באבן יהודה".
איך נראה חדר השינה שלך?
"עם בת זוגי אני חווה את חדר השינה כחדר של תקשורת בין-אישית, ובלילה היא אינה ויזואלית. היא מבוססת על מישוש ורגש. אני לא מסוגל לקום בבוקר ולעזוב את הבית לפני שחדר השינה שלי יהיה מושלם ומסודר כדי שאוכל להתחיל מחדש את היום ולבלגן מחדש את הלילה. בית בשבילי הוא מקום לחזור אליו, להשתרע, ולא כל כך לרושם או לאירוח. אני ישן עם כיסוי עיניים כדי ליצור עוד מנגנון הגנה, שיהיה שחור סביבי גם כשאפקח את העיניים. בחדר השינה אני נכנס למקום עמוק ולא מתעורר, סוג של מוות, של מעגל חיים, של התחלת היום וסופו". עוד הוא מוסיף שהוא ישן על מיטת איקאה חורקת.
מה הטיפ שלך לעיצוב חדר שינה?
"לראות את החוץ. חלל לא גדול מדי, שיאפשר להיכנס חזרה לרחם, כמו עובר, להרגשה של הגנה. שזה יהיה מקום בטוח. החיבור לשקט הנפשי, למקום השלו בפנים. אם חדר שינה מעניק את כל אלה, לא משנה צורתו".
הבנתי שהדבר הראשון שאדם ישן צריך זה מחסה
אמיר נבון, אדריכל, הבעלים של בית הספר B6 לתכנון ועיצוב בתל אביב, עיצב חדר שינה צעיר, אורבני, מינימליסטי וגברי מאוד. הוא בחר במיטה עם בסיס מרופד עשוי עץ לביד. הבסיס נתמך בתושבת עץ נסתרת צבועה וראש המיטה מעץ בגוון לבן אטום. המיטה שעיצב אמיר היא מיטה פרי סטנדינג, שאפשר להציב בכל חלל וניתן להזיז ממקום למקום בחדר. הבסיס פשוט ומזכיר בסיסים הפזורים בדירות רווקים בעיר הגדולה. "חשבתי להשאיר מאחורי המיטה קיר 10 סנטימטרים סטנדרטי מבלוק או גבס, אך בסוף הוספתי גב מיטה. המיטה פשוטה, קוויה נקיים ומודרניים, והיא צבועה לבן. בסיס המיטה נסוג פנימה כ-20 סנטימטר מכל צד, כך שהמסגרת שלה נדמית כמרחפת. גב המיטה רחב ממנה עצמה. שידות לילה מעוצבות כבאטלרים, גם הן פרי סטנדינג, צבועות לבן", מספר אמיר. הצבעים גבריים אף הם - לבן, אפור ונגיעות צהוב והצורות הגיאומטריות תומכות בקו הגברי המובהק.
גם נבון מעיד שראה את עצמו ואת מכלול חוויותיו, בין השאר מהמילואים ומחייו כרווק תל אביבי בעברו, כשעיצב את המיטה. עם זאת, המיטה שעיצב שולבה באחת הדירות שעיצב. "החלל שבחרתי בדירה עצמה אינו חלל שהוגדר מלכתחילה כחדר שינה, אלא יכול לשמש במגוון של שימושים והתרחשויות, בשל המחיצה בו", הוא אומר, "המחיצה עשויה קיר נגרות אפור, שבמרכזו חלון עם ריבועי עץ הניתן לסגירה, והיא תלויה על מסילות בתקרה. קיר המחיצה יכול לזוז קדימה ואחורה וכך אפשר לשנות את גודל החדר. מדובר בחלל ורסטילי".
מה השפיע על הבחירה שלך?
"הפעם הראשונה שבה הבנתי את הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי השינה הייתה בשנת 2003, בזמן מלחמת המפרץ השנייה. הייתי חודש וחצי במילואים ובמהלך התקופה הציבו אותנו לשלושה ימים באולם כדורסל. סקרן אותי לראות איך אנשים יתארגנו לשינה בחלל הפתוח הזה. להפתעתי, כולם נצמדו לקיר, לדפנות, אף אחד לא נשאר באמצע. אז הבנתי שהדבר הראשון שאדם ישן צריך זה מחסה. כשתכננתי את המיטה חשבתי על האולם הזה. אני מספר לתלמידיי את הסיפור הזה, כשאני מלמד על כיכר אדריכלית. אנשים פחות מסתובבים באמצע ויותר בדפנות".
לדבריו, "השינה היא מצב שבו אתה יכול לעבד את כל מה שעברת במשך היום ולעשות סדר בכל הגירויים המציפים אותך. אנחנו חיים בעולם חשוף, עמוס במידע ובוויזואליה, לכן אנחנו זקוקים למנגנון מסנן".
איך נראה חדר השינה הפרטי שלך?
"המיטה שלי ושל אשתי עשויה מפוליפורם, שחורה מינימליסטית ופשוטה, קרובה לרצפה וגב מיטה פרי סטנדינג. מאחוריה קיר לבנים חשוף ועליו תצלום גדול של דגנית ברסט – איש קופץ למים. לצדה מנורת לילה ומולה עץ. התחושה בחדר השינה שלנו היא הכי בית שיש. אם צריך לתמצת את הבית שלי לכדי חדר, הוא מסתכם בחדר השינה: קיר חשוף, חזית וילון, חזית ארון, חזית חלון ועץ".
מה הטיפ שלך לעיצוב חדר שינה?
"אני מעדיף ארונות כחזיתות – כקירות שתוחמים את חדרי השינה, מרצפה עד תקרה. ארון עם גב ודלתות ובפנים בגדים, מצעים ושאר חפצים הוא אקוסטי וחוסך מקום. אישית אני מאמין שטלוויזיה זה דבר מנוון ומרדים. חדרי השינה שאני מעצב הם יחידה אחת עם אמבטיה ושירותים, מאסטר בד-רום שנראה כמו סוויטה בבית מלון. ההפרדה בהם חכמה ומעניינת – זכוכית או וילון, היוצרים פרטיות מצד אחד, ותחושה של גודל, אופן ספייס, מהצד האחר. אני בוחר בחדרים משופעים באור ובאוויר, ומשלב בעיצובם אמצעי האפלה, טקסטילים ווילונות רכים בצדי המיטה, שמרככים את המראה. אני מתקין תאורה נסתרת ברצפה ובמפגשים של הקיר והתקרה".