למרות הכל, סוכה בלב בארי: בדיוק לפני שנה, שמחת תורה, בני משפחת שאבי מבארי מצאו עצמם מסתתרים מתחת לעץ דקל שסמוך לביתם בזמן שמחבלי חמאס הבעירו אש שהרסה את הבית. בשבוע שעבר, בדיוק לכבוד סוכות, החליט אב המשפחה, איתי, לחזור ולבנות בבארי את הסוכה - ונעזר בעץ שהציל את חייהם.
"אנחנו בבארי, זו הסוכה שבניתי השנה. הרבה לפני החג חשבתי איפה אבנה את הסוכה והחלטתי שדווקא פה. הסוכה משנה שעברה לא נשרפה, כל הבית נשרף ובחיבור שלה האש נעצרה. זה היה סימן בשבילי להקים אותה, כמו שאנחנו מנסים להקים את עצמנו מהקרשים ולהמשיך", אמר לניב רסקין ב"חדשות הבוקר". "אין לנו ברירה וגם יש ילדים שצריך לגדל, מהם אנחנו שואבים את הכוח. אפשר לקרוא לזה גם אגו, דווקא, אנחנו פה ונישאר".
באותה שבת הספקתם לפרק את הסוכה?
"לא היא עדיין עמדה, זה בגדול אותה סוכה. היא הייתה מקובעת לפרגולה שבחצר והאש נעצרה בדיוק בחיבור".
תוכל לחזור לאותה שבת?
"חלום הבהלות שכל הורה לילדים יכול לחוות. שעות של פחדים וחוסר אונים, די מוקדם זיהינו מחבלים שמתהלכים מחוץ לחלונות. זה יום שלא נשכח, לווה בפחד, דריכות, ייאוש וחוסר אונים. הכל היה שם, ונשארנו בחיים לספר את זה. עד היום אני לא מבין איך עץ דקל קטן וחשוף הציל משפחה שלמה".
תסביר את הסיטואציה שהייתה שם.
"הם פרצו לבית, ואחרי שרצחו את הכלבה ניסו להיאבק איתי על הידית. כשזה לא הלך להם הם שרפו את הבית ודחפו צמיג בוער לתקרה, לפתח מיזוג האוויר. זה השפיע בתוך שניות ולא הייתה ברירה, נמלטנו החוצה. רצינו להסגיר את עצמנו אבל הדלת הייתה תקועה. קפצנו מהחלון, עץ הדקל היה הכי קרוב ושם הנחנו את הילדים. נתקענו במקום חמש שעות כי היינו מוקפים במחבלים ובוזזים. היינו מוקפים בתוך כל הסרט ולא יכולנו לזוז, זבוב על הקיר בתוך הזוועות".
שאבי הודה כי מאז האירועים הקשים החיים שלו מלאים בדריכות שלא עוזבת. "היינו במרחק של מטרים מהם, אתה משלים עם המוות אבל שורד. כששמעתי יריות והבנתי שהם בבית נכנסתי לדריכות שמלווה אותי גם היום. אני כל הזמן מוכן לסכנה", הסביר
איך זה מתבטא?
"הזיכרונות לא עוזבים אותך, ויש תוספות. לעיתים אני נזכר בדברים חדשים או שהסיטואציה בזיכרון קצת משתנה. מדמיין גם מצבים אחרים כמו שהיו הורגים אותנו או נחטפים. הרבה מחשבות על מה יכול היה לקרות. זה כל הזמן".
אף על פי ולמרות הכל, שאבי אופיטימי. "קשה לחזור שנה אחרי ולראות שהכל עדיין ככה, אבל אנחנו רוצים לחזור. אני מרגיש הכי בטוח פה בעולם, לא אתן להם את הניצחון. אביא עוד ילדים ואפילו אחתן אותם בבארי", קבע. "חזרתי לכתוב ולהלחין שירים, אני מרגיש שנועדתי לזה וזו המשמעות של החיים מבחינתי עכשיו. אני כותב ומלחין מגיל 14, ומשהו ביום הזה גרם לי להוציא הכל החוצה".