לפני תשעה חודשים, כשהיא עובדת כאחראית על מחלקת עיצוב בחברת סטרטאפ, ישבה יעל צימרמן עם אביה - בעל מפעל אלומיניום בכרמיאל, ושמעה ממנו: "יש לנו מפעל, מה בא לך לעשות?". כבוגרת המסלול לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, הרימה צימרמן את כל הכפפות שהונחו לפניה, והחליטה שהגיע הזמן להנגיש לאנשים את חומר האלומיניום, עם פיתוח של מוצרים לבית ולחוץ שמתאימים לכל מזג אוויר. עד היום היא יצרה מעל 28 מוצרים, ביניהם שולחנות קפה, ספסלים, חלקם דמויי עץ, תיבות דואר, מדפים, אדניות ועציצים, מיטת שיזוף וספות חוץ.
>> הפריט הזה יסדר לכם את הבלגן בארון בלי לזרוק כלום
>> החדר הכי מבולגן בבית קיבל את המהפך הכי מספק
הבית בתל אביב של צימרמן, 29, ושל בעלה אורי סינרייך, ברוקר בחדר עסקאות, 36, מרוהט ברהיטים של העסק החדש שהקימה, "אלומון": שולחנות וספסלים שהעלתה בעצמה במדרגות משום שהם קלים, אדניות לעציצים שבמקום צלחות לניקוז המים כוללות מגירה נסתרת ונשלפת, שולחנות רגל "מונסטרה" שיצרה מחיתוכי לייזר בשני צבעים וטרם הוציאה למכירה, ולצידם אוסף של פריטים שיצרה או ליקטה מייד שנייה - שולחן צד שעיצבה בזמן הלימודים מסוליות ישנות של כפכפי הוויאנס, שולחן זכוכית ומנורה מהמרקט פלייס, כלב מטולמנ'ס בחדר השינה ונגרות ששרטטה עבורה, כמו גם את תוכנית הדירה, בת שבע דייווידסון. "אני מאמינה שדירה יפה כשמשלבים בה אוסף של דברים ולא קונים הכול במקום אחד. זה נותן פן אישי", היא מסבירה.
שידות חדר השינה נמצאו באשפה
את הדירה עיצבה צימרמן יחד עם אמה, ושתיהן ידעו בדיוק מה הן רוצות: "המטרה בעיצוב הייתה לרווח אותה בתחושה. מאחר שמדובר בדירת 79 מ"ר עם שני חדרים וסלון, העדפתי רהיטים דקים ופחות דומיננטיים שיפתחו את החלל ויעניקו לו תחושת גודל ואוויר. ספסל שקניתי, שהוא פיס היסטרי עם רגלי עץ, דחס את החלל, ולכן העברתי אותו לממ"ד. במקום חדרים שכולם רגילים בחרנו בחדר זכוכית עם וילון כדי להגדיל את הדירה בתחושה". כדי להבדיל בין החדר למטבח והסלון הן יצרו "במה" על ידי מדרגה אחת, וכך החדר הוא מעין קובייה שקופה-לבנה. את הריהוט לבית בחרה בשחור ולבן, כדי שיהיה עדכני תמיד, ואת הצבע השאירה לאקססוריז כמו כדים וספרים.
הסגנון של הבית משלב סטייל מודרני של אלומיניום, תעשייתיות וקווים נקיים עם עץ כפרי שמעניק חמימות. התקרה מבטון חשוף והריצוף מפרקט טבעי. המטבח אינטגרלי בלבן, והמנורות שחורות מאיקאה. את שולחן העץ האמורפי יצרה צימרמן בעצמה. "היה לי תקציב מוגבל, ואי עולה המון כסף. לא רציתי שיסגור את החלל אלא שמספיק אנשים יוכלו לשבת סביבו. הגעתי למקום, ציירתי את הצורה שאני רוצה והלכתי לנגרייה כדי שייצרו אותו". חדר השינה עם פרקט לבן ואת השידות מצאה בפח האשפה. מאחר שחלקן העליון היה חלוד, יצרה פלטה שחורה ועגולה מאלומיניום והתקינה מעל. האמבטיה חופתה בשיש.
אלומיניום הוא חומר יקר, אבל משתלם
כל המוצרים של "אלומון" נושאים שמות של טבע, פרחים וצמחייה, כמו לילי, נסט, מון, דליה או לוטוס. הייצור ישראלי וניתן להזמין אותם גם בהתאמה אישית. את צימרמן מלווים צוות מהנדסים של "אינקומק" לזיווד אלקטרוני, חברה בת של קבוצת טרלידור, שאביה הנרי צימרמן הוא הבעלים שלה זה 35 שנה. "אלומיניום הוא חומר יקר, פי 2 יותר מפלדה, אבל מאחר שאנחנו היצרנים ואין אולם תצוגה, אלא עובדים מהמפעל לצרכן, המחירים של המוצרים משתלמים יותר. במקום לייצר שולחנות מפלדה, כבדי משקל ומחלידים, העדפנו לייצר מוצרים משלימים עמידים במים, קלי משקל, קלים לניקוי, דינמיים ואם הם ניתנים להרכבה, ההרכבה פשוטה. שולחן זכוכית לקח לי להרכיב 4 דקות עם חיבור של אום אחד".
ומה אומר אבא? "יעל היא גאווה אמיתית. רק התחילה וכבר מכרה 120 מוצרים באתר, למרות המלחמה". צימרמן מעיד כי המלחמה השפיעה גם על העסק שהוא מנהל. מנהל התפעול של המפעל נהרג, חלק מהעובדים במילואים ועובדים אחרים עזבו את הצפון. אבל הוא מאמין שלאחר התקופה הקשה ייצאו העסקים מחוזקים ויחוו שגשוג. יעל שואפת למכור את המוצרים בחו"ל בעזרת חברה בת של הקבוצה בלוס אנג'לס. "אני רואה שאוהבים את המוצרים. יש להם תכונות נהדרות, תחזוקה ששואפת לאפס ועכשיו הם גם נגישים".