הביתה של ענבר מרמת הכובש

ההתחלה של הבית הזה לא ממש מרגשת. ענבר ואלעד גרים בשכונה חדשה, שנבנתה בקיבוץ, שבה הדגם קבוע. הם יכלו לתכנן את פתחי החלונות ואת עיצוב הפנים בלבד. רובנו גרים בדירות או בבתים כאלה, ואנחנו ממש אוהבות להגיע לבית כזה ולהיווכח שוב כמה זה יפה וייחודי כשבעלי הבית מכניסים לתוך המבנה הבסיסי את אופיים ואישיותם.

רמת הכובש (צילום: שחר דרורי ומספרי החלומות) — הכניסה לבית. יכלו לתכנן את פתחי החלונות ואת עיצוב הפנים בלבד | צילום: שחר דרורי ומספרי החלומות

עוד באתר לעיצוב הבית:

ענבר היא בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, ועוסקת בעיצוב פנים, בשיתוף פעולה עם גיסתה רות אור, בעלת "נח רהיטים עם סיפור". אחרי הלימודים היא המשיכה ללמוד גם תחומים נוספים ושונים לגמרי כמו הוראת יוגה. היא התמחתה ביוגה לחינוך מיוחד ובשיטות נוספות לטיפול בלקויות למידה. כשאנחנו שואלות אותה איך היא מחברת בין שני העולמות האלה בעבודה שלה היום, היא אומרת: "כנראה יש לי צורך בשני התחומים יחד, גם לטפל וגם לעסוק בעיצוב. כשאני מטפלת אני משתמשת בהרבה אביזרים, והאסתטיקה שלהם חשובה לי מאוד, וכשאני מעצבת הדגש הוא על חלל זורם שנותן תחושת מרחב, משקף את יושביו ושם דגש על כניסת אור טבעי וקשר עם החוץ".

לבן עם תוספות

המטבח גורם לנו לחייך. הצבעוניות שלו, הבהירות והאור משמחים אותנו. במטבח עצמו ענבר בחרה מראה פשוט ולבן. היא מודה שכשהתבוננה שוב הרגישה קצת משועממת. ולכן החלה להוסיף: ארון עליון שונה משאר המטבח, אריחים מצוירים של רוחמה שרון, ואת האי הירקרק עם אוסף הכיסאות המגוון והצבעוני. מה שבטוח שמשעמם זה לא._

באחד הבתים שצילמנו, די מזמן, בעלת הבית אמרה לנו שהבית שלה כל הזמן בשינוי, בתהליך או יותר נכון באמצעו של תהליך. ולמרות זאת היא דואגת שגם אז, המראה של הבית יישאר יפה ושלם. זכרנו את זה, ותוך כדי השיחה עם ענבר המשפט שלה הדהד לנו בראש. אנשים כמונו מתייחסים הרבה פעמים לבית כמשהו שלעולם לא נהיה מושלם וסטטי, אלה כביטוי לחיים: לתחומי העניין המשתנים, לחוויות, לשינויים אצל בני הבית, לניסיונות וליצירה מתמדת. ככה זה גם בבית של ענבר.

אנחנו מתבוננות בסלון ושואלות שאלות. ענבר מצביעה על הספה ואומרת שהיא זמנית, עד שהיא תמצא את "האחת". רואים שהיא ישנה ולא מטופלת, אבל היא משתלבת בסלון ומותירה אותו יפה והרמוני. ערימת המזרנים גם היא דוגמה לכך שזמני יכול להיות יפה, ופשרות יכולות להפוך לביטוי של היצירתיות שלנו. תמונת האייל היא יצירה של רות וענבר. הן עשו ניסיונות ליצירת קישוט לריפוד חדש לכיסא, וענבר כל כך אהבה את התוצאה שהן החליטו ליצור ליין של תמונות אייל עם מסגרת מעץ ממוחזר.

איים של שקט

מוסתר חלקית מהכניסה עם קיר משרביות עדין נמצא חלל נוסף, פרטי אבל לא מופרד. החלל הזה יפה מאוד ומזמין לעבודה, אבל גם לנגינה בגיטרה (אלעד) ולשתיית תה (שוב אלעד). כמה חשוב שבחלל גדול ופתוח עדיין יימצא מקום פרטי יותר לתחביבים ולצרכים של בני הבית.

בהמשך המסדרון נמצא חדר השינה - אי של שקט. בכניסה אליו בית החזה מתרחב, הנשימה נפתחת ותחושת הרגיעה היא לגמרי פיזית. זוכרים את תמונת האייל מהסלון? אז הנה הכיסא המרופד שקושט עם האייל, אהבנו! וילונות אווריריים ולבנים שנתפרו עבור ענבר וכלי המיטה הלבנים יוצרים הרבה שקט נעים. רהיטי הווינטג' ודלת הארון, העשויה מתריס ישן, מוסיפים את החמימות.

האישי והיצירתי מתבטא בכל אחד מהחדרים. בחדר הילדים נדלקנו (קשות) על מתלה הבגדים שענבר יצרה ממשחק כדורגל שולחן, ומהפשטות והיופי של הענף המלופף בחוטים צבעוניים שדינוזאורים עומדים עליו.