אחרי שבועות בשטח - אין דבר מפנק, עוטף ומכיל יותר עבור החיילים מלשוב הביתה, למיטה המוכרת, למצעים הנקיים ולאוכל האהוב. נשמע מובן מאליו עבור רובנו אבל לא לכל החיילים יש בית כזה לחזור אליו. זו הסיבה שהבתים הבאים מרגשים אותנו במיוחד. אנשים שיצרו בשנים האחרונות מקום בטוח, מכיל ומפנק עבור חיילים בודדים שאין להם משפחה בארץ. הבתים הללו מעוצבים בהמון מחשבה ורגש. הנה שלוש יוזמות מיוחדות ונוגעות ללב.
איש הנדל"ן ששיפץ את בית אביו המנוח עבור חיילים
הבית בהוד השרון שבו גדל יזם הנדל"ן משה גבריאלי עמד ריק והרוס מאז שאביו עובדיה נפטר לפני כארבע שנים. לאחר חמישה חודשים של שיפוץ אינטנסיבי, הוא אוכלס מחדש בשמונה חיילים בודדים, שכולם הגיעו מחו"ל כדי להתגייס. בבית – לכל חייל חדר משלו וישנם חללים משותפים הכוללים את הסלון, המטבח ופינת האוכל.
"בעלי נולד בבית הזה, שאביו עובדיה בנה ב-1970", מספרת מיכל גבריאלי, אשתו של משה המנהלת בפועל את הבית מאז אכלוסו. "עובדיה ז"ל עלה לארץ מאזרבייג'ן בשנת 1949, שירת בצבא ביחידה 101, והשתתף במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. עובדיה בעצמו היה חייל בודד, כך שהעובדה שהבית שופץ ועוצב למטרה הזו היא סגירת מעגל בשבילנו".
"בבית המקורי הייתה קומת קרקע שבה יש סטודיו ליוגה, ומעל קומה גדולה, ששטחה 240 מ"ר, שבה היו ארבעה חדרי שינה וסלון, עם מדרגות בכניסה נפרדת", מסבירה המעצבת אסתר כהן, שתכננה ועיצבה את הבית בהתנדבות. "רצינו לחלק את החלל לכמה שיותר חדרים, כדי שהבית יתאים לכמה שיותר חיילים. עשינו כמה סקיצות, ובסופו של דבר הצלחנו ליצור שמונה חדרים, ועדיין לשמור את הבית מרווח, שיהיה כיף לגור שם. הבית המקורי היה חורבה, לא הייתה תקרה, הרעפים היו חשופים וגרו שם ציפורים. הייתה מקלחת אחת שהייתה הרוסה. אחרי השיפוץ יש שתי מקלחות, אחת לבנות ואחת לבנים, ועוד שירותים משותפים. את המטבח העברנו מקום, ועשינו אותו מחדש. החלפנו גם את כל החשמל שהיה בבית. התכנון היה מאוד מורכב". התוצאה מדהימה ואתם מוזמנים להציץ בה בכתבה המלאה
המעצבת שהפכה דירה שכורה לבית לחיילים
"בית מיקה" קרוי על שמה של מיקה לויט ז"ל, חיילת בודדה ששמה קץ לחייה במהלך שירותה הצבאי. הדירה שעיצבה מעצבת הפנים שירי בן תוכננה לתת מקום נעים וביתי עבור חיילים בודדים, כשהאתגר בעיצובו היה התקציב הנמוך. 500 שקל ליתר דיוק. "נועם אביטל, מנהל פרויקטים לחיילים בודדים, פנה אליי וביקש שאעצב דירה לחיילים בודדים בגבעת אולגה", היא מספרת.
הדירה, שכוללת ארבעה חדרי שינה וסלון, נמצאת לא רחוק מחוף הים. "משם קיבלתי את ההשראה לעיצוב", אומרת בן. "רציתי עיצוב רגוע, נקי ושלו כמו הים. הסגנון שבחרתי הוא בוהו מודרני בשילוב בית חוף". תהליך העיצוב כולו נמשך כשבוע ושירי הצליחה לעמוד ביעד של התקציב המוגבל, לא מעט בזכות רהיטים וחפצים שנתרמו. "התחלתי לחשוב איך אני מעצבת בעלות הכי נמוכה שיש ובעזרת חומרים ממוחזרים ומשומשים", היא מספרת. "התחלתי בסלון, מכיוון שבעל הדירה השאיר ספה והיא שימשה כנקודת המוצא לבחירת הצבעים וחומרים". גם שאר הרהיטים בסלון הם תרומה, ואת המזנון שמתחת לטלוויזיה בן צבעה בלבן." לתוצאה המלאה היכנסו לכתבה
בעלת הבנין הריק שתרמה את אחת הדירות עבור חיילות בודדות
בעלת בניין ריק שהיה מיועד לשימור בתל אביב החליטה לתרום את אחת הדירות בו לשימושן של שלוש חיילות בודדות. מצב הדירה, ששטחה 120 מ"ר, היה גרוע ולפני שהחיילות עברו לגור בה היא שופצה במסגרת פרויקט התנדבות של תלמידות בית הספר Sculla של מירי בלבול. הדירה מחולקת לשני חדרי שינה וסלון, ובמהלך השיפוץ לא שונתה חלוקת החדרים (בחדר שינה אחד ישנות שתי חיילות).
הקשר עם החיילות נוצר בעזרת אלי קאליש ולפני השיפוץ בלבול שוחחה איתן. "הן קודם כל רצו בית משלהן, מקום שאף אחד לא יזיז להן את הדברים או יקים אותן מהספה", היא מספרת. המטרה הייתה לחבר את העיצוב לאופי של המבנה ולעשות שימוש בנתוני הדירה ובחפצים שנתרמו (בשווי כ-40 אלף שקל). התהליך נמשך שבועיים. "הקירות נצבעו בצבע לבן ניטרלי כדי ליצור רקע שקט לרצפה הדומיננטית. הסלון מרוהט בספה, שתי כורסאות ושני שולחנות קפה. את הספה מצאו החיילות ברחוב והתלמידות תפרו לה כיסויים וכריות. ליד הקיר עומדת ספרייה מברזל ומדפי עץ. על קיר אחר נתלו כובעי קש ומתחתם הונחה מפלסת שלג, וליד עוד קיר הונחה תמונה בהירה ולידה מסגרת ישנה שפורקה מתמונת גובלן. במטבח הקירות והקרמיקה נצבעו בלבן. ארון עליון מסיבי הוסר כדי ליצור מראה אוורירי יותר, ובמקומו נתלה מדף פתוח עם ווים לתלייה. הארונות הנמוכים נצבעו בירוק והידיות הוחלפו הידיות בגוון מוזהב. בצד הוצב שולחן אוכל קטן מאיקאה שנצבע בשחור ולצידו הוצבו כיסאות וינטג'". לתוצאה המלאה היכנסו לכתבה
