את הביקור הראשון שלי בלונדון לא רציתי לעבור כתיירת קלאסית שמסתכלת על העיר מהצד. כבר בתחילת החופשה המשותפת עם בן זוגי, עידן, הבהרתי לו שהביג בן, הלונדון איי ושאר אטרקציות תיירותיות הן מחוץ לתחום (שלי) בביקור הנוכחי. את הפעם הראשונה שלי בלונדון אני רוצה לחוות כלונדונאית אמיתית, שמבלה סוף שבוע מפנק ונעים ברחבי העיר. יותר מאוחר נגיע גם לברייטון, לטובת מסע רכישות ממוקד לבית החדש.
טיול ראשון בשכונה
באמצעות אתר airbnb איתרנו לנו עליית גג ויקטוריאנית נחמדת בקמדאן רוד, במרחק של פסיעה מתחנת הטיוב הקרובה. את הטיול הראשון שלנו עשינו בשכונה - אזור סטודנטיאלי מגניב עם המון חנויות, מסעדות אסייתיות וסצנת יד שנייה עם נגיעות הלוואיניות בכל פינה.
את היום הראשון העברנו באזור קמדאן, התארגנות על כרטיסי Sim מקומיים, קצת שופינג (מצאתי מעיל שווה בחנות יד שנייה) צהריים במסעדה וייטנאמית מעולה, חזרה לעליית הגג שלנו לשלאף שטונדה נפלא ויציאה לדינר שווה במסעדה יוקרתית עם ליעונה ורואי, זוג לונדוני ותיק (שלושה חודשים בבירה).
בבוקר שלמחרת, תפסנו טיוב הישר לזירת הקניות הרותחת של אוקספורד סטריט. תאמינו או לא, אבל בעלי, הקיבוצניק הצנוע ביצע רכישה ספונטנית ומקיפה בנייק. כשנשאלתי אם הקנייה בתקציב, עניתי לו שהיא ממוקמת תחת סעיף ריגושים לעידן. הבחור היה מבסוט מאוד. מיד לאחר מכן, בדרך לארוחת בוקר, מצאתי מספרה נפלאה בסמטה סמוכה ושילחתי את עידן לתספורת לונדונית מצטיינת, קום איל פו. את מיטב האנרגיות שלנו בטיול הנוכחי השקענו בשופינג איכותי, במסעדות טעימות ובבתי קפה מקסימים.
בראשון בבוקר פגשנו שוב את חברינו המקומיים ויצאנו איתם לטייל בשווקי וינטאג' מדליקים במיוחד. קניות לילדות, פריטים הביתה, אקססוריז בשבילי ואני מאושרת. לקראת הצהריים תפסנו טיוב לשכונת צ'לסי היוקרתית, בדרכינו לאירוע וינטאג' איכותי Frock me! יריד אופנת וינטאג' המתקיים במקומות שונים ברחבי לונדון ואנגליה. אין ספק שמדובר כאן במגה איבנט לשוחרות וינטאג' הארדקוריסטיות. אנחנו נהננו בעיקר להסתכל וגם לרכוש כמה פריטים לבית: פנסי נייר סינים ישנים מצויירים ביד וכוסות עם הדפסי פלמינגו משנות ה-60.
בהמשך היום נפרדתי מעידן שהמשיך למשחק פוטבול אמריקאי בוומבלי (גו פקרז גו!) ופגשתי את שי, חברי הטוב מימי הלימודים העליזים בחולון, שעושה חיל באנימציה בלונדון וחי שם כבר שנים רבות. שי לקח אותי לדגום חנויות עיצוב שוות באזור הריג'נס. התרגשות והחסרת פעימה נרשמו בסניף אנטרופולוג'י, שם ליטפתי רהיטים וגם רכשתי כמה מוצרים שווים לבית החדש. בזמן שעידן צפה בהתמסרויות פוטבול בוומבלי, אני התמסרתי למסאז' מענג ושינה ארוכה ונעימה. ארוחת ערב אחרונה בלונדון, החיים היפים.
לאחר שלושה ימים מרגשים בלונדון, בהם טעמנו, חווינו ובעיקר הסנפנו את לונדון, הגיעה השעה לעלות על הרכבת לברייטון ולהגשים את מטרת הטיול המוצהרת, שלשמה ולכבודה נערך כל הטיול הזה.
יומן חוף ברייטון
ברייטון חיכתה לנו צבעונית, עליזה וזוהרת, ממש כמו שזכרתי אותה מהשנה שעברה. קשת חגיגית וכפולה בשמים ואנחנו בעננים. מונית מהרכבת לדירה שלנו בברייטון, שמתגלה כדירה חלומית בבית ויקטוריאני עם חצר אחורית וגינה מלבלבת. בית אמיתי של בחורה מקסימה בשם שרה, שהשכירה לנו אותו תמורת פחות מ-100 דולר ללילה. אהבנו מאוד, מומלץ.
מזג אוויר אנגלי מצוין התאים לנו כמו כפפה ליד. ממוצע של ארבע עד תשע מעלות וכמעט ללא טפטופים. יצאנו לחרוש את ברייטון, יציאה ברגל, חזרה במונית.
ברייטון היא עיירת בוטיק קטנה ואינטימית בדרום אנגליה, עם רחובות ציוריים, בתים משגעים, חנויות קסומות ואנשים טובים. קשה מאוד לעמוד בפיתויי השופינג במקום, הסחורות אטרקטיביות, התצוגה משובחת והמחירים נהדרים.
ב- Snoopers paradise מצאתי כמה מציאות שוות ומקסימות. גובלנים, כלי אמייל ישנים וכלי פורצלן ישנים ויפים.
Black out היא אחת החנויות היפות בברייטון, חברתי היילי הכירה לי אותה בשנה שעברה ואני מוצאת שם תמיד חפצים יפיפיים עם ניחוח אוריאנטלי. שווה במיוחד!
חנויות יד שניה מלאות באוצרות וינטאג' צצות בברייטון כפטריות לאחר הגשם. מדובר בגן עדן אמיתי לאוהבי הפישפושים, הן מבחינת היצע והן מבחינת מחיר. בחנויות רבות משכירים מדפי תצוגה לאנשים פרטיים, שמביאים אוצרות מהבתים שלהם ומתמחרים אותם לרוב במחירים נמוכים ביותר. באחת החנויות מצאתי סט פורצלן ויקטוריאני מושלם המיועד לשולחן איפור, בצבע שחור עם עיטורי ורדים, במחיר מגוחך של 150 שקלים.
utility בברייטון היא חנות מקסימה לאביזרי מטבח ובית מהסוג הישן, הפשוט והטוב. בעל החנות, קולין, אסף מוצרי אמייל, עץ ווינטאג' ויצר קולקציה מרהיבה של כלים שמתחשק לקחת את כולם הביתה. למי שלא מצליח להגיע לחנות עצמה, יש אפשרות להזמין בחנות המקוונת באון ליין והמוצרים יגיעו במשלוח הביתה. שווה! אני רכשתי שם סכין לחם עם ידית עץ והמון כלי אמייל מסוגים שונים.
עוד מקום נהדר שנפתח בשנה האחרונה הוא Recipease, מרכז סדנאות הבישול של ג'יימי אוליבר (השף העירום). ג'יימי עצמו נמצא שם רק ברוחו, אבל לנו זה הספיק בהחלט. החנות מצוידת בכלים שונים, ספרי בישול (של ג'יימי), חומרי גלם, תבלינים והרבה דברים טובים.
למזלו של עידן, נותר מקום פנוי לסדנת פסטה בערב האחרון שלנו בברייטון. עידן נהנה משיעור פסטה ואני נהנתי לצפות בו וגם לטעום את התוצרים הטעימים. מומלץ!
ביום שלישי בבוקר, השכמנו קום, תפסנו רכבת לארדינגלי והצלחנו להגיע בשעה 9:00 בדיוק לשעת פתיחת יריד העתיקות הגדול שהתקיים במקום. בני, חבר חדש שלי משוק הפשפשים בחיפה, צייד אותי בשם של בחור בלגי, מארטן, שלפי הסיכום עם בני יוביל אל ביתו את כל מה שאקנה ביריד ובני, שיגיע כשבוע מאוחר יותר לבלגיה, יצרף את הפריטים למכולה שלו שתגיע לארץ תוך שבועיים שלושה.
תוכניות מבטיחות, אבל לחיים כידוע יש דינמיקה משל עצמם. לאחר שרכשתי במהירות האור שתי מיטות ברזל הורסות (למרפסת הבית) במחיר מעולה של 750 שקלים (לשתי המיטות!) התפנתי לחיפושי אחרי מארטן הבלגי. לאחר שעתיים של חיפושים (יצירתיים) שלא צלחו, כבר הייתי קרובה לייאוש... הרגשתי ממש כמו בפרסומת למקדונלדס, שהגעתי לגן עדן, אבל אין לי באמת אפשרות לנגוס... גיהנום עלי אדמות! התחלתי לזמזם לי את מילות השיר: You’ll never gonna touch it, have it, it wasn’t meant for you.
הסוף דווקא היה יותר אופטימי ממני ברגעים אלו. הצלחנו למצוא את הברנש החביב ולהעמיס על משאיתו כמה רהיטים שווים במיוחד. מיטות צרפתיות קלועות לילדות (חכו שתראו את המייקאובר שאני מתכננת להן), מראות, מנורות ועוד רהיטים וחפצים שווים. אני לא הולכת להקדים את המאוחר, ודאי תפגשו אותם בבלוג החדש שלי "העמק הוא חלום" , שיעלה לאוויר לאחר שניכנס אל ביתנו החדש, בקרוב אמן!
טיפים לשופוהוליקים המתחילים
1. הכינו רשימת קניות פרקטית. ברשימה שלי הופיעו: מיטות ברזל ישנות חלודות, מנורות תעשיתיות, ידיות, פרזולים, מראות וינטאג' ללא מסגרות, צמד מיטות לחדר השינה של הבנות, בובות לבית בובות ויקטוריאני, אלמנטים מקושטים בציורי פלמינגו, כלי אמייל ישנים ועוד... מדהים, אבל גם כשטיילתי ביריד העתיקות הענק בארדינגליי, בין אלפי מוצרים ועם מגבלות זמן נוקשות, הדברים שחיפשתי פשוט צפו מתוך הרשימה שלי ויכולתי לממש את רשימת הקניות שלי בזריזות וביעילות.
2. ארזו שירטוט של הבית המכיל מידות מדוייקות של כל פינה ופינה. אל תשכחו לקחת גם מטר קומפקטי, כדי למדוד במקום ולראות לאן נכנס כל חפץ ורהיט.
3. התחברו למקורות מידע מקומיים. למשל, בעלת חנות עם טעם טוב, ספרית שיקית, או אפילו מלצרית מגניבה, פתחו איתה שיחה ולמדו היכן היא מוצאת את הקניות השוות שלה. זה תופס גם לגבי מסעדות, אירועים, או מכירות ששווה להגיע אליהן במיוחד.
4. תאמו מראש ערוצי הובלה ושינוע, כדי שתוכלו לשלח במכולה גם רהיטים וחפצים גדולים. מחירי ההובלה נעים בסביבות ה-1500 שקלים לקוב, המוצרים נמדדים לפי שטח ולא משקל. אני תפסתי טרמפ על מכולה של חבר, אבל אם מחליטים לרהט בית שלם, מומלץ גם לשלוח מכולה שלמה. המחיר בהחלט משתלם מכיוון שניתן למצוא רהיטי וינטאג' משגעים במחירים זולים עד זולים מאוד.
5. אל תתלבטו, זה מעכב. אני מאמינה בכלל ש"אם יש ספק – אין ספק". אם לא מצאתם משהו שאתם רוצים בוודאות ובמחיר טוב, המשיכו לדפדף. הזמן מועט ויקר, יש עוד מיליון מוצרים אחרים ואין שום סיבה להתפשר.
6. כל מה שנכנס למזוודה - תעמיסו. אם עברתם את מכסת המשקל המותרת, קנו ארגז משאות באחד השווקים, מלאו אותו בכל טוב וצרפו אל יתר המזוודות כחלק מכבודת המטוס. מומלץ להיכנס לאתר של חברת התעופה יום קודם לטיסה ולשלם על מזוודה נוספת, לרוב 50 דולרים יכסו את התענוג.
7. אם יש לך מעט זמן רצוי לנוע לבד. אם לבעלך או אפילו לחברה עם טעם טוב יש קצב אחר, הם עשויים להיות גורם מעכב בדרך לחנות הבאה. מצד שני זכורה לי חנות שבה העמסתי שני שקי קניות ענקיים ולא יכולתי לזוז מהמקום. מבלי להתבלבל הרמתי טלפון זריז לבעלי שיבוא לחלץ אותי. הוא אמנם הגיע, אבל במקום לשמור לי על הקניות ולפנות אותי להמשך "העמסת שקים" (דבר שאני בהחלט מצטיינת בו) הוא התעקש להגיע דווקא אל הקופה ולסיים את הקניה. כל רטינות, מענות ושאר מחאות מצדי העלו חרס. בהצלחה!
בבלוג הקודם: בקתת בוץ בנויה באהבה
לכל הכתבות במדור של קרן שביט