בשתי המעצבות הישראליות בוגרות בצלאל יערה דקל ותהילה גיא נתקלנו באתרי העיצוב המובילים בעולם. דקל עם הכיסאות המערערים על התפיסות הקיימות שלנו, ותהילה גיא, עם הכורסה המתנפחת המצוינת שלה. גאווה ישראלית, גרסת הריהוט. 

עוד באתר לעיצוב הבית:

בלתי צפויים: הכיסאות של יערה דקל

האם עצם הוא דומם וסתמי או שמא חבויה בו רוח חיים? הספק המתעורר כשדבר מה המזוהה כמוכר ונעים משרה לפתע תחושה זרה ומאיימת, כונה על ידי פרויד "תחושה אלביתית". התחושה האלביתית היתה מקור ההשראה ונקודת המוצא לפרויקט הגמר בבצלאל של יערה דקל שנקרא: "קופליוס". בהנחיית עידו ברונו, הפכה דקל כיסאות עץ לישות אחרת. "שאבתי השראה מיצירתו של ואן גוך 'חדר שינה בארל', שלכאורה מתארת את חדר השינה של ואן גוך בזמן שהייתו בארל, אך במבט נוסף ניתן לגלות שהחפצים והרהיטים המוכרים לנו מקבלים פן שונה כאשר ואן גוך מעוות את הפרספקטיבה ומאפשר לנו לראות את החדר דרך עיניו", מספרת דקל. "בשלב הזה אנחנו מתחילים לתהות על ה'ביתיות' של הבית ומתחילים להרגיש את חוסר היציבות והאיום".

בפרויקט שלושה כיסאות, כל אחד מהם מעוצב בהשראת דמות אנושית: כיסא הצל מזכיר את חוויית הילד שמדמיין מפלצת בחדרו. הכיסא שייך לווריאציות על עיצובם של Thonette ומוכר יותר כ"כיסא וינאי", שהיה נפוץ בזמן המהפכה התעשייתית ומאופיין ברזון חומרי ובקווים מעוגלים, ועל כן יוצר רושם עדין, נקי ורגוע. אולם כשמדליקים את האור מתגלה צל מפלצתי בלתי צפוי, אשר "שם בצל" את התחושות שמעורר הכיסא המקורי.

החמישייה 13.10, כסאות של יערה דקל (צילום: עודד אנטמן)
כיסא הצל. מזכיר את חוויית הילד שמדמיין מפלצת בחדרו | צילום: עודד אנטמן

כיסא של יערה דקל (צילום: עודד אנטמן)
הומאז' לכיסא וינאי | צילום: עודד אנטמן

כיסא נוסף הוא הכיסא השמן בדמות גרגרן העולה על גדותיו. הכיסא עוצב בסגנון ברוק המאופיין בגודש ומצועצעות. ריפודיו עוצבו מחדש, כך שהם נראים כאילו התנפחו לכל הכיוונים, יצאו משליטה, ומאיימים לתפוח עוד, כהמשך פרוע לגודש המאפיין את סגנון הכיסא. כאשר אנו ניצבים מול הכיסא, ניצבת מולנו דילמה: הכיסא מזמין מאוד, ובה בעת מאיים לבלוע אותנו.

החמישייה 13.10, כסאות של יערה דקל (צילום: עודד אנטמן)
הכיסא השמן. גרגרן העולה על גדותיו | צילום: עודד אנטמן

החמישייה 13.10, כסאות של יערה דקל (צילום: איור לירון סבג)
צילום: איור לירון סבג

הכיסא השלישי הוא סבתא בבגד ים: דמות סבתא מקומטת בבגד ים מתריס. הכיסא המעודן הזה עלה לארץ עם סבתה של דקל מ"פולניה", והגיע איתה לביתה החדש שבנתניה. "הוא מבטא את הניגוד הקוטבי שחוותה סבתי בין ארץ המוצא הקרירה לארץ היעד החמה", היא מספרת. כתוצאה מהסרת ריפוד המושב והחלפתו בבד המזוהה עם חוף הים נוצרה ישות חדשה, הממזגת הפכים קיצוניים - גלותי אל מול מקומי, חדש מול ישן, זקן מול צעיר, מאופק מול משוחרר - באופן מופרך.

החמישייה 13.10, כסאות של יערה דקל (צילום: עודד אנטמן)
סבתא בבגד ים. הכיסא המעודן הזה עלה לארץ עם סבתה של דקל מפולניה | צילום: עודד אנטמן

שקיפות מלאה: הכורסה של תהילה גיא

עוד פרויקט מבצלאל שייך לתהילה גיא, שיצרה את "אנדה" בהנחיית חנן דה לנגה. את ההשראה קיבלה מהרהיטים המגיעים בקרטונים שטוחים, ולקחה את זה כמה צעדים קדימה. התוצאה: כורסה קלה להובלה ולהרכבה וגם לא יקרה, שבסיסה עץ, כך שהיא יכולה להשתלב בסלון היטב, וחלקה העליון מתנפח. האתגר העיקרי לדברי גיא היה למצוא את היחס הנכון בין הגוף המתנפח לעץ. המסגרת המתמלאת אוויר לוחצת על המוטות ומחברת את המרכיבים יחד, והבסיס, מצדו, שומר על הכרית הבועתית מקריסה. והיא גם יפה, אין ספק.


כיסא של תהילה גיא
הכורסה של תהילה גיא
כיסא של תהילה גיא
קלה להובלה ולהרכבה וגם לא יקרה
כיסא של תהילה גיא
בסיס העץ ישתלב בסלון
כיסא של תהילה גיא
יחסים נכונים בין הגוף המתנפח לעץ

כיסא של תהילה גיא