אומרים שבן האדם עושה את השם, אבל כשאתה נולד למשפחה איטלקית שהשם שלה הוא בונטמפי, יכול להיות שהשם קצת עושה אותך. בתרגום חופשי בונטמפי הוא "מזג טוב", והאישה המרשימה והמטופחת שעומדת מולי נראית נינוחה מהחיים.
לאורה בונטמפי בת ה-39 היא אישה חכמה ומצליחה אבל יותר מהכל היא שופעת אנרגיות טובות. במפגש איתה קשה שלא להידבק בחיוך שובה הלב, בפתיחות ובתשוקה שלה לעיצוב רהיטים ולעסק המשפחתי שהיא מנהלת יחד עם אחיה ובני דודה.
אנחנו עומדות וצופות יחד בכיסא. אמנם כיסא אלגנטי ומפונפן, אבל עדיין כיסא. בונטמפי מחייכת ואומרת: "עכשיו תראי מה אנחנו הולכים לעשות לו". ואז זרוע רובוטית מתחילה להטיח את הכיסא בעוצמה ברצפה שוב ושוב ושוב ושוב. והכיסא? כלום לא מזיז לו. מתברר שכיסא האוכל הזה, בעל רגלי המתכת הדקות, עובר הרבה ידיים מיומנות עד שהוא מוכתר ככיסא ראוי לפינת האוכל שלכם, ויותר מזה: לישבן שלכם.
ולמרות הזרוע הרובוטית, במפעל הרהיטים Bontempi casa שנמצא במחוז אנקונה באיטליה, מאמינים בעבודת כפיים. יש שם מעצבים, שרטטים, רתכים, ורפדים, נגרים וצבעים וכל אחד מהם תורם את חלקו לייצור הכיסא. הם עובדים בריכוז ובדיוק בשקט ובמסירות, וב-12:30 בדיוק הם יצאו לארוחת הצהריים שלהם – זמן קדוש לא פחות מהכיסא שעליו עמלו.
"את המושכות קיבלנו מהאבות שלנו כשאיטליה והעולם כולו עוד ניסו להתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי של 2008", מספרת בונטמפי, מנהלת חטיבת היצוא בחברה, שביקרה בחודש שעבר בישראל לרגל השקת מתחם הדגל של רשת הריהוט אליתה ליוינג - היבואנית הבלעדית של המותג - בבית יהושע. "כשהמצב היה בשפל, הצלחנו לבדל את המותג ביחס לאחרים. בזמן שרוב החברות החליטו לצמצם פעילות, אנחנו החלטנו להתרחב. ייעלנו את תהליכי הייצור, הכשרנו דור חדש של אומנים שהפכו את העבודה למקצועית יותר ושכללנו את טכניקות הצביעה, הריפוד ותפירת התיפורים, וכל זה בלי להתפשר על איכות המוצר".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> עפנו על הווילה החדשה של נטלי דדון בהרצליה
>> השרון: עברו מבית פרטי לדופלקס משודרג
התחילו את העסק במוסך
בשנת 1963 פתחו אלסנדרו בונטמפי, אביה של לאורה, ואחיו וג'אנקרלו סדנה לייצור רהיטים בעבודת יד במוסך הביתי שלהם בעיירה סירולו. השניים, שהתמחו בעבודה עם מתכות, שכללו את הטכניקות שלהם במהלך השנים והחלו ליצור פריטי ריהוט ממגוון חומרים. בתחילה הם פנו לשוק המקומי אבל ההזמנות גדלו והאחים החליטו להתרחב ולייצא את קולקציית רהיטי היוקרה. בעשור האחרון הפכו למותג מוביל בזירת העיצוב העולמית וזכו בפרס Compasso d'Oro הנחשב הודות לשימוש חכם בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. "אני חושבת שהזכייה בפרס הייתה ההכרה הציבורית האמיתית הראשונה שהגדירה את המותג כאחד המשפיעים בעיצוב האיטלקי", אומרת בונטמפי. "היא זו שפתחה את הדלת לביסוס מעמדו כמותג בינלאומי. מאז אנחנו מקפידים ליצור קולקציות מסוגננות ואלגנטיות". בין הפריטים תמצאו פינות אוכל, ספריות, גופי תאורה שידות, מערכות סלון וחיבה מיוחדת לכיסאות. המבחר המגוון יעיד על כך.
הסגנון השולט בעיצוב רהיטי המותג היא מודרני ואלגנטי – שילוב של קווים וצורות גיאומטריות, טקסטורות וצבעים ומשחק של חומרים כמו בטון, עץ, זכוכית ומתכות. עיצוב שמתכתב עם טרנדיים בעולם אבל שומר על קו אחיד. "אנחנו נוטים לשלב בין האסתטיקה האיטלקית המסורתית לסגנון יותר אוניברסלי ורב-תרבותי הודות לשימוש מבוקר בקווים גיאומטריים וחומרים שנחשבים ליותר תעשיתיים ואורבניים", מתארת בונטמפי. "הייצור שלנו מתבסס על מציאת פתרונות לכל סביבה ובכל נקודה על הגלובוס אבל בלי לוותר על העידון והעושר שמאפיינים את העיצוב האיטלקי".
בונטמפי מעידה שהעסק המשפחתי הוא חלק מרכזי בחייה מאז שהיא זוכרת את עצמה. היא למדה באוניברסיטה ספרות ושפות זרות ומילאה תפקידים בחברות אופנה מקומיות. כיום היא חיה עם בן זוגה בסירולו – שם נמצאים מטה החברה והמפעלים. העובדה שהיא דוברת שפות רבות מסייעת לה בניהול חטיבת היצוא מכיוון שהיא יכולה לשמור על קשר ישיר ובלתי אמצעי עם זכייני המותג במדינות רבות בעולם. אחיה מיקלה הוא המנכ"ל, וגם שני הדודנים מסימיליאנו ואנה-ליזה ממלאים תפקידים בכירים בחברה. הארבעה עובדים במרץ ובשנים האחרונות הרחיבו את התפוצה שלהם: מ-200 לכ-3,500 נקודות מכירה הפזורות ב-38 מדינות ברחבי העולם, ובהן אולמות התצוגה של רשת אליתה ליוינג, יבואנית המותג בישראל.
מי קהל היעד של המותג? "אנשים שאוהבים ומעריכים עיצוב איכותי ללא פשרות", קובעת בונטמפי. זה המקום הראוי להוסיף שקהל הלקוחות הוא אכן בעל טעם טוב, אבל גם בעל תקציב נאה לריהוט. מחירו של כיסא בר EVA, לדוגמה, עשוי פוליפרופילן ורגלי מתכת, מתחיל ב-1,000 שקל; מחירו של שולחן סלון ARTISTICO בעל רגלי מתכת פלדת אל חלד ופלטת זכוכית מתחיל ב-5,640 שקל; ומחירו של שולחן אוכל CRUZ בעלי רגלי מתכת ופלטת זכוכית באורך 1.90 מטר (נפתח ל-2.90 מטרים) מתחיל ב-13,500 שקל.
ואלו רהיטים של המותג אהובים במיוחד על הצרכן הישראלי? על השאלה הזו ענה לנו יגאל סייג, הבעלים של אליתה ליוינג והיבואן: "אנחנו עם שאוהב לארח. תרבות שבה פינת האוכל היא מרכזית וחשובה בשבתות וחגים. כך ששולחן האוכל הוא דומיננטי וחשוב, עם דגש רב על שולחנות אוכל קטנים שאפשר להגדיל בעת הצורך – ובשני המצבים הם יפים ומשתלבים בחלל. לבונטמפי יש מגוון סדרות של שולחנות כאלה, כולל שולחן קטנטן ל-2-4 סועדים שנפתח לשולחן עצום ל-30-32 סועדים.
מי שמחפש איכות לא מתפתה לקנות חיקוי
כרגע, אומרת בונטמפי, החברה לא מתכננת להיפתח לקהל רחב יותר עם רהיטים במחירים נגישים יותר. "שינוי כזה מצריך לפתח פס ייצור שיוריד בסופו של דבר את איכות המוצרים, דבר שמנוגד לתפיסת העולם שלנו", היא מסבירה. "הערך המוסף שלנו הוא נגזרת של פיתוח חומרים חדשים, שימוש בחומרים הטבעיים הטובים ביותר ובעובדה שאנחנו יוצרים כל פריט בעבודת יד אומן. אנחנו מאמינים בייצור אישי (personalized production) ולא בייצור המוני (mass production), ועושים הכל שבסופו של דבר הצרכן ישלם מחיר הוגן ולא מנופח מדי. בראייה שלנו, האיכות ורמות הגימור הן בין הסיבות לכך שציבור גדול דבק דווקא בתוצרת האיטלקית. אנחנו דואגים ליצור מוצרים שמשלבים יופי, נוחות ופונקציונליות. מבחינתנו הפרמטרים האלה הם בלתי נפרדים".
כיצד השתנה שוק הרהיטים בעשור האחרון ומה הטרנד הכי בולט לדעתך?
"למרות שתחום העיצוב נתפס כמאוד דינמי, והוא אכן כזה, סגנונות העיצוב הבולטים לא השתנו באופן משמעותי. יש שינויים בצבעוניות, בדוגמאות, בחומרים והמרקמים שלהם, ויש חומרים תעשיתיים חדשים שנכנסו לשימוש, אבל הבסיס הוא אותו בסיס. בסופו של דבר הצרכן נשאר נאמן לסילואטות המסורתיות ומה שמשתנה אלו החומרים ובעיקר הצבעוניות, שמושפעת מאוד מזאת ששולטת באופנת הלבוש באותה תקופה. אנחנו עוקבים אחרי הטרנדים ונשארים תמיד מעודכנים. זה רק מרחיב את טווח היכולות והפתרונות שאנחנו יכולים לתת לצרכן.
"מגמה שאנחנו כן ערים אליה קשורה בעובדה שבעשור האחרון מנסים היצרנים הסינים לנגוס בשוק הפרימיום של העיצוב האיטלקי. הם מעתיקים במודע עיצובים שלנו ושל יצרנים אחרים ומוכרים אותם בפחות מחצי מחיר. לנו האיטלקים אין יכולת אמיתית להתמודד עם נושא ההעתקות. כבר קרה לנו לא פעם שגילינו הפרה בוטה של זכויות יוצרים אבל המערכת בסין מגבה אותם. למזלנו הרב הם לא מצליחים לחקות את איכות המוצרים ובפרט את איכות החומרים, והצרכן מבין את זה. למזלנו אלה שמחפשים איכות לא מתפתים לקנות חיקוי, ויש רבים כאלה".
אתם משתפים פעולה עם מעצבים בינלאומיים?
"הקו שמנחה אותנו הוא מלכתחילה יותר פיסולי וארכיטקטוני ועם זאת מעודן כך שישתלב בבית בצורה אבסולוטית, לא משנה איפה בעולם. כדי להגיע לנקודה הזאת אנחנו משתפים פעולה עם מיטב בתי העיצוב והמעצבים באיטליה בהם Bernhardt&Vella, EGGS Studio, Archirivolto Studio ועוד. אנחנו מקפידים לעבוד עם אלה שהמצליחים לפשט את העיצוב האיטלקי המסורתי ולהכניס אותו לתבניות יותר מודרניות, אווריריות וקלילות באופן טבעי ולא מאולץ.
"מי שאחראי על הקשר הרציף עם המעצבים הוא אחי מיקלה. הוא היצירתי מבין ארבעתנו ומאוד בקיא בעולמות העיצוב והאופנה ומחובר אליהם. כשאנחנו מתחילים לבנות קולקציה הוא שולח לכל משרדי העיצוב הגדולים בריף מוצר והם חוזרים אלינו עם פרזנטציות מובנות ומתוכן אנחנו בוחרים את האחת שנרצה לפתח ולשלב את המוצר כחלק מהקולקציה. במקביל, מעצבים שולחים לנו באופן עצמאי רעיונות ויוזמות משלהם. אנחנו עוברים בצורה קפדנית על כל הצעה וכבר קרה לא פעם שיוזמה של מעצב הפכה למציאות".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מהי האג'נדה החברתית-סביבתית שלכם בתהליכי הייצור?
"אנחנו לא נשארים אדישים לנושא ומייעלים באופן תמידי את תהליכי הייצור שלנו. אנחנו נמנעים משימוש בחומרים שפולטים רעלנים שמזיקים לאדם ולסביבה, מקפידים להשתמש בצבעים לא מזהמים, נטולי ממיסים ופלסטיק. הזכוכיות והמתכות שאנחנו משתמשים ממוחזרות, והעצים נבחרים מיערות המנוהלים על פי תקנים סביבתיים, חברתיים וכלכליים מחמירים. עתידם של כדור הארץ והדורות הבאים תלוי בעבודה שלנו עכשיו. לרוב האוכלוסייה אין מושג עד כמה מפעלים משפיעים על היכולת שלנו לשפר את המצב או לפחות לבלום את התדרדרותו. אנחנו משקיעים לא מעט בקיימות ומנהלים באופן אחראי את המשאבים שלנו ואני מאוד גאה בזה".
אלו רהיטים נמצא בבית שלך?
"בואי נגיד שהסנדלרית לא הולכת יחפה", צוחקת בונטמפי. "אני מעריכה ובגדול הרבה מאוד מותגים ובתי עיצוב מאיטליה ומחוצה לה, אבל אני נשארת נאמנה למוצרים שלנו, לא רק מתוך גאוות יחידה אלא גם כי הם פשוט קולעים לסגנון המועדף עליי".
הכותבת הייתה אורחת של אליתה ליבינג במפעלי בונטמפי, איטליה