לאחר 84 שנות פעילות נסגרת חנות "רהיטי הזורע" בקיבוץ הזורע. במשך שנים נמכרו בחנות רהיטים שיוצרו במפעל המקומי והיו לפריטים מרכזיים בבית הישראלי. רהיטי הזורע נחשבו רהיטים חזקים ועמידים במיוחד, ״רהיט לכל החיים״ עם אחריות של עשרות שנים, והיו חלק מבתים רבים בארץ. הם עוצבו בהשראת הריהוט הסקנדינבי, תוך שימוש בעצים מיובאים, עץ גושני מסיבי ועץ טיק.
בימים אלו נסגרת החנות הוותיקה, המשמשת היום כחנות המפעל של חברת הזורע (חברת שמרת הזורע ממשיכה לפעול כרגיל). עד 5 ביולי תתקיים במקום מכירת חיסול ובה עד 70 אחוז הנחה על מגוון השטיחים והרהיטים.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> אמא חלום: הפכה דירת 32 מ"ר לפינה קסומה בשביל בתה
>> זה מה שקורה כששופכים שמן תינוקות לכיור
מבית מלאכה למפעל משגשג
ההיסטוריה של החנות מתחילה עם הקמתו של הקיבוץ ב-1936, כשהוקם בו בית מלאכה שנקרא "הנגרייה" ובו עבדו כמה חברים שקיבלו את הכשרתם בנגרות בגרמניה. בשלב הראשון יוצרו בבית המלאכה רהיטים לפי הזמנות מיוחדות, בעיקר למוסדות, בתי ספר ומלונות, וכן צעצועי עץ לילדים וכלים חקלאיים. במשך השנים התפתח בית המלאכה ועבר לייצור תעשייתי תוך פיתוח דגמים חדשים ושימוש בטכנולוגיות חדשות.
בשנות ה-50 וה-60 נחשב מפעל רהיטי הזורע ליצרן המוביל בארץ של רהיטים מודרניים, ובהמשך היה גם היה בין ראשוני היצואנים של ענף הרהיטים. גם בתחום העיצוב העיצוב נחשבים המפעל ויעקב פרחי – המנהל והמעצב הראשי – לחלוצים. רהיטי הזורע בעיצובו זכו בפרסים והוצגו בתערוכות עיצוב, בתערוכות איגוד מעצבי המוצר בישראל ובתערוכות המרכז הישראלי לעיצוב המוצר.
לקראת אמצע שנות ה-70 עברו במפעל לשימוש בטכנולוגיה ייחודית של כבישה צורתית של שכבות עץ בלחץ גבוה. טכנולוגיה זו, המבוססת על השימוש בהקרנת גלים בתדירות גבוהה בתהליך הכבישה, אפשרה ליצור מגוון כמעט אין סופי של צורות ועיצובים והקנתה למוצר המוגמר את כל התכונות של עץ טבעי והוסיפה לחוזקו של החומר.
רהיטי הזורע היו חלק בלתי נפרד מהבית הישראלי, וכן שימשו את השוק המוסדי - חדרי אוכל בקיבוצים, בתי מלון, בתי אבות, בתי כנסת וקפטריות. בחדר האוכל של קיבוץ הזורע משתמשים עד היום בשולחנות ובכיסאות שיוצרו במפעל בשנות ה-60. לא מזמן הוגשה לחברי הקיבוץ הצעה לרכוש את הריהוט, וזו נדחתה על הסף.
מהמשבר של שנות ה-80 התאוששו, מהקורונה לא
בשנות ה-80, בעקבות שינוי שערי המטבע, הורדת המכסים על היבוא והתגברות התחרות בארץ ובחו"ל, נקלעה החברה למשבר. לקוח אמריקאי גדול פשט את הרגל והיצוא הפך לבלתי כדאי. עלויות הייצור היו גבוהות מאלו של המתחרים והשוק המקומי היה מוצף ברהיטים מיובאים באיכות סבירה ומחירים נמוכים. במסגרת תוכנית ההבראה התקבלה החלטה על איחוד כוחות עם רהיטי קיבוץ שמרת.
שתי החברות הקימו רשת שיווק וחנויות משותפת, וחילקו ביניהן את ייצור הרהיטים: קיבוץ הזורע ייצר פינות אוכל וסלונים, ובשמרת ייצרו מזנונים וחדרי שינה. האיחוד הוביל להבראת החברה ואף לרווחיות עד שבשנת 1999 נסגר מפעל הרהיטים ושתי החנויות של שני הקיבוצים נמכרו לגופים פרטיים. בשנות ה-90 עץ הטיק, חומר הגלם העיקרי בראשית דרכו של מפעל הזורע, איבד מזוהרו ונחשב למיושן ולא מעודכן. שיתופי הפעולה התרחבו ובמפעל החלו לייבא גם מוצרים, פלטות ומנגנונים לפתיחת שולחנות מאירופה, בעיקר מאיטליה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בשנה האחרונה סבלה החנות בהזורע מירידה משמעותית במספר המבקרים בעקבות פתיחת חלקו הצפוני של כביש 6. מגפת הקורונה והסגר החריפו את המצב ולאחרונה הוחלט, כאמור, על סגירת החנות. בכך מסתיים פרק חשוב בהיסטוריה של העיצוב בארץ.