למרות שניכר כי בוגרי בתי הספר לעיצוב בחרו להתרחק מהמחאה החברתית שהוצגה בתערוכות אשתקד, אין ספק שבעבודות המוצגות השנה יש ערגה למשהו שהיה בעבר ולשינוי שיחול בעתיד, לטיפול במצוקת הדיור ולמודעות אקולוגית גבוהה. "בראשית המאה ה-21 נמצא העיצוב בקדמת היצירה האנושית", אומרת פרופ' דנה אריאלי, דיקנית הפקולטה לעיצוב ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון. "העיצוב שוב לא נתפס כמותרות, אלא מתקיים קונצנזוס רחב שמקצועות העיצוב, על שלל היבטיהם, משפיעים על הכלכלה, הפוליטיקה, החברה וכמובן גם על התרבות החזותית בחברות שונות". סקרנו את העבודות שהוצגו השנה בתערוכות הגמר ובחרנו להציג את המעניינות והבועטות שבהן בתחומי העיצוב השונים.
חזיות מיוחדות ורהיטים ממוחזרים
יעל וינוקור, בוגרת הפקולטה לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, התייחסה בפרויקט הגמר שלה לייצור מוצרים מ"חומרי גלם" שהתעשייה מאסה בהם. אחרי שחברת בגדי ההלבשה התחתונה "ויקטוריה סיקרט", סירבה לעצב חזיות עבור נשים כרותות שד ובעקבות הפרסום של אנג'לינה ג'ולי על כריתת שדיה, החליטה וינקובר לפתח חזייה עבור נשים המצויות בתהליך שיקום גופני ונפשי שלאחר כריתת שד.
כמותה, גם שחר יעקבי, בוגר הפקולטה, ייצר מוצר מ"חומרי גלם" מאוסים בכך שפיתח טכנולוגיה הבאה לביטוי בתערוכה בסדרת רהיטים המבוססים על ניצול ומחזור חומר הציפוי הפלסטי של חוטי חשמל.
מקורות השראה אורגניים
גם עבודתו של מקס דיטר, בוגר בצלאל, הינה תוצאה של מחקר ארוך. "מדובר בארבע שנות מחקר צורני, יצירת מילון או שדה צורני לטובת עיצוב פונקציונלי ולא פונקציונלי. שמתי דגש על טקטיליות חושית ושילבתי בין עולם האדריכלות, העיצוב והאמנות", הסביר. "ישנה יכולת של אובייקט לעמוד בפני עצמו ויחד עם זאת בעת חיבור של כמה אובייקטים נוצרות שלל צורות ייחודיות. זהו עולם צורני המורכב ממקורות השראה אורגניים".
פיתוח עתידני לעבר
שלא כמו שאר העבודות שתוארו, שמתמקדות בפיתוחים עתידניים, עבודתה של עדי פלומן, בוגרת בצלאל, משלבת בין תימת הזיכרון, במקרה הזה האישי, לבין הפיתוח של המודעות לחשיבות המחזור. "המיצב כולו מורכב מצילומי טקסטורות מביתו של סבי, אותם אני מפרקת, מעבדת ומרכיבה מחדש בטכניקות דיגיטליות", סיפרה. "החפצים שבחדר, ספק ישנים, ספק מודרנים, מאזכרים את גלגולם הקודם בצורה או בחומר".
ליצן או מפלצת?
עיצוביהן של שתי בוגרות 6B, בית הספר למקצועות העיצוב שהוקם על ידי האדריכלים אמיר נבון ומיכאל בן גן, מלאות ערגה אם כי גם יראה מסוימת מזכרונות העבר שלהן בתור ילדות. ביצירתה, "הליצנים", בוגרת מגמת עיצוב פנים, ירדן פז שזכתה בפרס בלילה הלבן בתחום זה, התמקדה בפוביה מליצנים שחשה מאז ילדותה. "בתור ילדה קטנה כשהיה ליצן בימי ההולדת הייתי בטוחה שהליצן הוא למעשה מפלצת מפחידה וככל שהשנים עברו הפוביה מתחזקת", סיפרה. "העבודה עצמה עשויה מלמעלה ממאה מסכות שאותן צבעתי והדגשתי את הצבעים הבולטים בעיני אצל ליצנים". בעבודתה ניסתה פז להראות כיצד אנשים רגילים מביטים בליצנים "וכיצד אני מסתכלת עליהם. בהתחלה הם נעימים למראה ואפילו משעשעים ובהדרגה הם הופכים למבחילים, שרופים, צרובים וחתוכים".
כמו פז, ניכר שגם שירן מוזס התרכזה בעבודתה, "יומולדת בטוח", בזכרונות עבר שהייתה מעדיפה להתנתק מהם. "העבודה מבוססת על זיכרון ילדות שלי מיום ההולדת שלי, אותו חגגתי עם משפחתי בחדר ביטחון". עבודתה של מוזס מתייחסת לעצם העובדה שחגיגת יום הולדת בתוך חדר מקלט זהו אכן מצב אפשרי במדינה שלנו.
עבודתה של ליטל גבאי, בוגרת הפקולטה לעיצוב פנים ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, חושפת ביקורת נסתרת על חברה שנשלטת על ידי "תרבות חשיפה מוגזמת בה אנו חיים". לדבריה "הפרויקט מפתח דיון על יחסי צפייה, שליטה, חשיפה ומבט". שם הפרויקט "Sleepless" רלוונטי לבית המלון שעיצבה גבאי שהינו מלון קפסולות שינה בחשיפה מלאה. "מלון השינה הממוקם בחזית בניין הרכבת באבן גבירול אל מול כיכר רבין, מציע לאורחיו חווית שינה זמנית - ייחודית וחשופה, ומזמין אותם להיות חלק מהאינטראקציה עם הרחוב".
מרחב ציבורי חדש
עבודת הגמר של בוגרת בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב, ג'ני רייצין, מנסה גם כן ליצור מרחב ציבורי ועירוני חדש. הפרויקט שנקרא "The Leisure network", מנסה להפוך מרחבים ציבוריים לא שמישים, נטושים או לא פעילים ל-“Leisure Dots”, כשהכוונה היא ליצור טיפולוגיה חדשה של מרחב ציבורי מוטה פנאי אשר מנסה לייצר פוטנציאל לתחייה, השתחררות והתחדשות נפשית ומרחבית דרך היצע של אפשרויות מרחביות ופונקציונליות.
השנה החליטו בשנקר על צעד ניסיוני וחדשני במסגרתו בוטלו תערוכות הבוגרים במתכונתן הרגילה ובמקומן הושם הדגש על השיח האקדמי-עיוני סביב העבודות. בוגרת המכללה, יהל חלפון, גם כן התייחסה בעבודתה, ‘Social Nesting’ לאפשרויות צריכה ויצירת אינטראקציות חדשות עם החלל. "הקניון הוא מרחב אטום מהסביבה בו הוא מצוי", אומרת חלפון, "האקלים בו קבוע והוא מציע למבקרים אפשרויות בילוי, פנאי, צריכה ומזון. היבטים אלו, שיוצרים מפגש פיזי בין אנשים בעלי רקע שונה והטרוגני, אינם באים לידי ביטוי במתחם 'G צמרת' בתל אביב. הפרויקט מציע ליצור 'קנים' קטנים בתוך הבועה הקניונית, שינתקו את המבקרים מהחוויה המוכרת ויהוו חלל משלים לאינטראקציות".
לגדל פטריות בקומונה
ניכר שעבודותיהם של שחר דקלו - "קומונה אקולוגית", מעיין אברהם - "בית התבלין" וסיון טפירו טבצ'ניק - "קומונת מגדלי הפטריות", כולם בוגרי מכון אבני, נגעו באופציות לפתרון מצוקת הדיור ועל הדרך ניסו לעודד אנשים לחיות את חייהם בצורה אקולוגית וסביבתית. "כאשר הגעתי לשטח המיועד מיד תפסה את עיני תופעה מעניינת: פרח רגיל לחלוטין מצא את דרכו לגדול על אחד הקירות הקיימים. הוא הצליח להמיר את תנאי המחייה הטבעיים שלו ולהתנתק מהקרקע", מספר דקלו על ההשראה שלו לפרויקט. "מכאן פיתחתי קונספט המדבר על הרמת הפונקציות היומיומיות שלנו מעל לפני הקרקע ותלייתם על קירות המבנים הקיימים באתר (בדומה לפרח) וכך גם מתפנה הקרקע לגידולים חקלאיים ולשטחים ציבוריים".
גם אברהם החליטה להכיר למבקרים, כמו גם לדיירי הקומונה שפיתחה, עולם אקולוגי יותר. "מתחם 'בית התבלין' פתוח לציבור הרחב", היא מסבירה, "ומטרתו לעורר את הסביבה לחינוך דור העתיד לחיים בריאים וירוקים יותר, ולשם כך מזמינה הקומונה את הקהילה ומבקרים מבחוץ ללמוד על תהליך גידול צמחי התבלין מרגע נביטתם ועד להפקת התוצרים מהם. פיתוח השפה האדריכלית נבע ממחקר של תהליך גידול הצמח ומשקף בסופו של דבר את האינטגרציה בין חיי הקומונה לבין פעילותם".
טפירו טבצ'ניק גם כן פתחה קומונה ירוקה של שמונה משפחות המגדלות פטריות מסוגים שונים: מאכל ופטריות בעלות סגולות ריפוי ומניעת מחלות. "החזון היה להביא את סגולות הפטריות לתודעת הציבור, להביא ערך תרבותי ומוקד משיכה תיירותי וחינוכי לעיר בעזרת סיורים מודרכים במבני הקומונה, ולפיכך הקומונה מציעה: מסעדה שכולה על טהרת הפטריות, חנות המוכרת פטריות טריות ומוצרי מזון המיוצרים מפטריות, וכן, בית מרקחת לתרופות טבעיות המופקות מפטריות. פיתוח השפה אדריכלית נבע ממחקר של מבנה הפטרייה ואופן ההתרבות שלה: הפטריות גדלות בדורות וכך, המבנה המקורי משמש כפטריית האם עבור המבנים החדשים אשר 'צומחים' ומתפתחים עליו, ומתוכם 'מגיח' דור נוסף".
גם הפרויקט של בוגרת שנקר, נעה שטרנשיס, "UrBaN BiOMiMeTics", משלב בין הטבע לבין פתרונות עיצוביים. "הפרויקט מבקש ליצור מרחב הרמוני וטבעי בתוך הקניון העירוני של כפר סבא", היא אומרת, "תוך התייחסות מערכתית לחלקיו השונים. שורשי פיקוס השדרות, העץ הנפוץ בעיר, היוו השראה למגוון פתרונות עיצוביים. במסגרת התוכנית יאוחדו קצות המתחם המנותקים, יוקמו תצוגות שימשכו מבקרים לאזורים שונים ויוקמו אזורי ישיבה והצללה".
תל אביב, דגם 2020
ואם במכון אבני עסקו בפיתוחי קומונות, גם בתערוכת הבוגרים של ויצו חיפה, תלמידי מגמת הארכיטקטורה בחרו להתייחס לנושא הבוער של מצוקת הדיור. לדברי ראש המחלקה, האדריכלית אירית צרף נתניהו, התמה שעמדה מאחורי הפרויקטים השנה היתה, "כאן גרים". "משבר הדיור על היבטיו השונים הוא הנושא הבוער ביותר בחשיבה ובמעשה האדריכלי והעירוני בארץ. המשבר נוגע ביסודות המקצוע ומחייב יצירה של מיומנויות, כלים ופתרונות חדשים. כחלק מהדיון החשוב בנושא הוחלט השנה להקדיש, בראשונה מזה שנים, את מסגרת פרויקט הגמר לנושא משותף".
הפרויקט של סטפן בחוס מוקם באיזור קריית הממשלה בחיפה, שם היו גבולות חומות העיר בעבר. "פרויקט הגמר שלי עסק בקשר שבין שלושת המושגים: זיכרון, מקום וזהות", סיפר בחוס. "מקום זה טעון היסטורית ופוליטית, מקום שבמהלך השנים עבר שינוי דרמטי מאיזור מגורים מיושב ומרכז עירוני למרכז מוסדי מובהק ומה שאנחנו מכירים היום. בפרויקט זה אני מציע גישה שמנסה לזכור ולספר את סיפורו הייחודי של המקום. באמצעות הזיכרון ברצוני להעלות את המודעות לעבר העיר ולחזק את הקשר עם המקום בהווה ובעתיד".
עבודתו של מיקי אוטמזגין, 'הכי קרוב לים', גם היא עוסקת בזכרון קולקטיבי. "העיר ההיסטורית חיפה החלה כעיר נמל ים תיכונית מובהקת, אומנם העיר כבר לא זוכרת את העבר, כוחות פוליטיים ומלחמות שונות החריבו כל זיכרון", הוא מסביר. "העיר התחתית מכילה בתוכה את כל המרכיבים הנחוצים, מכרז עיר חי שיחזק את מרכז העיר במקום בו החלה והקשר הדרוש עם הים והנמל. התחדשות העיר על ידי שינוי חזית הים, תספק במה מרכזית להפיכתה לעיר נמל אורבנית ים תיכונית".
בוגרת הפקולטה לעיצוב ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון , פורת דורון, גם כן חשבה שיש צורך בשינוי תדמית לעיר ישראלית. במקרה הזה לתל אביב. בסרטון שניתן לראות בלינק, בנתה דורון אתר תדמיתי לעיר שנועד ליצור חוויה חדשה המדמה שיטוט בתוך עולמות המייצגים אספקטים שונים בעיר ומציגים למשתמש את כל מה שיש לתל אביב להציע בשנת 2020.
כמו דורון, גם עבודתה של גילי כרמי, בוגרת תילתן, המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית בחיפה, הוקדשה למיתוג מחדש של עיר, במקרה הזה של ברלין. "הפרויקט, 'מיתוג חיי הלילה של ברלין', מרכז את סצנת המועדונים הכי נחשבים בברלין בסדרת גלויות דו צדדיות וברושור מקורי המהווה מעין תעודת זהות עדכנית לתיירות הלילית של העיר", הסבירה. "בחרתי בסגנון גרפי המציג מבט אל חזית המועדונים ונראה כתשליל בעלי צבע יחיד, בכל פעם. הגלויות דו צדדיות וכוללת בגבן גם מפת הכוונה אזורית. בתוך כל גלויה חבויה גם תכניית אירועי אותו החודש במועדון. הברושור מרכז את נקודות הבילוי החשובות וכולל באותה שפה גרפית וצבעונית את מפת העיר כולה".
פיתה תלת ממדית
סיון ברושי, גם הוא בוגר תילתן, עיצב קטלוג לחומוסייה כשרה. "הקטלוג נקרא 'ארבעס' ומורכב מקולאז' צילומים וטקסטים שיוצרים יחדיו פיתה תלת מימדית מעוררת תאבון. הקטלוג בא לתאר את סיפורו המעניין והשונה של המקום ובעל הבית וכמו כן מציג בכל דף את המנות המיוחדות במקום. הספרון העבה מהווה קטלוג קונספט שניתן להפריד אף לעמודי מרכיבים קולינאריים בודדים וליצור 'מנה' אישית". אז שיהיה בתאבון.
מהשנה שעברה: עבודות מתריסות של בוגרי בתי הספר לעיצוב
חובה לראות: פריטים שווים של מעצבים צעירים