המצדדים מכנים את תופעת האספנות "אוצרות" בעוד שהמתנגדים לה מכנים אותה מחלה, וחולמים על הרגע שבו בן או בת הזוג יגמלו מהאובססיה שלהם להוסיף עוד פריט לאוסף. יש כאלה שאוספים נעליים ובגדים, אחרים משקיעים באיפור - כזאת שתוכל לשמש גם את נכדיהם, ורבים אחרים מייעדים פינות שלמות בבית לאחסון מיני אקססוריז ואביזרים. יצאנו בעקבות שלוש אספניות עם חיבות יצירתיות במיוחד, שבשבילן אספנות היא דרך חיים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
הכי אנושית: אוסף בבושקות
מיטל אולנטוך, רווקה בת 34 מרמת גן, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת מוצרי טיפוח בינלאומית, מתגאה באוסף מרשים של בבושקות, או ברוסית תקנית "מטריושקות". למרות שמדובר באוסף אדיר המונה כמה מאות של בובות עגלגלות וחייכניות, מדובר בתחביב חדש יחסית, בן ארבע שנים בלבד. "מוצאי הוא סובייטי (אוקראינה + בלרוס), והרבה שנים שלא התחברתי למקורות", מספרת אולנטוך, אבל בעקבות העבודה שלי בשנים האחרונות, היעד הראשון שטסתי אליו היה רוסיה. למרות שגדלתי על מסורת רוסית דרך השפה, המנהגים, האוכל, הסגנון, וגם הצעצועים והסרטים המצוירים - רק אז, בנסיעה הזאת, קלטתי בעוצמה את השייכות שלי למקום, למסורת ולמוצא שלי, והתגאתי בזה. אז גם התאהבתי בבושקות. מדובר בנשים שמנמנות, צבעוניות עם עיניים יפות וענקיות, ואני אני מזדהה איתן נורא".
במסגרת מסעות האיסוף, צברה אולנטוך בבושקות מכל רחבי העולם. חלקן יקרות וממותגות ואחרות נקנו בשווקים ברחבי העולם; בפולין, רוסיה, אזרבייג'אן, אוקראינה, אוזבקיסטאן ועוד. בין מיצגי הבבושקות שבביתה, הכוללים דיסק און קי, ערכת איפור, סיכה לד"ש ואפילו יצירות אכילות מבצק סוכר - כולם מחווה לבובה העגלגלה, אפשר למצוא גם כאלו יקרות מפז (תרתי משמע). "יש לי הרבה בבושקות שהן עבודת יד אמן, אחרות מצופות זהב, אמייל ועץ ושתיים מתוכן אני בעצמי ציירתי".
היכן את מאחסנת את מאות הבובות?
"הבבושקות מאוחסנות בכל רחבי הבית: בסלון יש מתקן ובו האוסף הנבחר. במטבח אפשר למצוא בין היתר מלחיית בבושקה, סינר, כוסות מדידה לאפייה וגם מגנטים של בבושקה על המקרר. בבר הביתי אני מאחסנת בקבוק וודקה בצורת בבושקה, ובחדר צעיפים, שרשראות וטבעות, גרביונים ואפילו הלבשה תחתונה בדוגמה האהובה. באמבטיה נמצאת ערכת ציפורניים של בבושקה וגם סבונייה. אפילו במשרד יש עקבות לאוסף הגדול, בצורת סרט הדבקה בבושקה וגם דיסק און קי".
על השאלה איזו בבושקה היא אוהבת במיוחד, מתקשה אולנטוך לענות. "זה כמו לבחור מי הילד המועדף עלי", היא צוחקת. אני מאוהבת בכל אחת ואחת, ומאחורי כל בובה יש סיפור, ולכן קשה לי נורא לבחור. בכל נסיעה או טיול בחרתי אותן בפינצטה- ורק את אלו שהיו מיוחדות לי מסיבה זו או אחרת. ולכן, גם אחרי סיבוב נוסף בין כולן, קשה לי להחליט מי האהובה".
את המחווה הבבושקאית המיוחדת ביותר, קיבלה אולנטוך ליום הולדתה ה-33 מידידה תום חוליגנוב, צלם מוכשר שהכין עבורה פרויקט יצירתי במיוחד. "The human MaitalTrioshka by Tom Hooliganov" שמו והוא מורכב מסדרת צילומים בכיכובה, בהם היא מחופשת לבבוקשה אנושית חייכנית ומאירת פנים.
האוסף שהפך לאג'נדה עיצובית
עבור דפנה ברקת, בת 41, מגבעתיים, נשואה פלוס + 2 ועובדת כרכזת מערכת באוניבסיטת תל אביב, אספנות היא דרך חיים עיצובית, יצירתית ושימושית. מזה 12 שנה היא אוספת חפצים ואביזרים המשמשים אותה ואת משפחתה בחיי היומיום. לצד בגדים, נעליים ותכשיטים, אוספת ברקת כתבות, תיקים וחפצים יפים לבית ובעצם יש לה ארבעה אוספים שונים: ואזות, סלסילות, קופסאות פח וכוסות וספלים. את אוספיה השונים היא מפזרת ברחבי הבית, ולמרות זאת, המראה המתקבל הוא אוורירי ומאורגן. "מה שמיוחד בביתי הוא הסדר המופתי שבו הכל מונח, כך שלמרות העומס הוויזואלי, מתקבלת תוצאה מעוצבת להפליא", מספרת ברקת, "אפילו הניירת המשפחתית הרגילה מסודרת אצלנו בארגונית פלסטיק גדולה שמצופה טאפט יפה וניתן לתייק בה את הניירות בניילונים מתאימים".
ומה דינו של שאר הבית?
"בחדר הארונות, הבגדים מקופלים בסדר מופתי לפי סוג, ובתוך כל סוג לפי צבע. במטבח נמצא אוסף הכוסות שבהם אנחנו משתמשים ובכלל, בכל דבר שאני אוספת, אני מוצאת שימוש ופרקטיות נוחה. כאשר ברקת מדברת על פרקטיות, היא מתכוונת לאוסף הסלסלות הענקי המפוזר ברחבי הבית. "כל הסלסלות והסלים מלאים בחפצים. החל ממשחקים, כדורים וכלי נגינה של הילדים, דרך סיכות קוקיות ועד לבקבוקים וסבונים ריחניים לחדר השירותים, ומברשות ומייבש שער הממוקמים בחדר השינה. אפילו תחפושות, מסיכות ואביזרי פורים אני מאחסנת בסלסלות השימושיות".
למעשה, רוב תכולת הבית נמצאת אצלך בסלסלות.
"כמעט. אני מאוד אוהבת סלסילות מכל הסוגים ומכל המינים. זה יפה, חמים, ויש בהן משהו שמשדר טבעיות. הערך המוסף הוא שהן מאוד שימושיות. ככה בעצם התחיל האוסף הזה, מתוך שימושיות של הפריטים. אני מקצה סלסילות לפירות וירקות, סלסילות לעיתונים, סלסילה לכל בלגן הכבלים למחשב, סל למכתבים ולמזכרות של בעלי, שמשמש גם כשידה קטנה נוספת לצד המיטה, וגם סלים מפורזלים שעומדים בכניסה לבית ובתוכם שקיות עם פריטים למסירה, לתיקון, לגיהוץ וכו', וזה עדיין לא נגמר; יש גם סלסילות פיקניק המשמשות לנוי רוב השנה ובארוחות משפחתיות גדולות מאכלסות מיני לחמים להגשה, סלסילות עם חפצי מטבח, ואפילו סלסילת ברזל אדומה שהוסבה והפכה למתקן למפיות, מגבונים ותחתיות לקפה".
בנוסף לאוסף הסלסילות המרשים, אוספת ברקת קופסאות פח יפהפייות ושימושיות שלוקטו מכל רחבי תבל, וואזות צבעוניות מחומרים שונים הפזורות גם הן ברחבי הבית ואוסף מרשים במיוחד של כוסות במגוון צבעים ומרקמים. כמו שאר האוספים, גם אוסף הכוסות השבירות משמש את משפחת ברקת בחיי היומיום, מתוך תפיסתה של דפנה הנוגעת להשמשת החפצים. את עושר הצבעים, החפצים והצורות, ההופך את הדירה ממקום פרקטי לחלל מעוצב ועשיר, מסכמת ברקת כ"סוג של אמירה שהחלה כצורך קונקרטי, והפכה לאג'נדה עיצובית".
גברת פלפלת: אוסף תבלינים
הגענו אלי, כותבת שורות אלה, עיתונאית בת 33 המתגוררת בתל אביב עם בן זוגה שאוהבת לבשל מאז ומתמיד. זה התחיל במעקב צמוד אחר בישולי אמי והפך לתחביב הסובב סביב חומרי גלם מעניינים, תבלינים יחודיים, ושילובם במיני מנות חמות, קרות, קינוחים ומאפים.
את המשחק המטורף עם בלוטות הטעם, גיליתי בטיול ארוך ביפן, במהלכו התוודעתי להמון סוגי טעמים ומרקמים. מאז לא מצאתי מנוח. בכל טיול שערכתי בעולם תמיד הקפדתי למצוא את השוק המקומי ולהצטייד בתבלינים מקומיים וזרים לי, ולאחר מכן לערוך בהם ניסויים במטבח הביתי. בין חומרי הגלם האקזוטיים שליקטתי: שבבי דג בוניטו מיובש שטעים לפזר על מאכלים אסייאתיים, דבש מיוזו, הל שחור, טונקה, זרעי בצל שחור ואבקת מנגו מיובש.
לאחר לא מעט תבלינים שאיבדו מטריותם וחברו למיני ברחשים, למדתי שכל תבלין שקונים, בין אם מדובר בפפריקה יום יומית ובין אם בתבלין אקזוטי - כדאי לאחסן בצנצנות זכוכית במקום חשוך וקריר דוגמת ארון שאינו סמוך לחלון או למקור שמש. בנוסף, כדי להוציא את המיטב מהתבלינים, אני ממליצה לטחון אותם בבית סמוך לזמן השימוש, ולא לקנות אותם טחונים. כך טעמם נשאר חד וצובע את התבשיל בשלל ניחוחות וטעמים".
