מאחורי מותג העיצוב לבית והלייף סטייל "היידה -Inspiration from the world " עומדת אישה שצלחה את משבר הקורונה ולאחר מכן את פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לא ויתרה על העסק שהקימה והלכה עם החלום שלה למרות הקושי. בסיפור הזה של ורד כהן מעורבים סגרים, פיטורין, חרמות ויחסים עסקיים שנותקו בבת אחת עם טורקיה ואילצו אותה לחשב מסלול מחדש.
>> לכל הכתבות בערוץ living
כהן, בעלת המותג ואישה מלאת צבעוניות ושמחה, עבדה במשך 15 שנים בתפקיד בכיר בעולם הפרסום והשיווק. היא בת 52, מתגוררת ברמת גן, מגדלת לבד את בתה, היום בת 25, לאחר שאביה נהרג בתאונת דרכים ומעידה כי בכל הנוגע למימוש עצמי, החיים אף פעם לא חייכו אליה יותר מדי. "הייתי צריכה לעבוד ולדאוג לה ולקיום היום יומי שלנו, שמרתי על מה שיש לי, עבדתי במסירות והיה לי דרייב להצליח. למרות תמהיל חיי, לא חיפשתי להזיז את הגבינה", היא מספרת.
אבל אז הגיעה הקורונה, כהן הוצאה לחל"ת וכשהיא יושבת בבית החלה לחשוב מה לעשות עם עצמה. מאחר שתמיד אהבה את עולם העיצוב והסטיילינג ועברה כמה קורסים בתחום, היא בחרה את הכיוון הזה. "מסביב עודדו אותי שאני יכולה, ואמרתי לעצמי 'מה כבר יכול להיות? מקסימום אקפל את הזנב ואחזור להיות שכירה". היא החלה לייבא כמויות קטנות של טקסטיל וכלי הגשה, בעיקר מטורקיה, משום שנמשכה לסגנון האתני, הצבעוני, הים תיכוני, והתמקמה ברחוב גיסין באזור התעשייה בפתח תקווה. "התחלתי בצעדים קטנים", היא מספרת, פתחתי אינסטגרם וזה תפס יפה. המקום התרחב מאז, הוזמנתי לתוכניות אירוח לעיצוב שולחנות ואנשים אהבו את הסגנון השונה ואת היציאה מהקופסה". בזמן שרבים נוהים אחר הלבן, השקוף והקריסטל, כהן הביאה מטורקיה צבעוניות שמחה שנגעה לאנשים בנשמה, כפי שהיא נגעה בה. "בבחירות שלי הבאתי את הלב שלי, כמה זה משמח ועושה טוב, והתחלתי להדגים עיצובים, עריכת שולחנות, מתנות, מארזים, מוצרים לאירועים. אפילו שחור אחד לא היה בין הצבעים"
במשך שלוש שנים כהן נסעה וחזרה לטורקיה ונהנתה מהאיכויות והאתניות שלה, אלא ששוב הכול נעצר, הפעם כשפרצה המלחמה והיא נאלצה להתמודד עם תגובות קיצוניות וחרמות. "הייתי מאוד מזוהה עם העולם הטורקי, וגם חצי ממדינת ישראל הייתה מבלה וקונה שם. התחילו להגיע אליי תגובות מישראלים, שטענו שהעובדה שאני מייבאת משם פירושה תמיכה בכלכלה הטורקית שתומכת בחמאס. טענו שלא מפרנסים שונאי ישראל ושלחו לי באינסטגרם תמונות של דגלי ישראל נרמסים בשוק בטורקיה. לקוחות כתבו לי שהם אוהבים את הדברים, אבל לצערם לא יוכלו להמשיך לקנות תוצרת טורקיה"..
"החלטתי להרים את עצמי מחדש"
כאזרחית משלמת מיסים שמפרנסת משפחות ישראליות באמצעות העסק שלה, כהן הרגישה שהבייבי שלה נפגע, אבל עם כל הצער מהמצב בישראל והחרדה הכלכלית האישית, לא הסכימה להרים ידיים. לצד תרומות של כלים ומארזים לחיילים, לפצועים, ליחידות צבאיות ולמשפחות מפונות, החלה לחפש מקורות חדשים לייבוא. היא יצרה קשר עם לשכת המסחר הישראלית ביוון והגיעה לתערוכת עיצוב הבית, שם קשרה קשרים עם ספקים מיוון, ספרד, דרום איטליה, דרום אפריקה, סין ומזרח אירופה. "מרגע שפרצה המלחמה ונגמר הסחר עם טורקיה, חשבתי מה אני עושה בתוך הכאוס הזה. החלטתי להרים את עצמי מחדש במקום לתת לדברים להוריד אותי. ידעתי שגם אם משהו משתבש, הכול משתבש לטובה, ומהלימון עשיתי הכי לימונדה שיש כי פתחתי עצמי לעוד עולמות עם אותו קו צבעוני".
הפעם, כשלרוב האנשים אין מצב רוח לעיצוב וללייף סטייל, כהן רתמה את הזיקה השיווקית שלה מתפקידי העבר ויצרה ערך מוסף, כשהיא מתחברת לתמיכה בעסקים מצפון ודרום. "רציתי להישאר בתודעה ולתמוך בעסקים כמה שאפשר, גם אם אני בעצמי מנסה כמו עסקים אחרים להחזיק את הראש מעל המים. החלטתי לשלב עם הכלים והטקסטיל גם טעמים, שהרי אוכל נוגע בכולם, במיוחד בתקופות כאלה". היא חברה למעדנייה בגליל עם ממרחים, ליקרים, תבלינים וריבות, אימצה יינות וגודיז של כרם בן זמרה מהצפון, רכשה סיכות וספרי מתכונים של מטה החטופים ויצרה מארזים משולבים עם מגבות חוף צהובות וגלויה "אמן שנדע ימים טובים". "חיברתי בין העולם שלי למה שעובר על כולנו במדינה, כעם, התחברתי למצב הרגשי, ללב, כמו ערכי המותג שלי, שבו הבאתי את מי שאני בכנות. שיתפתי את הקהל שלי בכך שקשה לי לאחר שנסגר המסחר עם טורקיה וממקום הכי כואב הקמתי את עצמי מחדש".
הלקוחות חזרו
חברות החלו להזמין את המוצרים, מסעדות, מעדניות וחנויות עיצוב ליקטו מהקולקציות של היידה, ולקוחות חזרו לרכוש ולפרגן. כמו רבים אחרים, היא מודה שלא חזרה למצב שלפני המלחמה, אך גאה שהצליחה להחזיק מעמד ולהמשיך להפיץ את המוצרים שהיא אוהבת, והגיעה עם משלוחים אפילו לניו יורק ושיקגו. "סללתי את הדרך שלי בדם, יזע ודמעות כאישה לבדה, שרוצה לממש את עצמה ומאמינה בעבודה קשה בלי קיצורי דרך, וככה אני גם מגדלת את הבת שלי. אני אופטימית חסרת תקנה ומאמינה שנעבור את התקופה הזאת ויהיה טוב".
