אילו היו מציעים לכם להתלבש על אחד החדרים בביתכם ולעשות לו מהפך מבלי לשבור קירות, אבל גם בלי לתת לקירות להגביל את הדמיון - הייתם קופצים על ההצעה? זו בדיוק הייתה המשימה שהוטלה על תלמידות החוג להום סטיילינג ב"שנקר", שהתבקשו לבחור חלל אישי ולעצבו מחדש במסגרת פרויקט הגמר שלהן. "כל חדר עבר מתיחת פנים יצירתית בעזרת צבעים, אקססוריז וטקסטיל בלבד", מספרת אורנה מזור, ראש החוג. "כל סטודנטית לקחה את החדר למקום האישי שלה, והכל בתקציב מוגדר". אם גם אתם מתלבטים לגבי שידרוג אחד החדרים בביתכם, הנה שש עבודות סופר מרשימות שממחישות שלא צריך לשבור חסכונות ואת הראש כדי לעצב חלל יפה ונעים למגורים.
גיאומטריה במיטבה: חדר שינה נשי נטול קיטש
"החלטתי שהגיע הזמן להפוך את חדר השינה שלי בדירתי השכורה למה שחלמתי עליו כל השנים", מספרת מיכל חכמון, 26, דיילת אוויר, אבל עובדת גם כסטייליסטית ומעצבת חפצים. על הפרויקט שלה. "היו מספר אלמנטים שהנחו אותי בעיצוב החלל: פריטים שאוכל לקחת איתי כאשר אעבור דירה, צבעים רכים ורגועים שיהיה לי נעים לקום אליהם בבוקר ונשיות שלא תהיה מוזנת מקיטש. יצרתי דף השראה עם הרבה צורות גיאומטריות (יש לי חיבה אדירה למשולשים) בצבעי פסטל ויצאתי לדרך".
הפריט שהטווה את עיצוב החדר של חכמון, הייתה תמונה שתלויה על הקיר הצר שמול מיטתה. את התמונה צילמה בעת לימודיה בבצלאל, ולדבריה, היה לה חשוב שמשהו מאותה התקופה יישמר. לצד התמונה הוסיפה שני מעוינים מעץ וצבעה אותם בוורוד פסטלי.
"משום שהחדר קטן ואני אוהבת חללים מרובי חפצים", אומרת חכמון, "הבנתי שמדף הוא פתרון טוב. את המדף, המשמש גם כאביזר דקורטיבי לכל דבר, תכננתי בעצמי ובנה בעבורי אבא שלי, שהוא נגר במקצועו. את הפמוטים הייחודיים של המעצב הנודע קארים ראשיד מצאתי בחנות 'BoConcept' בניו יורק. השטיח גם הוא הובא מניו יורק, מחנות הכלבו הפשוטה 'marshalls' ונקנה במחיר מצחיק של 20 דולר.
המסגרות נקנו באיקאה עוד לפני שידעה מה הן עומדות למסגר. לאחר שהחדר החל לקבל צורה, יצרה בעבודת פוטושופ שני הדפסים, אחד עם כיתוב שמנחה אותה בחיים: the best is yet to come. ועוד אחד ציני: diamonds are forever. האחרון משמש כתזכורת לתקופה מהעבר: not all who wonder are lost.
האבנים הכתומות הן משקולות נייר מעץ לא צבוע (בעיצוב אלון דודו), שנקנו בחנות "אסופה" בשוק הפשפשים. חכמון צבעה אותן במספר צבעים, עד שהגיעה לגוון הכתום הרצוי. השידות התואמות, זו שליד המיטה וזו המשמשת כפינת איפור, עוצבו גם הן על יד חכמון ונבנו על ידי אביה. עוד היא מספרת כי לפני כניסתה לדירה הן נצבעו מחדש בצבע אקווה (גוון של תכלת), שבו היא מאוהבת.
התמונה של הילד שנושף ענן נקנתה באתר society6 והונחה על השידה. בקעריות האוריגמי המתכתיות התאהבה חכמון בעוד שיטוט בחנות "BoConcept", וכלב הים שעומד לידן הוא כביכול חסר קשר לשאר הבחירות העיצוביות, "אבל פשוט הרגשתי שהוא צריך להיות שם". כך גם גם תמונת הכדורים הפורחים, שבה חשקה עוד בעת שיטוטיה באינטרנט אחר אובייקטים לדף ההשראה. כריות הנוי נקנו ב-society6. "כשהרגשתי צורך להכניס מעט הומור את לפסטליות, הזמנתי מהאתר גם את הכרית עם הכיתוב 'wake up and smell the routine', שהוא רחוק שנות אור מהדרך בה אני באמת חיה את חיי.
"מסגרת המראה עוצבה ויוצרה על ידי, החל מחישוב הקוסינוסים של המשולשים שמרכיבים אותה, וכלה בצביעתה. מראה בעלת אופי דומה יש לי גם בחדר המקלחת של הדירה ובקרוב אתחיל למכור כאלו. את ואזת הקריסטל שמונחת על השידה ראיתי חבויה בארון בבית של סבתא שלי, ומיד לקחתי אותה כירושה מוקדמת. הווילון שעלול היה להיות החלק היקר ברכישות, הוא קבוצה של בדי שיפון שקניתי בנחלת בנימין ונתפרו יחדיו (בעלות של 200 שקלים), כך שלכל צבע תהיה את הנראות שלו".
הצימר שלנו: חדר שינה סוויטת ירח דבש
"כאשר התבקשתי, כחלק מפרויקט הגמר לבחור חדר אחד בבית ולעצב אותו, החלטתי לעצב את חדר השינה", אומרת שרון רובינשטיין- גרנובסקי, 30, שעוסקת בגרפיקה, ועברה קורס הום סטיילינג בשביל העניין. "אנחנו זוג צעיר ויום חתונתנו התקרב ונערך בעצם בסופ"ש של השבוע שבו הגשתי את הפרויקט. כך שלמעשה חזרנו אל החדר המוגמר בתום החתונה".
רובינשטיין- גרנובסקי מספרת שהכיוון העיצובי היה סגנון רומנטי, מעט כפרי. "רציתי ליצור לנו מעין סוויטת ירח דבש, כך שנרגיש כאילו חזרנו אל הצימר הפרטי שלנו. רציתי ליצור חדר נעים, שיעוצב בגוונים בהירים, בשילוב עם נגיעות של צבע ומעט עץ בהיר". יחד עם זאת, בעקבות בקשתו של בן הזוג, נמנעה רובינשטיין- גרנובסקי מהיסחפות לכיוון נשי מידי, והוטל וטו על הצבע הוורוד.
"כאשר ניגשתי למלאכת העיצוב עמדו בפני מגבלות מסוימות, איתן הייתי צריכה להתמודד", מסבירה רובינשטיין-גרנובסקי. "ראשית, החדר הוא ממ"ד, ובו חלון בודד, קטן יחסית, מסורבל והשמשה הכבדה שלו נפתחת פנימה. בנוסף, קירות הממ"ד עשויים בטון וקשה מאוד לקדוח בהם או לדפוק מסמר. דלת החדר עשויה פלדה, כבדה ומגושמת, גם במראה וגם בפונקציונליות. בנוסף לכל זאת, החדר עצמו לא גדול בכלל ומספיק למיטה זוגית סטנדרטית ולא להרבה מעבר. מגבלה נוספת הייתה בכך שבחדר השינה היו כבר רהיטים עיקריים אשר נקנו שנתיים קודם לכן ולא היה לנו רצון ותקציב להחליף אותם. הרהיטים היו: מיטה, ארון קיר בנוי שהתקנו, שידות צד".
תהליך העבודה החל בצביעת הקיר הראשי: קיר גב המיטה נצבע בגוון תכלת אפרפר רגוע. לאחר מכן, נקנה הטקסטיל: וילונות כותנה לבנים, כיסוי מיטה וכריות נוי לבנות מפוקס הום. נתלו תמונות, מסגרות, מראות וכו'. "אלה נתנו את נגיעות הצבע והעניין לקירות הריקים והעניקו לחדר טאץ' עיצובי סופי שנתן את התחושה האישית", היא מוסיפה.
שלישית התמונות הסגולות, מראה משולבת בתריס (לבנה במקור, נצבעה לתכלת) וגם המסגרת הלבנה המונחת על השידה, נקנו ב"כיופים סנטר" בצומת ירקונים. מנורת הלילה נקנתה במחסני תאורה והבסיס נצבע ידנית בצבע שמנת. תמונת פרחים סגולים על המדף, מגדל אייפל, לב דקורטיבי מנצרים - נקנו בפריז. שני המדפים נקנו באיקאה ובהום סנטר.
אביזרים רבים בחדר נעשו בעבודת יד של רובינשטיין-גרנובסקי: קערת הקרמיקה עם הציפור ובתוכה אצטרובלים, מסגרת תמונת הציפור- שצבעה ויישנה בעצמה, צביעת בסיס המנורה, תריס המראה, העששית עם הנר שהוכנה מצנצנת ריבה, עליה הודבק נייר עם הדפס וינטג'. "בסופו של דבר, בהשקעה כספית מינימלית ובשילוב הרהיטים המקוריים שהיו קיימים בחדר, יצרתי שינוי באווירה ובתחושה הכללית והתקבלה תחושת הרומנטיות הנינוחה אליה כיוונתי", היא מסכמת.
פנטזיה ילדותית: חדר קסום לילדה
"יש לי חלום להגשים את החלומות של אחרים בעיצובים שלי", מספרת, מעצבת הטקסטיל, אנה בולגר-שלויסברג, 34, נשואה פלוס ילדה. "את קורס ההום סטיילינג עשיתי כדי לגוון את מקצוע העיצוב שבו אני עוסקת. בזמן הלימודים חיפשתי ומצאתי את עצמי בתהליך העיצוב, בפרויקט הגמר שלי. אני מאד אוהבת להתעסק בטקסטיל, בצבע, בציור, בעיצוב בובות ואביזרים נלווים לחדרי הילדים, והייתי רוצה להגשים פנטזיות של ילדים בעבודות שלי".
את ההשראה לעיצוב נתנה לבולגר-שלויסברג בתה האהובה - קארין. "מאד רציתי להפוך את החלום שלה למציאות", היא מסבירה, "להפוך את החדר שלה לארץ קטנה עם פנטזיה ילדותית. 'ארץ קטנה' – זה גם השם שנתתי לפרויקט הגמר".
לצורך עיצוב החדר, בולגר-שלויסברג השתמשה בכמה פריטים של רטרו ובהרבה אביזרים בעבודת יד שלה. בצבעוניות יש דגש על הוורוד, הצבע האהוב על בתה. "רציתי לתת לחדר של בתי את האווירה של הקסם, של הטבע והנוחות", היא מתארת. "את הבתים הקטנים מעץ מצאתי בטיול בשוק הפשפשים", מספרת בולגר-שלויסברג. "את הבתים שיניתי בעזרת טקסטיל. כל תא הפך לכל מיני חדרי בובות".
הפריט שעיצבה בעצמה – מתלה לתכשיטים עשוי מענף שמצאה ומלופף בשאריות בדים. הכילה עם הפרפרים מעל המיטה עשויה מחומרים רכים בעבודת יד. "גזרתי הרבה פרפרים מבדי לבד צבעוניים ותפרתי אותם על הכילה, אותה קניתי לפני שלוש שנים באיקאה", היא מסבירה, "וגם קישטתי את ראש הכילה בתחרה ירוקה מבד הלבד. הכילה הוסיפה אווירה קסומה לחדר".
פריט פונקציונלי נוסף – מוט מעץ, אותו מצא בעלה של בולגר-שלויסברג ברחוב, הוצמד לתקרה בעזרת החבלים והווים הבטיחותיים. "המוט עוצב ועובד על ידי", היא אומרת. "מרחתי עליו לכה לשמירת העץ. על המוט קשורים התיקים בפפיונים החמודים. בתוך התיקים אפשר לשים ספרים ובובות ובכיסים הקטנים אפשר להניח את הצעצועים הקטנים. "עוד פריט שמאד התקשר לילדה שלי – הבובה שמצאתי בחנות בדרום תל אביב. קניתי אותה ב-10 שקלים ותפרתי לה שמלה חדשה עם כנפיים. עכשיו הבובה היא הפיה הקטנה של 'הארץ הקטנה' בחדר של בתי. הכלוב מרשת זר פור יו (קיבלתי מחברה שלי ביום הולדתי) הפך למקום שאפשר לשמור בו את כל סיכות הראש בצורת הפרחים שהכנתי לה".
את הארנבת הוורודה שמשמשת כבובה וגם ככרית לקישוט ולחיבוק, תפרה בעצמה. וכל הסיפור של "הארץ הקטנה" מואר במנורות קטנות, אשר מעצימות את תחושת הקסם בחלל. "קניתי את המנורות בחנות הום (שינקין ,7 תל אביב) ותפרתי עליהן את הפרחים מבדי הרשת הצבעוניים שקניתי בנחלת בנימין".
ים, יבשה: חדר שינה שמסמל חופש
"הפרויקט שלי נולד במהלך שיפוץ שעשינו בביתנו במושב תלמי אלעזר", מספרת מירב סטרדינר, בת 37 נשואה פלוס 2 ילדים. "רציתי להפוך את הבית למקום שקט, אינטימי ורגוע יותר. מקום מפלט מכל הכאוס והרעשים שבחוץ, בתור מקום מפלט שכזה השראתי המיידית לחלל החדר היה הים - מקום אהוב במיוחד שמסמל עבורי חופש, ניקוי ראש אותם אני מייחלת לחוש וליישם גם בחיי היומיום שלי, בחדרי הפרטי".
סטרדינר, שעובדת בשירות בתי הסוהר, ובימים אלו פותחת סטודיו בביתה לעיצוב וריהוט, ידעה בבירור שהצבעוניות של החדר תבוא לידי ביטוי בלבן, עץ כחול וקש. "השתמשתי באלמנטים שבעצם מזכירים ונותנים הרגשה אמיתית של ים, אותם מצאתי בחנות 'בייסיק', במושב אודים", היא מפרטת. "ואת זה אפשר לראות בשכבות הצבע והגיל אשר מעידות על גלגולו של החומר ויוצרות סיפור ועניין. היה חשוב לי להשתמש במשחק של הלבן על לבן שמושך את תשומת הלב לחפצים בצורה מתוחכמת יותר". .
בלי סטריאוטיפים: חדר שינה לתינוק
"בחרתי לעצב מחדש את חדרו של בני טל, בן השנה", מספרת ג'יין ברמן מרמרי בת 37, נשואה פלוס אחד. "חדר השינה היה קודם לכן חדר השינה של בעלי ושלי. כשמלאו לטל שלושה חודשים הוא עבר לחדר זה, עקב כך, נותרו בחדר אלמנטים שאינם מתאימים לחדר תינוקות. הקו המנחה מבחינתי, היה ליצור חדר ייחודי עבורו, רגוע, בעל קווים נקיים, ושאינו סטריאוטיפי בשום צורה. מכונית החיפושית האדומה ודגמי הרכבים הנוספים שבעלי שיחק בהם כשהיה ילד היוו עבורי את ההשראה לשימוש בפרטי וינטג' וחומרים טבעיים, תוך שילוב של ישן וחדש. היה לי חשוב ליצור חדר יוניסקס, שיוכל לשמש בנים ובנות כך שאח או אחות שיוולדו לטל בעתיד יוכלו להנות ממנו גם".
הקיר הימני בכניסה לחדר נצבע בגוון אפור בהיר של נירלט, 530. ארבע התמונות של החיות נקנו באתר ETSY ומוסגרו במסגרות איקאה שחורות. עלות של 15 דולר לתמונה ו-45 שקלים למסגרת. "פוסטר אותיות ABC הוא למעשה נייר עטיפה ובשל ייחודו החלטתי לשדרגו לתמונה" מסבירה ברמן מרמרי. על מדף העץ הפינתי הונחו התמונה, החיפושית האדומה והדובי (שהיה של אחיינה). התלת אופן נקנה בשוק הפשפשים תמורת 180 שקלים, והפוסטר הוזמן מ- YOOLETA בעלות של כ-30 שקלים.
הווילונות שיוצרים תחושת נקיון ואווריריות מגבירים את התחושה ההרמונית בחדר ונקנו באיקאה, המוטות השחורים של הווילונות מתכתבים עם המסגרות השחורות של התמונות. ארגזי העץ הינם ארגזים של בקבוקי יין ישנים שכמעט ונזרקו מבית גיסתה. "אספתי אותם בידיעה שאהפוך אותם לפריט מיוחד עבור החדר", מסבירה ברמן, "עבודת השיוף, והחלפת התחתיות, ובניית הגלגלים, נעשתה בעזרתו של חמי. באחד הארגזים הצבתי ספרים בני 40 שנה שבעלי ואחותו נהנו מהם בילדותם. בארגז השני מוקמו הדובונים האהובים על טל".
ניתן לראות בחדר את המוטיב החוזר של טיגר, אחד בתמונה על הקיר ושני דובונים בגדלים שונים. הסדין האפור משתלב עם צבע הקיר וסלסילת הבד האפורה. "מאחר ומיום לידתו מלווים את בני חיתולי טטרה גדולים עם כוכבים שעוטפים אותו בכל מצב כמעט, שילבתי חיתול טטרה לבן עם כוכבים כתומים. הכוכבים והדובי הכתום בעל הגרביים המפוספסות, הוזמנו מהחנות COOLY שבמתחם בזל בתל אביב, ונתלו מעל המיטה של טל כך שנראה שהוא נוגע בכוכבים".
יוצאים קבוע: סלון בחצר
הרעיון מאחורי עיצוב פינת הישיבה בחצר של מירב פרלמן, היה פשוט: ליצור פינת ישיבה שהיא בעצם סלון בחוץ. "אנו גרים ביישוב כפרי מול שדות וטבע שמתפרץ אלינו הביתה מתוך החלון. הישיבה בחוץ רוב חודשי השנה, היא כמעט מתבקשת מאליה. היה לי חשוב שתהיה פינת ישיבה בה האורחים שלי יחושו מספיק בנוח, מי בישיבה ומי ברביצה. פלסטיק לא התאים כאן וגם לא שום דבר שהוא תעשייתי. רוח הזמן הייתה ההשראה המקורית של מחזור חומרים ומתן חיים חדשים ומשמעות שימושית אחרת לחפצים שנזנחו".
פרלמן, 43, נשואה פלוס שניים, עשתה הסבה מקצועית ממנהלת לשכה במכון ויצמן למדע - להום סטיילינג וזה העיסוק העיקרי שלה כיום. בנוסף, היא מתחזקת בלוג שנקרא "מזיזה ואזות". לדבריה, מרגע שהוחלט על הרעיון לפרויקט, החומרים והרהיטים כמו הזמינו את עצמם אליה: מיטת נוער מפורקת מעץ אורן מלא שנצפתה זרוקה ברחוב, חיכתה רק לה שלושה ימים ולילות, עד שנכנעה לצו הגורל. "בשעת לילה מוקדמת, כשאורות הטלוויזיה ממרפסות השכנים ניקדו את החשיכה", היא מתארת, "היא נאספה כלאחר כבוד אל חצר הבית, עברה ניקוי יסודי, ברגיה הרופפים חוזקו, היא שויפה מעברה הנטוש ונצבעה מחדש בלבן בוהק, והפכה לרהיט המרכזי בפינת הישיבה שלנו בחוץ".
בחלוף הימים הצטרפו שני כיסאות נוספים שנמצאו אף הם כל אחד בפינת רחוב אחרת, האחד, כיסא נוח שידע ימים טובים יותר, השני – כיסא עץ במצב דומה. שניהם עברו את אותו התהליך, נצבעו בלבן, וכבר התחילה להתגבש הפינה כמו מעצמה. כיסא הנוח זכה למושב בד חדש ובהיר.
השולחן הוא בעצם משטח הרמה שנצבע. "הרכבתי לו בתחתיתו גלגלים שהעניקו לו גובה נוסף", מסבירה פרלמן. "וגם כדי שיהיה קל להזיזו ממקום למקום למרות גודלו. הפלטה העליונה נצבעה בצבע ווש לבן המתאים לחוץ ומלים שונות הוטבעו בצביעה על ידי סטנסילים פשוטים למדי".
האביזר הדקורטיבי התלוי על הקיר מעל ספת הרביצה, הוא בעצם מסגרת חלון חומה שנאספה באחד הגלגולים הקודמים אל הבית, וכמו חיכתה לרגע המתאים, נשלפה ממקומה, שויפה ונצבעה אף היא בלבן. רשת לולים הוצמדה לה באמצעות אקדח סיכות, ואליה חוברו ארבע עששיות צבעוניות. "בלילה אני מדליקה נרות בעששיות. אור רב זה לא נותן, אבל אין ספק שזה מוסיף לאווירה הרומנטית בלילות הקיץ החמים. הוספתי גוף תאורה שהוא בעצם שני ארגזי כפות תמרים שנרכשו אי מזה ב'דידי מוצרים מסיני' שבתל אביב, וחוברו ייחד והפכו לאהיל".
מרבץ הישיבה הנמוך ועליו הכרית המנוקדת הגדולה, מורכב מארבעה ארגזי תנובה ירוקים רגילים שחוברו באזיקונים ולופפו בחבל. כדי לתחום את הפינה, נרכשה מחצלת מ"דידי מוצרים סיני". "במבט ראשון ואף שני זה נראה מחצלת קש", מסבירה המעצבת, "אך למעשה זו מחצלת מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים".
מרצים מלווים לפרויקט הגמר של בית הספר "שנקר": אורנה מזור ועמית ינקוביץ
נבחרת החלומות: חדרי השינה בעיצובים הכי מושקעים
ויש גם 26 מטבחים כפריים משגעים