אובססיה לצמחי בית היא לא תופעה חדשה, ומגפת הקורונה גרמה לה להתפשט עוד יותר. חלק מהצמחים יכולים לטפס על קירות, חלק נשפכים באלגנטיות ממדף גבוה, וכולם בלי יוצא מן הכלל מסננים את האוויר, משדרים חיוניות ומצטלמים יפה לאינסטגרם. הם גם לא דורשים דבר בתמורה לכל הטוב שהם נותנים, מלבד אור, השקיה ודישון אחת לכמה זמן.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> 4 אימהות, 4 שולחנות חג מעוררי השראה
>> הכביסה יוצאת מסריחה? אולי גם אתם עושים את הטעות הזאת
לצד התחזקות המגמה הירוקה ומלאת החיים התגברה גם תופעת הצמחים המלאכותיים. חובבי הז'אנר מסבירים שצמחים מפלסטיק לא מצריכים טיפול והשקעה, מה שנכון לגמרי – הרי אי אפשר להרוג משהו שמלכתחילה אין בו טיפת חיים. צמחים מפלסטיק הם דרך טובה להסביר את המונח פרדוקס, ואפילו מונצחים בתור דימוי לריקנות ולאכזבה בשירים כמו "Fake Plastic Trees" של רדיוהד או "עץ ירוק מפלסטיק" של מרגלית צנעני.
בדיוק כמו צמחים חיים, גם הגרסה המזויפת שלהם - שמיוצרת במדינות עולם שלישי ובמקום חמצן פולטת חלקיקים מזהמים - זוכה לאהבת הישראלים, למרות שיש לנו מספיק אור שמש ומים זורמים בבתים. יבוא צמחים מלאכותיים מסין לישראל גדל מדי שנה, ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זינק משווי של 1.7 מיליון דולר בשנת 2007 ל-14.3 מיליון דולר בשנת 2021.
האם גם צמחים מלאכותיים תורמים לבריאות?
"בעוד שידוע שצמחים מייצרים חמצן, מסננים את האוויר ותורמים לבריאות הפיזית והנפשית, כל התחום של צמחים מלאכותיים עדיין לא נחקר מספיק", מסבירה ד"ר מעיין בורשטיין, מחבקת עצים ועציצים וראש התכנית להכשרת מטפלים בגינון במכללת "אורנים". "זה קצת כמו שברפואה יש כל מני גישות שתומכות בשימוש בתרופות דמה, מה שנקרא פלצבו. האפקט הפסיכולוגי שנוצר מזה, שעליו יש המון מחקרים, זה שאם אדם חולה מאמין שזה טוב – זה יכול לגרום לו להבריא. אז בצמחים זה לא ממש פלצבו, כי לרוב אפשר לראות בקלות אם הם מפלסטיק, אבל זה עושה אפקט".
ד"ר בורשטיין מדגישה כי מדובר בחוויה סובייקטיבית לחלוטין, וכי ניתן להפיק תועלת מצמחיה מלאכותית גם במקרים בהם אנו מודעים לכך שהיא אינה טבעית: "בסופו של דבר זה נורא תלוי בפרשנות שלנו. אם אנחנו חושבים שזה דוחה ומגעיל ומלא אבק ולא הדבר האמיתי, זה לא יעשה לנו טוב, אבל אם מישהו חושב לעצמו 'וואלה נחמד, זה ירוק', זה מה שיעשה לו טוב. מדהים כמה האפקט הפסיכולוגי שלנו עושה את ההבדל".
לטענתה, גם בקרב אוכלוסיות שאין להן גישה למרחב ירוק, מספיקה שהייה ליד עציץ על מנת להפיק תועלת בריאותית: "כשאנחנו מגדלים צמחים הם מטפלים בנו בחזרה, ומדובר ברווח אדיר לחיוניות שלנו, בטח בסביבה עירונית או בתוך במשרד, אבל אפילו אם אנחנו לא מטפלים בהם בעצמנו - הם עדיין משמעותיים ומספקים לנו גם צבע ירוק בעיניים, שיש מחקרים שאומרים שזה מאוד מועיל".
הפלסטיק הגיע גם למשתלה
האם צמחי הפלסטיק מתקבלים בעין יפה גם במשתלות? "יש אנשים שהם מאוד מקובעים, אם תגיד להם שאין לך צמחים מלאכותיים - הם ילכו לחפש מקום שכן מוכר כאלה ולכן, כל מיני עסקים מאמצים את הנישה הזאת כדי לא להפסיד לקוחות", מסביר תמיר תשבי ממשתלת גן ירק שבמושב חמד ומוסיף: "אבל מי שאוהב צמחים, משתלה שהיא באמת משתלה, בחיים לא תחזיק צמחים מלאכותיים. זה נוגד כל עיקרון שהוא ולי זה מאוד קשה".
תשבי מדגיש שיש מבחר רחב של זנים שאינם מצריכים מיומנות או דאגה מרובה: "אנשים מחפשים צמחים מלאכותיים כי אין להם כוח או זמן לטפל באמיתיים, או שהם מתייאשים כי עציצים שהם קונים מתים להם, אבל זה רק כי לא הדריכו אותם נכון. בקורונה הביקוש לצמחים גדל ורב הלקוחות שלנו בוחרים בזנים שיותר עמידים לתוך הבית, בעיקר מונסטרה ואלוקסיה ירוקה שהיא הכי חזקה ויכולה להיות גם בחוץ. חוץ מזה, הרבה אנשים אוהבים את הפיקוס הכינורי ודקלים למיניהם כמו אריקה, שנותן מראה מאוד אלגנטי ולא נחשב למפונק, למרות שהוא כן צריך תאורה חזקה יחסית. גם הזמיה קוקוס מאוד פופולארי, מתאים מאוד לאזורים פחות מוארים בבית וצריך השקיה מינימלית ביותר. הוא גדל לאט יחסית אבל מאוד קשה להרוג אותו".
שתי הטעויות הנפוצות ביותר לטענת תשבי, שמדרדרות עציצים לגסיסה איטית ואת בעליהם להרמת ידיים ולמעבר לצמחים מזויפים, הן חוסר דישון והשקיית יתר. "עם הזמן, כשהצמח גדל בעציץ, הוא לא מקבל כל מיני דברים שהוא חייב כדי להתפתח, כמו מגנזיום וברזל, ולכן צריך להוסיף אותם לקרקע. יש היום פתרונות טובים כמו דשנים בשחרור איטי – שזה גרגרים שמפזרים אחת לארבעה או חמישה חודשים והם משתחררים לאט לאט לאדמה. בנוסף, צריך לשים לב לא להשקות יותר מדי. יש אנשים שפשוט מציפים את הצמח בלי לבדוק אם הקרקע הספיקה להתייבש ובכך גורמים לריקבון שורשים - אז העלים מתחילים להצהיב ולנבול", הוא מדגיש.
התחליף לא חייב להיות מלאכותי
גם רינת טל, מעצבת חללים עם צמחים והבעלים של "סוקולינה", תומכת בשימוש בצמחיה טבעית בלבד. במסגרת עבודתה היא נעזרת בזני צמחים שונים המותאמים לסביבה אותה היא מעצבת, ומדגישה שאין שום סיבה להתפשר על אלמנטים שמקורם בטבע. "בחללים שבאמת לא מתאים לשים בהם עציץ, התחליף לא צריך להיות צמח מלאכותי אלא משהו אחר. אם אין אור טבעי בכלל ולא רוצים להשקיע בהתקנה של תאורה מתאימה, למשל בכל מיני קליניקות ומרפאות, עדיף ללכת על דברים כמו ענף, אבן או צמחים מיובשים. זה פתרון טוב גם למקרים שלא רוצים לתחזק", היא מסבירה.
טל מציינת שאחד הטרנדים שמאפיינים את השנים האחרונות הוא הצמחייה הנשפכת, ומפרטת כיצד ליישם אותו בהצלחה: "צמחיה שתלויה מלמעלה חוסכת מקום וגם נותנת אלמנט מיוער. כדי לייצר את האפקט הזה כדאי לבחור בפוטוס זהוב, בפוטוס תאילנדי או בפוטוס סאטן. יש גם סוקולנטים טרופיים כמו ריפסליסים ואפיפיליומים שנשפכים יפה". לטענתה, יש שני אזורים מפתיעים בבית שהם הטובים ביותר לגידול צמחים: "המטבח הוא אחד החללים השווים שאנשים לא מנצלים מספיק. אנחנו שם די הרבה, כך שהם יקבלו הכי הרבה תשומת לב, וגם אנחנו ליד הכיור - מה שהופך את הטיפול בהם לקל יותר. גם במקלחת אפשר וכדאי לשים צמחים אם יש חלון, בעיקר את כל אלה הטרופיים - וזה כמובן אומר לא להשקות אותם הרבה כי הם יישארו לחים יותר זמן".
בתור לוחשת לסוקולנטים, טל מתייחסת לעובדה שאנשים רבים נכשלים בגידול שלהם בתובנה מפתיעה: "יש אנשים שמתאכזבים וחושבים 'אפילו סוקולנט הרגתי', אבל בעצם רוב הסוקולנטים פשוט לא מתאימים לבית והם צריכים שמש, במיוחד הצבעוניים. יש סוגים ספציפיים שמתאימים לתוך הבית, למשל הוורתיה מפוספסת (ZEBRA CACTUS) וסוגים שונים של סנסיווריה (צמח החרבות) - רק לזכור להשקות אותם לעיתים רחוקות מאוד".
תתחילו בקטן
"אם מה שמונע מכם להביא צמחים טבעיים זה הפחד שהם ימותו, תביאו כאלה שקצת פחות אכפת לכם מהם", ממליצה טל. "כדאי ללכת על כאלה שהם קטנים וזולים יחסית, ואפשר גם להכין ייחור שזה נורא לא מחייב, או אבוקדו, או חתיכה של משהו ששמים במים. לא חייבים ללכת למשתלה, לשלם כסף ולהכריז 'אני מגדל מלא צמחים', אלא רק לשים ענף במים או לעשות כל מני השרשרות של דברים שרואים ברחוב. אגב, ברגע שמגלים את עולם ההשרשות, זה כאילו נחשפת עוד שכבה במציאות. קולטים כל מיני צמחים שלא שמנו לב שהם שם ופתאום הכל זה אוצר – ובחינם", היא מסכמת.
