קטיף מעצי פרי הוא פעילות חביבה על רבים ולשם כך מתניעים את הרכב ונוסעים במיוחד כדי ליהנות מתוצרת טרייה ובריאה (ולפעמים גם להעביר זמן איכות עם הילדים). מי שיכול להרשות לעצמו, נוטע עצי פרי בביתו הפרטי ומתוגמל מפירות בהתאם לעונה ולהצלחה בגידול. לנטיעה של עצי פרי במרחב יש יתרונות רבים, החל מספיגה של פחמן דו חמצני ופליטת חמצן נקי, דרך האכלה של בעלי חיים ובני אדם, ועד יצירה של סביבה יפה וירוקה לעיניים. כשמדובר בעץ פרטי שלנו, הערך והתענוג כולו שלנו, אבל מה קורה כשמבקשים ליהנות מפירות שגדלים על עצים במרחב העירוני? או כאלה שגדלים אומנם בחצר פרטית, אבל הענפים עם הפירות העסיסיים שלהם יוצאים מחוץ לגדר, ממש בטווח יד?
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> מעצבת: זה הצבע שיקפיץ לכם כל חלל
>> הטיפ הזה עם הניילון הנצמד הפיל אותנו, היינו חייבים לנסות
באתר של חב"ד מצאנו תשובה מאוד ברורה בעניין: עצי פרי שניטעו על ידי הרשות המקומית ברחוב, אסור לקטוף מהם פירות ללא רשות, משום שמדובר בגזל. לכל היותר אפשר לקטוף מהם עלה פה עלה שם, למשל כדי להכין תה, אבל בואו לא נגזים כי אם כולם יעשו את זה, העצים יושחתו. עץ פרי של השכן, שחלק מהענפים שלו יוצאים לרשות הרבים או לחצר הסמוכה – שייך על פירותיו לשכן ולכן אסור לקטוף אותם. לעומת זאת, "פירות שנשרו מעץ פרטי והתגלגלו לרחוב, אם הם פירות רכים הנמאסים עם נפילתם, או שעומדים להיאכל תוך זמן קצר על ידי בעלי חיים שונים, מותר לכל אדם לקחתם כי הבעלים בוודאי התייאשו מהם". כדי להיות בטוחים שהבעלים לא התייאשו, אפשר להעיף מבט ולחפש סל מתחת לעץ שנועד לליקוט הפירות הנופלים. לכן פירות "שאינם נמאסים מיד עם נפילתם ואינם נאכלים במהרה על ידי בעלי חיים" אסור לקחת.
שתי עיריות - תל אביב ורעננה – שמחו לפרגן לתושבים שלהן ולאפשר להן ליהנות מהעסיס במשך כל עונות השנה. בעיריית תל אביב נטעו בשנתיים האחרונות 10,000 עצים, מחצית מהם בשנה האחרונה. כחלק מתוכנית היערכות עירונית לשינויי אקלים, גובשה בעירייה משימה לקירור העיר בשל מחסור בצל, והיעד שקבעה לעצמה הוא לטעת עד שנת 2030 כ-100 אלף עצים במרחב הפרטי והציבורי גם יחד, ביחס של רבע (פרטי) לעומת שלושה רבעים (ציבורי). "במרחב הציבורי יש גינות קהילתיות, עצי פרי, פארק ובוסתנים", אומרת טל נדב, רכזת יער עירוני ואחראית נטיעות בשטחים פרטיים מהרשות לאיכות סביבה וקיימות בעיריית תל אביב-יפו. "לצורך צל נעדיף לטעת עצי נוי ולא עצי פרי, בשל תחזוקה אינטנסיבית, ואת עצי הפרי אנו נוטעים בחורשות, באתרי טבע ובגינות קהילתיות, שם אנחנו יודעים שיש מי שמטפל בהם. עצי הפרי מקומיים ומותאמים לאקלים – הדרים, שסק, תות ולימון שהוא הכוכב בכל גינה. בחרנו אותם עם צוות אגרונומים. כך אנחנו מרוויחים מגוון ביולוגי, טבע עירוני ויצירה של קהילתיות".
בוסתן עצי הדר בתל אביב
לפני כחודש ניטע בוסתן במרכז קהילתי בשכונת התקווה בעיר כדי להחזיר את עצי ההדר לשכונה ולחבר את הקהילה שפוקדת את המקום - הצופים, מועדון גיל השלישי ובתי ספר – ולייצר פעילות כמו קטיף פירות העונה ואירועים שקשורים לעצים. בחורף האחרון יצאה העירייה ביוזמה להשאלת מקטפות כדי לעזור לתושבים להגיע לפירות. נדב: "בחצרות הבתים היו עצי לימון, תפוז וקלמנטינה גדושים בפירות שלא נקטפו, ולכן נרכשו כ-30 מקטפות שנועדו לעודד את התושבים לקטוף את הפירות מהעצים, להשתמש במשאב הטבע ואף לחלוק אותו בין השכנים. זה חסכוני, מקיים, טעים, ותורם לצמצום בזבוז מזון". בעזרת המקטפות יכלו התושבים להגיע גם לפירות הגבוהים על העצים, ואף עודדו אותם והשאיר ארגז עם פירות על הספסל ליד הבית.
בעירייה הבהירו כי שליש מכמות המזון המיוצר בישראל או מיובא אינו נצרך, והופך לפסולת אשר הטיפול בה דורש השקעת משאבים נוספים. מעבר לנזק הכלכלי והסביבתי של כמויות פסולת המזון, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון. משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה!
אחרי אספקת העצים, מדריכים בעירייה את התושבים כיצד לטפל בהם, להשקות, לגזום ומתי לקטוף והם זמינים לשאלות. העירייה גם מספקת קומפוסט להזנת הקרקע וסרטוני הדרכה – מעטפת מקיפה כדי לוודא שהעצים ייקלטו, ישגשגו ויתרמו לעיר. "בשיתוף משרד החקלאות אנחנו בודקים את החצרות לפני הנטיעה ולא מאשרים כל בקשה, כי לפעמים החצר קטנה מדי. יש בניינים שקיבלו 5 עצים ויותר, בוסתן של ממש, ועץ התות או ההדר משמש את כולם. כשנוצרת קהילה, הם מוסיפים מיוזמתם גינות תבלינים". הנטיעות החלו בשכונות דרום ומזרח העיר ולאט לאט הפרויקט מתרחב לכל השכונות. היום העצים כבר נותנים פרי; לצל ייקח כמה שנים.
אז אם עוברים ליד עץ פרי ברחוב בתל אביב, מותר להושיט יד ולקטוף?
נדב: "בוודאי, מותר ואף רצוי, גם אם העץ יוצא החוצה כי זו נחלת הכלל. אנשים לא קוטפים מספיק, ולכן אנו מעודדים זאת באמצעות פעילות. גם מדיניות הגיזום בעיר שונתה. בהמון חצרות היו גוזמים ישר כל שיח שיוצא מהגדר, ועכשיו ההוראה היא לגזום כך שיתאפשר לענפי העצים לצאת החוצה לצורת קשת בגובה 2 מטר מהמדרכה".
יער מאכל קהילתי ברעננה
ב-2020 יצאה מחלקת הקיימות של עיריית רעננה בקול קורא לתושבים, להציע רעיונות בשיתוף הקהילה לשיפור איכות הסביבה. כפעילה סביבתית לעידוד הייעור ברעננה, נענתה מירי ישראלי, מרצה ומדריכה בתחומי איכות הסביבה, קיימות ואמנות לקול הקורא, ויחד עם חברי הגינה הקהילתית "הפעמונים" זכו בו והקימו יער מאכל בשיתוף חברת REFOREST.
"התחלנו לטפל ברכישת שתילים העצים ולגדל חלק מהם בחממת 'תינוקיית עצי הפרי' שזכינו להקים באמצעות הקול קורא של העירייה, וגם בעבודות החפירה בשטח ותכנון הנדרש לפני הנטיעות", היא מספרת. "בנוסף, גידלנו עצי פרי מגוונים במטרה לשתול אותם ביער המאכל". עם סיום שנת השמיטה החלו בחגיגת נטיעות בט"ו בשבט 2023 ויצאו במיזם גיוס מימון, שהציע מכירות שתילי עצים ושתילים מתוצרת הגינה הקהילתית למבקרים. מאז, היער צומח במהירות רבה ובשיתוף הקהילה מתקיימת בו פעילות של נטיעות, זריעת פרחי בר, דישון וסיורי למידה, כולל לאוכלוסייה הנדרשת עבורה נגישות בשבילי היער.
ישראלי: "היום עצי הפרי מניבים לנו כבר פירות ראשונים, היער שופע בצמחי תבלין ומרפא, ופתוח לקהל הרחב בכל שעות היממה. הוא מספק מזון מקומי אורגני, מה שמאפשר נגישות למזון טרי ובריא בתוך העיר. הוא מספק בטחון תזונתי ואיכותי לכאלו שידם אינה משגת, ומתוקף היותו מערכת שמתחזקת את עצמה, הוא ימשיך לעשות זאת לאורך דורות". לגבי עצי פרי הנטועים במרחב הציבורי, היא מציינת כי הקטיף מותר לקהילה לאכילה וטעימה, אך לא לצורכי מכירה ועשיית רווחים מהתוצרת האורגנית המשותפת שטיפחה הקהילה למען הקהילה.
בתיאבון לכולם.