חובבת גינון מעיירה קטנה בניו סאות' וויילס, אוסטרליה, נדהמה לגלות בחצר האחורית שלה כתמי ענק על העלים והענפים של חלק מהעצים, שממבט קרוב יותר התגלו כשטיחים רוחשים של מאות, ואולי אלפי, חיפושיות פסים זו לצד זו.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> היסטורית: הבריכה הסודית הזאת היא חלק מפארק חדש ומשגע
>> טיפ הטיקטוק שמגלה איך האיט-גירלז עושות כביסה
"ליידי ביטלס מפוספסות מצטופפות לקראת החורף", היא כתבה בעמוד לחובבי אנטומולוגיה בפייסבוק, והוסיפה: "הכמויות שלהן בעץ הפלפל הישן לא ייאמנו! אני מקווה שהן מועילות".
שמן המדעי של החיפושיות הללו – שמוכרות בארה"ב גם בשם ליידי-בירדס ואנחנו מכירים בתור פרת משה רבנו מפוספסת, הוא Micraspis frenata. לתהייתה של האישה האם החיפושיות טובות או מזיקות לגינה שלה ענה ד"ר קן ווקר, אוצר בכיר לאנטומולוגיה בארגון המוזיאונים של ויקטוריה, שאמר לאתר יאהו האוסטרלי שהחיפושיות הצבעוניות הללו הן "מיכל ריסוס טבעי בגינה". כלומר- ממש כדאי לארח אותן. "הזחלים ורוב החיפושיות המבוגרות אוכלים מזיקים בגינה כמו כנימות, חרקי אבנית, זבובים לבנים וקרדיות. לפי ההערכות, כל חיפושית אוכלת עד כדי 2500 מזיקים כאלה.
ד"ר ווקר הסביר שבאוסטרליה יש כ-500 מינים של חיפושיות ושהעולם הוא מקום טוב יותר אתן: "חיפושיות שחורות וצהובות אלו מופיעות בעיקר על עשבים לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה ומסייעות בניקוי העלים מכל דבר, למשל פטריות המכסות את העלה, שיפחית את כמות אור השמש המגיעה לצמח ויגרום לכמות קטנה יותר של פוטוסינתזה הזמינה לצמח. באופן כללי, אנו מעריכים שרק כאחוז אחד מהחרקים מזיקים או מסוכנים לבני אדם, והשאר מועילים במובנים רבים - כמו מקורות מזון לבעלי חיים אחרים, האבקה או פירוק".
למה החיפושיות מתקבצות יחד?
מסתבר שלא כל כך נדיר לראות חיפושיות מתקהלות ומצטופפות בכמויות גדולות, והן עושות את זה כדי להפחיד טורפים מזיקים בטבע. גבה של החיפושית המפוספסת הזאת בצבע כתום בהיר ושלושה פסים שחורים חוצים אותו אנכית. בטבע, צבעים עזים כאלה הם בדרך כלל צבעי אזהרה שתפקידם לסמן לטורפים שהטרף הפוטנציאלי שלהם מסוכן בדרך כלשהי - או שהוא יכול לעקוץ או שטעמו רע ומזיק. "הדרך הטובה ביותר לפרסם ברבים סימני סכנה היא להתקבץ יחד לגוש אחד גדול ולהציג את צבעי האזהרה האלה בהמוניהם, כי כיחידים ההשפעה לא תהיה כה גדולה", הסביר ד"ר ווקר.
אבל לא כל החרקים מיטיבים עם הגינות שלנו, והמזיק הנפוץ ביותר הוא כנימת העלה, המופיעה בעיקר באביב ובסתיו. הכנימות נטפלות לצמחים כמו מלפפון, אבטיח או מלון, לגידולי ירקות, לפרחים ולעצי פרי הדר, נצמדות בעיקר לעלים הצעירים, מוצצות את נוזלי הצמח מתוך הגבעולים או השורשים ומחלישות אותו. הן גם מפרישות נוזל דביק הקרוי "טל-דבש", שמהווה קרקע להיווצרות פטריות שחורות (פייחת), שמופיעות בדמות נקודות שחורות על העלים. הכנימות גורמות גם לעיוותם של העלים, ומפריעות לצמיחה התקינה של הצמח. בקיץ נפוצות יותר כנימות המגן ובהן כנימה קמחית וכנימות אדומות ושחורות; אף הן מוצצות את נוזלי הצמח ומפרישות טל-דבש ואבקה לבנה מגינה שנצמדת לעלה או לגבעול. כנימות המגן נטפלות לעצים כמו הדר, אפרסמון, בננה, גפן ולצמחי נוי. כנימות עש הטבק, שמתעופפות מצמח לצמח, פוגעות בירקות, בצמחי נוי ובעצי פרי.
מלבד טיפוח קהילת חיפושיות ססגונית, ריסוס של מי סבון או סודה לשתייה יעילים נגד מחלות בצמחים ויכולים לעזור לחסל את הכנימות, או לפחות לצמצם את ההתרבות שלהן. ואפשר גם לשתול בין הערוגות והשיחים שיבא, שמהווה צמח מלכודת ומושך אליו את הכנימות והחרקים.
