מרפסת היא מקום נעים לשהייה והתרועעות, לשאיפת אוויר, רצוי צח, ולהנאה מהנוף - של הטבע או העיר. ומה לעשות אם גרים בבניין ללא מרפסות? יש דירות שבהן החליטו לנגוס נתח מהחלל הפנימי, להגשים את החלום וליצור יש מאין מרפסת.
"שטח חיצוני בכל דירה הוא פונקציה חשובה בחיי היום יום. הילדים רוצים לעשות יצירה, המבוגרים רוצים פינה לקפה של בוקר, והוא מוסיף ערך חשוב למגורים בבניין שמרוחק מהגינה ומחיי הרחוב", אומרים חגי ויינבלום ומיכל אינדיצקי מסטודיו WID. "לפני שמחליטים ליצור מרפסת על חשבון שטח הדירה, צריך להבין אם צורכי הדיירים מצדיקים את זה: איך מתנהלים חיי היום יום, האם שטח חיצוני ישפר את איכות החיים או שצריך את השטח הגדול בסלון. כל החלטה מהותית בחלוקת החלל נמדדת אל מול הפרוגרמה של הפרויקט". מבחינה טכנית, הם מסבירים, כשמחליטים להפוך חלק מהשטח הפנימי של הדירה למרפסת "חשוב להרים את הריצוף הקיים ולבצע איטום מתחת לריצוף, בדומה לחדרי רחצה או מרפסות חיצוניות. בנוסף, יש לדאוג לתאורה ושקעים עמידים במים ולריצוף שמתאים לתנאי חוץ ונוגד החלקה, וכן לברז גן כדי שאפשר יהיה להשקות עציצים".
>> לכל הכתבות בערוץ living
אבל אל דאגה, יש פתרון גם אם לא רוצים לשבור קירות או להרים ריצוף. ואפשר ליצור בתוך הדירה תחושה של מרפסת, כפי שעשתה המעצבת מעיין פיינשטיין בדירה ששכרה. הדירה הייתה צבועה כולה בלבן ונטולת אופי, ופיינשטיין חלמה להכניס את קצת החוץ הירוק לתוך הבית. באמצעות צביעת היא חילקה את הסלון לשניים: חלק פנימי הצבוע בצבע חמרה, והחלק הקרוב יותר לחלון הגדול שבו השאירה את הקירות לבנים. את שטח ה"מרפסת" היא תחמה בשטיח פי.וי.סי, והוסיפה שרשרת נורות ומדפים עם עציצים רבים. זוג כורסאות ושולחן קטן, שניהם מחומרים טבעיים שמתאימים גם לסביבת חוץ, יוצרים פינת ישיבה נעימה לצד כל הירוק. " החלל המרכזי היה מספיק גדול, ולכן יכולתי לחלק אותו לסלון ומרפסת של 5 מ"ר, כך שלא יחסר מקום באף אחד מהחללים והסלון לא ייראה עמוס. גם השפה העיצובית שבה השתמשתי בכל החלל המרכזי היא אחידה", אומרת המעצבת. העלות הייתה כ-4,500 שקל: הכורסאות נקנו באייטמס בכ-3,000 שקל, הצביעה נעשתה לבד, השטיח עלה מאות שקלים, ושרשרת הנורות נרכשה בעלי אקספרס והמדפים נמצאו ברחוב.
בדירה ששיפצו ויינבלום ואינדיצקי, ששטחה 180 מ"ר, הוחלט על עיצוב בהשראת השורשים המרוקאיים של בעלי הדירה עם פרשנות עדכנית ומקומית, וחלק מהפריטים המשולבים בה נעשו בעבודת יד בהזמנה אישית ממרוקו. בהשראת ה"ריאד" - החצר הפנימית המאפיינת את הבתים המסורתיים במרוקו – הפכה המרפסת ששטחה 12 מ"ר לחלל אירוח דינמי שיכול להתחבר לדירה או להתנתק ממנה. דלתות הזכוכית מחוברות בפינה ללא עמוד, כך שאפשר לפתוח את המרפסת במפתח רחב ללא הפרעה ולצרף אותה לחלל האירוח בדירה, או לסגור אותה לחלוטין וליצור חלל ישיבה נפרד. המרפסת מקורה בפרגולה מקורות עץ גושני בעיבוד משופשף וברגי פליז מסורתיים, ורצפתה מחופה באריחים בגון טרקוטה. הספה ממשיכה את הספה שבחלל הפנימי.
בדירה המשקיפה לבניין העירייה בתל אביב הייתה במקור מרפסת שירות סגורה לכל אורך הדירה. כדי לאפשר לדייר, שגר חצי מהזמן באירופה, ליהנות ממזג האוויר בארץ וממרפסת שיזוף, השתמשו ויינבלום ואינדיצקי בשיתוף פרי טהר בהנמכת הבטון המקורית של מרפסת השירות כקו שמגדיר את המרפסת, והפרופילים השחורים משמשים כמסגרת לנוף האורבני. למעשה נוצר מעין חדר שמש אחד בגודל 4.4 מ"ר, שחלקו משמש את פינת האוכל הפנימית הצמודה למטבח, וחלקו פינת אוכל קטנה חיצונית. הדירה והמרפסת רוצפו באריחים שחורים כדי להקל על הסנוור בשעות הצהריים.
במהלך שיפוץ שתכננו ב-STUDIO DETAILS חולק מחדש שטחה של הדירה הישנה. המטבח עבר לאזור המואר והמאוורר בחזית הבניין, יחד עם הסלון שהיה קודם לכן חדר שינה. חלק מהחלל הפך למרפסת בגודל 4.2 מ"ר, שהגישה אליה מהמטבח. העמודים המקוריים נחשפו ושולבו בעיצוב. המרפסת מחופה באריחים המדמים גרנוליט והיא כוללת גריל בפינה, ספסל עץ לאורך המעקה ואדניות לתבלינים.
במשך שנים הייתה המרפסת בדירה סגורה וחלק מהסלון, אבל בשיפוץ שתכנן ארז ברוכי היא נפתחה מחדש וכעת מאירה את החלל ומכניסה לתוכו את נוף הגינה. החלל הפנימי רוצף מחדש בפרקט, והפרקט ממשיך גם למרפסת, שגודלה כ-4.5 מ"ר, וסרגלי העץ מטפסים על הקיר ומשמשים לתליית. התריס החיצוני הושאר על כנו למען הביטחון, ובין הסלון למרפסת הותקנו דלתות זכוכית עם ארבע כנפיים קצרות כדי לאפשר פתיחה מקסימלית. המטבח עבר לאזור שבו היה חדר השינה, והוא ממשיך מעבר לקיר המרפסת וכך יש שם מקום לפלטת שבת (כדי שהפעלתה לא תחמם את הבית) וכדי לאחסן ציוד גינון ואוכל לכלבה.
בשיפוץ שתכננה אדריכלית שירה אפק בדירת 70 מ"ר נגרע מטר מאורך הסלון כדי ליצור מרפסת ששטחה 3.5 מ"ר. המרפסת רוצפה בטרקוטה, כדי להבדיל אותה מהחלל הפנימי, והותקן צלון במישור החיצוני כך שאפשר לשבת במרפסת ועדיין לסגור את הצלון וליצור חציצה מהרחוב. "מאחר שמדובר כעט בשטח חוץ, חשוב להביא בחשבון איטומים וניקוז למי גשם", מדגישה האדריכלית.
בדירה ששיפצה חן שדמי הוקצה חלק מהשטח ליצירת מרפסת. המרפסת נצבעה בשליכט צבעוני ברמת גרעון גבוהה יחסית, בגוון דומיננטי אפרפר. הריצוף הונמך בכ-1 ס"מ כפי שנהוג במרפסות, ונבחר לה ריצוף אבן בגוון כהה, בעוד בפנים הבית הרצפה מחופה בפרקט תלת שכבתי. התאורה מאירה את קיר הצמחייה האנכי שמוסיף חיים לכל החלק הציבורי של הדירה.
בדירה נוספת תכננה שדמי מרפסת המשקיפה לגינה ציבורית, ובה ספסל אבן.
בשיפוץ שתכננה ורד בונפיליולי הוקצה בסלון שטח בגודל 8.5 מ"ר למרפסת. המרפסת רוצפה בבטון מוחלק, והוצבה בה מיטת יום מרופדת בעומק 90 ס"מ המאפשרת לבעלת הדירה לעבוד עם הלפטופ. על סולם במרפסת גדלים עשבי תיבול, ויש בה גם מאוורר ורמקולים תלויים.
עיצוב מיכל וולפסון:
מרפסת בעיר מורסיה מספרד הורחבה והחציצה בינה לבין הסלון הפכה למעוגלת, כדי להתאים לקווים המעוגלים של הדירה.
View this post on Instagram