עם פתיחת עונת הרחצה בעיצומה של מגפת הקורונה, יותר ויותר אנשים מחליטים להוסיף בריכה פרטית לנכס שלהם ולהימנע מבריכות ציבוריות. אבל שנים של שחייה בבריכות כלור – ציבוריות ופרטיות – עלולות לגרום לנזקים של ממש, שרובנו לא מודעים להם. מחקר שנערך בקרב שחיינים אולימפיים מצא כי שחייה במי בריכה עם כלור מעלה את הסיכון לחלות בסרטן, וכן נמצא קשר ישיר בין שחייה בבריכות לבין התפתחות אסתמה בקרב ילדים, אקזמה, נזקים לשיער ולעיניים, פריחה ושלל תופעות נוספות, שנובעות מפגיעה במערכת החיסונית הטבעית של העור.
על אף שכלור הוא עדיין חומר החיטוי השכיח ביותר בשימוש בבריכות שחייה, בשנים האחרונות מתפתחת מודעות לנזקיו ועמה מגיעים גם פתרונות ואלטרנטיבות - כמו למשל בריכות אקולוגיות שמשתמשות בצמחייה לפילטור המים (ווטלנד). אבל בזמן שאלה דורשות תכנון מיוחד ושטח נוסף לאגן צמחייה, פיתוח טכנולוגי ייחודי מאפשר כעת לוותר על הכלור בכל בריכה.
איך זה עובד? מערכת טכנולוגית ייחודית מנטרת שלל פרמטרים פיזיים, כימיים וביולוגיים בזמן אמת כדי לטהר את מי הבריכה. המערכת היא אקולוגית ולא עושה שימוש בכימיקלים או תוספים כלשהם, אלא מבוססת על ניהול ואופטימיזציה של תנועת המים, סינון מכני יעיל, מערכת המרה ביולוגית (ניטריפיקציה) וחיטוי באמצעות מערכת UV.
בניגוד לבריכות אקולוגיות שנבנו בשיטת "ווטלנד", המערכת משתלבת בחדר מכונות סטנדרטי (כך שניתן להמיר גם בריכות כלור קיימות) ואף מאפשרת חימום של המים בחורף. יתרון נוסף הוא ההתאמה למזג האוויר הישראלי - באקלים חם יש פחות חמצן במים ויותר עומס אורגני שמוביל להיווצרות אצות ומים עכורים. הטכנולוגיה הייחודית הזו מאפשרת יצירת מים צלולים לאורך כל השנה, ללא אצות או עכירות.
את הרעיון הגה ארנון טל, מתכנן בריכות נוי ומומחה בגידול דגים וצמחי מים. הוא פיתח מערכת על בסיס מערכות מעולמות הנוי וגידול הדגים והתקין אותה בהצלחה בכמה בריכות שחייה פרטיות. ישי חינקיס, יזם, מפיק סרטים ומומחה שיווק, ראה את אחת הבריכות אצל חבר, הבין שיש כאן רעיון מהפכני שאפשר לפתח למוצר והקים את חברת "כמו בטבע". אליהם הצטרף ניר בלושטיין, יזם ואיש פיתוח עסקי, במטרה לקחת את החברה קדימה.
"אין סיבה להמשיך לשחות עם חומרים רעילים במים כשהפתרון הטבעי נגיש", אומר בלושטיין. "אנחנו יודעים שזו עוד דרך ארוכה שכרוכה בחינוך שוק שרגיל לשחות בכלור, ולכן אנחנו אומרים לכל לקוחותינו שאם לאחר ארבעה חודשים הם לא ירצו את להשתמש במערכת אנחנו נמיר את הבריכה שלהם לכלור. עד היום זה לא קרה ואנחנו בטוחים שזה לא יקרה".
בלושטיין מסביר שאנשים רבים הכניסו לביתם בריכת מלח במחשבה שמדובר בבריכה טבעית, כשבפועל לא מדובר בבריכת מי תהום מליחים (כמו בבריכת גורדון בתל אביב, למשל) אלא בבריכות כלור לכל דבר. "המלח בבריכות הביתיות הינו נתרן כלורי והאלקטרודות בחדר המכונות מפרידות בין הנתרן לכלור", הוא אומר. "בריאקציה הזו הכלור מוזרם לבריכה ומעט מהנתרן, ולכן יש לפעמים גם טעם קצת מלוח למים. בפועל, בבריכות המלח הביתיות יש כמות זהה של כלור. זו אחת מ'ההונאות הצרכניות' הגדולות של עשרים השנים האחרונות - מאוד נוח להתעלם מחוסר המודעות של הצרכנים".
בשלב הראשון מאפיינת החברה את קווי המתאר הפונקציונליים והאסתטיים של הבריכה בהתאם לחזון ולדרישות התקציב של הלקוח. לאחר מכן היא יוצרת תוכנית אדריכלית עם הדמיות מפורטות שינחו את הקבלן לאורך שלבי הבנייה. השלב הבא הוא התקנת מערכת סינון וטיהור. "אין מגבלות עיצוביות", אומר בלושטיין. "המערכת מתאימה גם לבריכות שנמצאות על מרפסות וגגות – כמובן שמבנה הבריכה צריך להיות מתאים קונסטרוקטיבית, מחומרים קלים יותר כמו נירוסטה או פיברגלס".
התקנת המערכת בחדר מכונות סטנדרטי אורכת כשלושה ימים. בחברה שואפים ליצור בשנה הקרובה מוצר שהוא "Plug and Play" – יחידה אחת שתאפשר התקנה פשוטה בכל חדר מכונות קיים. חשוב לציין גם כי המערכת הנוכחית לא מתאימה עדיין לבריכות אינטקס זמניות, שהפכו לטרנד ישראלי בתקופת הקורונה, אך בחברה כבר עובדים במרץ על פתרון.
וכמה עולה התענוג? עלות המערכות מתחילה בכ-30 אלף שקל. בשלב ההקמה, בחירה במערכת של "כמו בטבע" יכולה לייקר את עלות הבריכה בכ-10 אחוזים, אך לדברי בלושטיין הפער הזה חוזר ללקוח בעלויות חשמל מופחתות תוך שנתיים עד ארבע שנים.
כמו בהרבה טכנולוגיות אקולוגיות חדשות, הראשונים לאמץ הם לקוחות בעלי מודעות סביבתית גבוהה, רופאים שמודעים לחסרונות הכלור וכן אנשים בעלי ראש פתוח ויצירתי במיוחד. "הלקוחות שלנו מאוד מעורבים", מספר בלושטיין. "אחד הלקוחות שלנו הוא מעצב מוצר מוכשר ומצליח שכל הזמן מציף לנו רעיונות לפיתוחים עתידיים ואנחנו מתכוונים לשלב איתו ידיים לפיתוח ייחודי. יש לנו לקוחות ששני בני הזוג רופאים והילדים שלהם כל ערב קופצים לבריכה, מסתבנים עם סבון אקולוגי והולכים לישון". אחד הלקוחות של החברה, אחיקם ברוכי ממושב קלחים בצפון הנגב, הציע להמיר מכולה קיימת לבריכה. ב"כמו בטבע" נענו לאתגר וכך נוצרה ה"בריכולה" – בריכה בתוך מכולה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בחברה לא חוששים מתחרות ואפילו מעודדים אותה. "אני מקווה שייכנסו גורמים נוספים לשוק שיעזרו להוביל את המגמה. ככל שיותר אדריכלים יהיו מודעים לפתרונות הטבעיים כך השינוי יהיה מהר יותר", אומר בלושטיין.
ומה עם בריכות ציבוריות ובתי מלון? כיום בישראל משרד הבריאות דורש שימוש בכימיקלים, אבל בלושטיין אופטימי. "בעולם זה כבר הולך ומשתנה ובהרבה מדינות ניתן למצוא גם בריכות ציבוריות טבעיות (כלומר ללא כלור, קב"ל)", הוא אומר. "אנחנו מאמינים שנגיע ל- 100 בריכות מנוטרות לאורך זמן, ועם תוצאות איכות מים כמו שלנו יהיה אפשר לנהל תהליך מול משרד הבריאות ולשכנע אותו לאפשר גם לבריכות ציבוריות לפעול כך. אז זו תהיה מהפכה של ממש".