כריסטינה סוואנפילד, 40, היא אמא לשניים, משפיענית אינסטגרם עם יותר מ-200 אלף עוקבים. יש לה סטייל הורס, סגנון חיים מלא סטייל ובית מהז'ורנלים בדנמרק. יש בו סקיילייט משופע מרשים, הממוקם בדיוק מעל פינת האוכל הלבנה, ומטבח לבן שנראה יותר כמו לאונג' של בית מלון הממתין לאורחים. האמבטיה הפרי סטנדינג שלה בחדר הרחצה פונה לחצר, ולחדר הארונות בעליית הגג היא עולה במדרגות המלוות בשטיח פודרה מקיר לקיר. דווקא אזור הכביסה שלה, והפעולות שלה סביבו, גורמים להרים גבה, ובמיוחד מה שהיא לא עושה אחרי הכביסה.
>> לכל הכתבות בערוץ living
עושה קאבמק: איקאה מחזירה את הפריט האייקוני למדפים אחרי 20 שנה
שני ילדים, שתי מכונות כביסה
חדר הכביסה של כריסטינה ממוקם במרתף הבית, ויחסית ל"חדר כביסה" הוא עצום בגודלו. יש בו שתי מכונות כביסה ושני מייבשים בין יחידות נגרות נמוכות עם מגירות. זה לא שחסרים בתים עם שתי מכונות כביסה, אבל בבית שלה מתגוררים ההורים עם שני ילדים בלבד.
אחרי פעולת המכונות, היא מוציאה את כל הכביסה הרטובה ומעבירה למייבש, וכשזה מסיים את פעולתו, מניחה אותה כמו שהיא על משטח עבודה מקיר לקיר שמכסה את צי המכונות והארונות. הפעולה הבאה שלה היא לא קיפול או גיהוץ כמו שהיינו משערים, אלא דווקא להוציא ארבעה סלים ענקיים כמספר בני המשפחה, ולתוכם להשליך את הבגדים הנקיים, ממוינים לפי שייכות לבן המשפחה. לגרביים תועים יש סלסילה נפרדת בפינה, למצעים ומפות יש ארגז אחר ממול.
"אין לי תמיד את הזמן לקפל את הבגדים, לכן אחרי שתי דקות של הפרדת הבגדים אני מניחה את הארגזים מאחורי הווילון, ושם הבנים יכולים למצוא אותם", היא מסבירה כשהיא בעצם מחזירה את הסלים למקומם, הפעם עם הבגדים היבשים, במצב לא מקופל. "כל עוד הבגדים נקיים, הם יכולים להישאר בסלים עד שאגיע לקפל אותם ולהחזיר אותם לארון", היא מסבירה. את מה שכן הספיקה לקפל, מגבות מטבח קטנות, היא משנעת לארון השירות הנסתר במטבח, שאליו נכנסים דרך דלתות שהן חלק מהחזית המרשימה.
בערב למחרת או שלושה ימים לאחר מכן, כשיש לה זמן לתלות את הבגדים, היא מקדישה עשר דקות (כשהיא מאזינה למוזיקה באוזניות) לערום את הבגדים על שידת אמצע כפולה בעליית הגג המשמשת כחדר ארונות מפואר, מוקפת בתצוגת נעליים פתוחה ושפע של חולצות ושמלות ללא דלתות. היא מוציאה קולב אחר קולב מסלסילת הקש, מצמידה בגד בגד, ותולה במקום המיועד בארון.
אחרי שהתאוששנו מרצף הפעולות והעליות למעלה-למטה, לא יכולנו להפסיק לחשוב מה קורה בינתיים לבגדים שנשארים מקומטים בסל. "מה את עושה כדי להימנע מגיהוץ? את לא מגהצת?" שאלה עוקבת שלה. כרסיטינה הייתה חד משמעית: "לא. יש לנו קרש גיהוץ בכל חדר ארונות, כך שאנחנו מגהצים את הבגדים ביום הלבוש עצמו". בעולם אידיאלי, היא מסבירה, הייתי רוצה שיהיה לי את הזמן לגהץ כל בגד לפני התלייה, אבל אין לי. את המצעים והמפות היא מעבירה גיהוץ בקיטור לפני ההנחה בארונות כדי שלא יצטברו לה על השולחן.
בעוד כרסיטינה רצתה לשתף בשגרת הכביסה שלה, רוב התגובות לסרטון שלה עסקו דווקא בפעולת הגיהוץ שנעלמה ממנו. "צריך לקנות בגדים שלא זקוקים לגיהוץ", "עדיף לקפל או לתלות מיד אחרי המייבש, וככה צריך פחות גיהוץ", "אני מוותרת על שעות שינה כדי לגהץ לפני שאני מכניסה את הבגדים לארון" היו חלק מהתגובות לסוגיית הגיהוץ.
"זו רק כביסה, לא טיול מותרות", עקצה אחרת, ו"חשבתי שמדובר בבית חולים פרטי", לא התאפקה מישהי אחריה. "שלא תיפלי במדרגות", פתחו עליה עין. מישהי אחרת זרקה ישירות: "הרגלי כביסה מוזרים", ויש עוד אחת שלא שתקה: "זו הדרך הכי הפוכה שראיתי. אני מקפלת מיד אחרי המייבש, מפרידה לפי אנשים ואז מגהצת. אני לא מבינה למה את משאירה סלים של כביסה נקייה על המכונה".
עוד כמה הודו שהן מגהצות אפילו גרביים ותחתונים, כדי לא להכניס לארון שום דבר לא מגוהץ. "אני מגהצת הכול ויש לי ארבעה ילדים", כתבה גולשת אחרת. "שובר את הלב לראות ילד עם בגדים מקומטים. הורות עצלה", הייתה עוד תגובה, הפעם שופטת יותר. בינינו, אפשר להגיד הרבה דברים על השיטות של כריסטינה או על הבית שלה, אבל על המילה "עצלה" לא היינו חותמים. במיוחד לאחת שהרכיבה לבדה את החממה הישנה הזאת בלי הוראות, והוסיפה לה שולחן בר וקונסולות שיצרה מחיתוך של שתי כונניות זכוכית. ההוגה הנורדי המושלם.