ניילון נצמד הוא מוצר נחוץ בבית, החל מכיסוי קעריות וכוסות, דרך עיטוף בצק או שולחן יצירה של הילדים ועד הארכת חיי הפרחים באגרטל. במטבח הוא משמש בעיקר לכיסוי אוכל כשנגמרו הקופסאות, כשאנו מתעצלים לחפש את המכסה המקורי או כשהקופסאות אינן גבוהות מספיק לאחסן את כל השאריות. מעצם שמו – נצמד - יש איתו בעיה, כי הוא נצמד מדי ולא עוזב, מעצבן ומתבזבז, קצת כמו סלוטייפ. לא תמיד יודעים איך בדיוק להחזיק אותו בזמן שהוא נשלף מהאריזה, אבל אם מתאמצים או פועלים בשניים, זה יכול לעבוד.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> ומקום מיוחד לדייסון: בפנטהאוז של ההייטקיסטים בהרצליה
>> איך מסתירים ניאגרה? תראו מה הם עשו
הבעיה מתחילה כשלמזון שאנחנו רוצים לאחסן יש טופ קרמי, דביק או אבקתי, ואנחנו לא רוצים שהניילון ייצמד אליו ו"ישתה" את כולו. אם לפיצה יש את הפלסטיקים שנראים כמו שולחנות קטנטנים שלה שמגנים על הגבינה המותכת מפני הקרטון, לבלוגרית golden_home.gallery האיראנית יש את השיטה שלה - היא העלתה סרטון הדרכה עם רעיון לשימוש בניילון נצמד, שהעיף את הסכך ליותר מ-900 אלף גולשים באינסטגרם שלה.
View this post on Instagram
בסרטון היא ערמה ריבועי עוגה על צלחת, העמידה גליל ניילון נצמד גדול לאורכו, והחלה ללפף אותו סביב הצלחת כשהחלק התחתון של הניילון נצמד לצלחת, ושאר הניילון התלפף יחד בזווית עם סיבוב הצלחת ויצר מעין חרוט מניילון, שקצהו הודק בעזרת האצבעות. עם גמר הסיבוב הופרד הניילון העוטף מהאריזה בעזרת מספריים, והקצה הודק עוד קצת, ונלחץ קלות לכיוון הצלחת. באופן כזה נכלא האוויר בתחומי החרוט, ונוצרה בועה גדולה שבתוכה מאוחסנות חתיכות העוגה בלי ששום דבר נוגע בהן.
"ניסיתי ויצא בדיוק ככה", כתבה אחת הגולשות, "כבר לא צריך לקנות מיכלים", אמרה אחרת. "ניסיתי וזה באמת עבד, אבל כמה שעות לאחר מכן זה השתחרר", כתבה מישהי שלקחה את העניינים ברצינות. "הניילון מאוד רופף, הוא לא יישאר ככה", פקפקה הגולשת הודה, אז אנחנו החלטנו לנסות בעצמנו.
שווה לפתח מיומנות?
נדרשנו לשני ניסיונות ולארבע ידיים כדי להביא את הרעיון לידי מימוש: האחת החזיקה את הצלחת כדי לוודא שהניילון נצמד לחלקה התחתון ולא בורח ובמקביל סובבה את הצלחת. השנייה דאגה לקונסטרוקציה העליונה – להחזיק את הגליל ביד אחת וכדי שימשיך להוציא ניילון ולוודא שהקודקוד מתלפף כראוי. סגרנו את הניילון בחלק העליון, הידקנו והתחלנו לסובב אותו בקטנה, עד שדחסנו אותו בעדינות מטה והכול נמעך. סיבוב שני היה קצת יותר מוצלח משום שהצלחנו ליצור בועה מרשימה, גם אם כעורה, אבל ליפוף הקודקוד נהרס.
מסקנה: זו לא פעולה ספונטנית במטבח, בטח לא כשאנחנו לבד. מורכב מדי ומיותר. לא יכולנו להימנע מהמחשבה על כמות הניסיונות שלקח לגולדן הום גלרי כדי להגיע לתוצאה המרהיבה בסרטון. לבסוף פירקנו את היצירה, חיממנו במיקרוגל והתנחמנו בחיסול כל הפשטידה.
