האם אנחנו משקרים לעצמנו? לא התכוונו למצוא תשובה לשאלה כל כך גדולה בניסוי הפלסטיק הקטן שלנו, אבל זה בדיוק מה שקיבלנו: מושג על הפער בין מה שאנחנו מספרים לעצמנו ומי שאנחנו באמת.
זה לא התחיל ככה. בסך הכל ביקשנו מדיירים חמישה בתים, מגן ילדים אחד ומחברת הייטק אחת לאסוף ולתעד את פסולת הפלסטיק שנצברת אצלם במשך שבוע. אבל הנה דבר מוזר שגילינו: כשאדם מגלה כמה זבל הוא באמת מייצר, הוא עשוי לגלות שהדעה החיובית שלו על עצמו בהקשר הזה מקומה בפח האשפה. כלומר, זה נחמד מאוד לחשוב שאתה "ירוק" או "מודע", אבל האם זה מחזיק מים? ספציפית את המים הדוחים האלה שמצטברים בלמטה של הפח?
תזכורת: בשנת 2017 נכנס לתוקפו "חוק השקיות". רשתות השיווק הפסיקו לחלק בחינם שקיות חד פעמיות והחלו לגבות 10 אגורות לשקית. נועה שפיצר, מנהלת אגף אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנת הסביבה, מסכמת: "ב-2017 חלה הפחתה של כ-80 אחוז בצריכת השקיות בקרב קמעונאי המזון הגדולים. מדובר ביותר מ-7,000 טון פלסטיק". אבל כמה מזה הוא שיקול כספי וכמה נובע ממודעות סביבתית של ממש? שפיצר: "בסקר צרכנים שערך בנק ישראל התברר שהשיקול הסביבתי היה בין הגורמים הבולטים להפחתה במספר השקיות, וסביר שהמודעות חלחלה גם לתפיסת הצריכה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים נוספים".
זה בדיוק מה שיצאנו לבדוק, האם מה שנראה סביר אכן התרחש. זה חשוב, מפני שפלסטיק הוא אחד האיומים הגדולים על כדור הארץ: לא רק שהחומר עמיד במיוחד, הוא גם מיוצר בכמויות בלתי נתפסות. בארץ מעריכים כי משקל פסולת הפלסטיק הממוצע לנפש בשנה הוא כ-100 ק"ג (הנתונים לקוחים מסקר משנת 2013); במונחים גלובליים, כמיליון בקבוקי שתייה מפלסטיק נמכרים בעולם בכל שנייה. ושוב, אלה רק בקבוקי השתייה.
אז כמה פלסטיק נדמה לנו שאנחנו צורכים, וכמה אנחנו צורכים באמת? הצלמת ליאור עילם, שפרויקט הגמר שלה במכון הטכנולוגי בחולון עסק בדיוק בנושא הזה, תיעדה את הניסוי. התוצאות לפניכם.
דירת שותפות בתל אביב
נועה צפריר (30), שחקנית ויוצרת, ושירן אהרוני (29), מנהלת מוצר בחברת תוכנה
ממחזרות באופן קבוע? "לצערנו, אנחנו לא מספיק ממחזרות. מה שכן, יש לנו שכן שממחזר קבוע בקבוקי פלסטיק וזכוכית ואנחנו משתדלות לאסוף לו שקית עם כל הבקבוקים שצרכנו במהלך השבוע".
השבוע שלנו: "אצלנו בדירה אין 'שבוע שגרתי' כי כל יום נראה שונה. בשבוע של הניסוי נועה הייתה עסוקה בצילומים לסרט חדש, סיקור של הפרויקט שלה 'שיר הברזל' ובהקלטות ובחזרות להצגה. שירן סגרה קצוות ללקוח בפרויקט גדול וחגגה את יום ההולדת שלה. בדרך כלל רוב השבוע אנחנו כמעט לא נמצאות בדירה ומגיעות רק בשעות הערב המאוחרות, ופעמים רבות גם אז לא נמצאות בדירה. בנוסף, שתינו ממש לא בשלניות - המטבח שלנו לרוב ריק, וקופסאות הפלסטיק של משלוחי האוכל תמיד מיותמות במקרר. כשמתאפשר, אנחנו אוכלות יחד בכיף ארוחת ערב בדירה או בחוץ".
מה אספנו? "המוצר העיקרי שהשתמשנו בו הוא בקבוקי מים, והרבה. אין לנו מתקן סינון כלשהו ולכן אנחנו קונות בכל פעם שישיית בקבוקים או בקבוקים בודדים".
ואחרי הניסוי? "היינו מודעות לפני כן לשימוש שלנו בפלסטיק, אבל הופתענו מכמות הבקבוקים ומוצרי הפלסטיק החד פעמיים שיוצא לנו לצרוך. לאחר הצילומים לכתבה החלטנו להקפיד יותר על מיחזור הפלסטיק, בין היתר בנפרד מאיסוף הבקבוקים לשכן, וגם לאסוף את שאר הקופסאות, שבדרך כלל נזרקות אל הפח הרגיל (אוכל ומוצרי ניקיון, טיפוח וכביסה)".
משפחה בת חמש נפשות מכפר אוריה
מי? מאיה הירש קופצ'יק (39), מנהלת מיזם אקו סלב, יוני קופצ'יק (39), חוקר מוח באוניברסיטה העברית, אלון (9) נגה (5.5) ויעל (2).
ממחזרים באופן קבוע? "כן, כל מה שנגיש למחזר בסביבתנו: נייר, קרטון, בקבוקי פלסטיק, זכוכית. לפני שלוש שנים הפסקנו להשתמש בשקיות סנדוויץ' בעקבות הנחיה של בית הספר של בננו ופשוט עברנו לקופסאות. בנוסף, לפני כשנה התחלנו לצמצם את הפסולת שאנחנו מייצרים בהשראת הרעיון של 'אפס פסולת' ובעזרת קבוצת הפייסבוק 'אפס פסולת ישראל'. מה שעבד בשבילנו הכי טוב היה פשוט להפסיק לרכוש מוצרים לשימוש חד פעמי שאנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם בקלות, כמו ניילון נצמד (משתמשים בקופסאות עם מכסה, ושמים צלחת מעל קערה במקרר אם צריך), נייר מגבת (החלפנו בסמרטוטי בד מחיתולי פלנל ישנים שנזרקים לכביסה וחוזרים לשימוש), קשיות (פשוט ויתרנו) ועוד. לא שמנו דגש מיוחד על פלסטיק, אלא על פסולת באופן כללי".
השבוע שלנו: "ערכנו את הבדיקה במהלך שבוע די סטנדרטי של החופש הגדול - בבוקר כל אחד אוכל כשהוא מתעורר, צהריים אוכלים בעבודה ובמסגרות ובערב אוכלים יחד ארוחה משפחתית. חוץ מזה - קיץ, קייטנות, בריכה ועוד".
מה אספנו? "בעיקר אריזות מזון".
ואחרי הניסוי? "אני מנסה לחשוב איך להנדס שגרת קניות שתאפשר לרכוש יותר מוצרים ללא אריזה (במשקל, בשקיות או קופסאות מהבית) בלי להיות מסורבלת מדי", אומרת מאיה. "למרות שזה אתגר רציני כי אנחנו גרים במושב, אין אף חנות רלוונטית לידינו, ואם כבר אנחנו נוסעים לקניות נעדיף למצוא one stop shop ולא לנסוע ממקום למקום. יחד עם זאת, הבדיקה בהחלט נותנת מוטיבציה לנסות למצוא פתרונות יצירתיים לפחות לחלק מהמוצרים".
בני זוג מרמת גן
מי? לי לוי (33), עצמאית בתחום השיווק אונליין ולומדת לתואר שני בתקשורת, ויואב ארז (33), עוסק בחינוך בלתי פורמלי ומסיים תואר שני בייעוץ חינוכי.
ממחזרים באופן קבוע? "בעיקר בקבוקים ונייר אבל לא מאוד מקפידים".
השבוע שלנו: "היה שבוע די סטנדרטי - כמחצית מהשבוע היינו ימים מלאים בבית כי בחלק מהימים אני עובדת מהבית, ויואב, שהיה בזמן בחינות, היה גם הוא חלק ניכר מהשבוע בבית במהלך היום".
מה אספנו? "בעיקר אריזות מזון ושקיות אשפה. למשל, בכל יום שתי שקיות ניילון בטיול עם הכלבה, שקיות אשפה ומזון. גם אם קונים מזון במשקל או במעדנייה הוא תמיד יגיע בסוף בתוך פלסטיק, שזה חבל מאוד."
ואחרי הניסוי? "יחסית אנחנו משתדלים לצמצם ולא להשתמש במה שלא הכרחי, אבל כשהתחלנו לאסוף גילינו שיש כמות נכבדה. הרבה מהפלסטיק שצרכנו נראה בלתי נמנע - בעיקר מזון ושתייה שנארזים בפלסטיק. מדי פעם אנחנו מפנטזים שיפתחו בארץ סופר שבו אפשר להגיע עם קופסאות מהבית ולקנות את המזון ללא אריזת הפלסטיק. מה שכן, נתאמץ יותר למחזר ולהפריד אשפה".
גן ילדים באבן יהודה
מי? בגן כ-50 אנשי צוות וילדים ובניסוי השתתפו באופן פעיל מיקה גנני, הגננת ומנהלת הגן, חברי הצוות וקבוצה של 12 ילדים בגילי 5-3.
ממחזרים באופן קבוע? "בגן יש בדרך קבע מרכז מיחזור של נייר, קרטון ובקבוקי פלסטיק גדולים. אנחנו מקפידים להפריד אשפה ולהעביר (יחד עם הילדים) לפחי המיחזור השונים המפוזרים ביישוב. כשאומרים לילדים לזרוק משהו לפח, הם שואלים 'לאיזה פח?' וזה משמח מאד. לצערי את רוב מוצרי הפלסטיק לא ניתן למחזר ולכן הם מוצאים את דרכם לפח. בנוסף, אנחנו בהחלט עובדים לפי שלושת ה-R שהם הבסיס לניהול פסולת (Reduce, Reuse, Recycle) - מנסים להפחית את כמויות האשפה, עושים שימוש חוזר בחומרים רבים בחצר הגרוטאות, במשחקי הגן, ברהיטים, ובעבודות יצירה, ומפרידים פסולת למיחזור. בחצר הגן יש לנו קומפוסטר ליצירת דשן מפסולת אורגנית וחלק ממנה עובר גם לבעלי החיים שבגן ובפינת החי ביישוב".
השבוע שלנו: "שבוע שגרתי ונטול אירועים מיוחדים במהלך חודשי הקיץ, ממש רגע לפני שיצאנו לכמה ימים חופש".
מה אספנו? "הרבה הרבה שקיות חד פעמיות, ובעיקר אריזות מזון שלא מתכלות או מתמחזרות. בקופסאות הגבינה ובחלק מהאריזות (שאנחנו אוספים גם ביומיום) אנחנו עושים שימוש חוזר בפינת המכולת של הגן".
ואחרי הניסוי? "לפניו היה לי מושג כללי לגבי הכמות הרבה של מוצרי הפלסטיק שאנחנו צורכים. למען האמת, הייתי מופתעת מהכמות, שהייתה קטנה ממה שחשבתי שתהיה, ועדיין מדובר בכמות גדולה שהלוואי שהייתה לנו דרך לצמצם. אני לא יודעת אם צריכת הפלסטיק שלנו תשתנה משמעותית אחרי הניסוי, כי מדובר במוצרי מזון שאנחנו צורכים על בסיס שבועי ואין לנו איך להשיג אותם ללא האריזה, אבל בהחלט המודעות שלנו עלתה. החלטנו שבשנת הלימודים הקרובה נעבור לשקיות כביסה רב פעמיות שנחלק לילדים בתחילת השנה, ובכך נצמצם משמעותית את כמויות השקיות לבגדים המלוכלכים שאנחנו משתמשים בהן מדי יום".
משפחה בת חמש נפשות מירושלים
מי? רעות פרנקל (28), מנהלת סטודיו לעיצוב פנים ועיצוב גרפי, אסף רוסט (29), מנהל גן לאומי עיר דוד, תום (5), רוני (3) ועמית (שנה).
ממחזרים באופן קבוע? "ביומיום אנחנו משתדלים למחזר - בקבוקים ואריזות פלסטיק הולכים למתקן האיסוף שמחוץ לבית, שקיות פלסטיק וקופסאות נשמרות לשימוש חוזר ופסולת אורגנית מוצאת את דרכה לקומפוסטר בגינת הבניין".
השבוע שלנו: "במהלך השבוע התנהלנו כמעט כרגיל. לא היו אירועים מיוחדים או נסיעות מיוחדות, רק קצת יותר תשומת לב לפלסטיק בבית".
מה אספנו? "מוצרי הפלסטיק העיקריים שהשתמשנו בהם היו שקיות סופר וקופסאות".
ואחרי הניסוי? "באופן כללי אנחנו די מודעים לכמויות הפלסטיק שאנחנו משתמשים בהן. למעט שקיות של הסופר, יש לנו בבגאז' שקיות בד אבל לא תמיד אנחנו זוכרים להוציא אותן בתחילת הקניות ולכן משתמשים בהרבה יותר מדי שקיות. אני מניחה שבעקבות הבדיקה נקפיד יותר להשתמש בשקיות הבד במקום בשקיות החד פעמיות".
משפחה בת ארבע נפשות ממושב הבונים
מי? ליזה יחזקאל (31), בארבע השנים האחרונות עובדת כמעצבת מוצר במיקרוסופט ולפני כן הייתה בעלת סטודיו למיתוג, חזי יחזקאל (38), יזם נדל"ן ונגר בזמנו הפנוי, בן (3.8) ורעי (שנתיים).
ממחזרים באופן קבוע? "כן, יש לנו ארבעה פחים בבית - לפסולת רגילה (פח ירוק), אריזות (פח כתום), זכוכית (פח סגול) וקרטונים".
השבוע שלנו: "השבוע היה יחסית שגרתי, אם כי בישלנו פחות מהרגיל בגלל החגים ולכן אכלנו הרבה בחוץ. בנוסף חגגנו שני ימי הולדת בשבוע זה, לכן פחות שלטנו בכמות האריזות שנכנסת אלינו".
מה אספנו? "אריזות פסטה, אריזות אוכל של הכלבה והחתול, עטיפות של נקניקים וקפסולות למדיח (בעקבות הבדיקה גיליתי שיש קפסולות כאלה באריזה שמתמוססת במים). היו גם קצת אריזות של דגים ובשר שהביאו המתארחים. אנחנו בדרך כלל הולכים לדייג עם קופסאות משלנו".
ואחרי הניסוי? "האמת שהופתענו לטובה. היינו בטוחים שכמות הפסולת תהיה רבה יותר. מה שכן, פח האריזות הוא עדיין הפח שמתמלא הכי מהר בבית. מפתיע אותנו שאריזות פלסטיק החליפו אריזות כמו זכוכית או ברזל. פעם, למשל, היו חלב בזכוכית או פסטה לפי משקל והיום זה הפך לסוג של חריגה ואנחנו תמיד מחפשים דרך לצמצם. הבדיקה עזרה לנו להבין יותר טוב את תבניות השימוש הקבועות שלנו ולמפות את המקומות שבהם אפשר להשתפר. אני בטוחה שנמשיך לנסות להפחית כמה שניתן".
משרד של חברת סטארט אפ ברמת גן
מי? Shadow, חברה לפיתוח מוצרי תוכנה ואינטרנט ושירותי אונליין בעיקר בתחום הצרכני. בחברה 13 עובדים בגילים 58-31 העוסקים בפיתוח ובדיקת תוכנה, עיצוב, שיווק, כתיבת תוכן וניהול.
ממחזרים באופן קבוע? "חלקית, ממחזרים בעיקר בקבוקי שתייה".
השבוע שלנו: "שבוע עבודה שגרתי של פיתוח תוכנה ותוכן ייחודי לאתרי האנטרנט שלנו".
מה אספנו? "בעיקר בקבוקי שתייה, כוסות חד פעמיות לקפה ולשתייה קרה וסכו"ם חד פעמי מפלסטיק".
ואחרי הניסוי? "לפני הניסוי היינו מודעים ברמה שטחית לכמויות הפלסטיק שאנו צורכים במשרד וכבר במהלכו שמנו לב שהצריכה שלנו השתנתה והשתדלנו לצרוך הרבה פחות פלסטיק".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן