לא רק לסיבון הגוף, ליפה או בשמה המדעי לופה (Luffa) היא פריט שאנחנו מכירים מחדרי רחצה, מכוני ספא ואפילו רחצת כלים, והיא עשויה מצמח המיועד למאכל, כמו שרומז שמה הנוסף – במיה סינית. "לופה הוא צמח טרופי ממשפחת הדלועיים והוא קרוב משפחה של המלפפון, האבטיח והקישוא", אומר ד"ר יותם ציפר ברגר, בוטנאי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ומרצה לביולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. "את מיני הלופה מגדלים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים, והם פופולריים מאוד גם במזרח התיכון ובדרום אסיה".
View this post on Instagram
למה משמשת הלופה?
"ראשית למאכל. כשקוטפים את הפרי כשאינו בשל הוא יכול לשמש למאכל. הוא נראה ובעל טעם דומה לקישואים. הפרי מכיל כמות רבה של סיבים תזונתיים ותכולת הקלוריות שלו נמוכה. צריך לקצור אותו כשאינו בשל ואז הוא מתקתק, אם קוצרים אותו בשל הוא מר וסיבי. אפשר גם לקלות את הזרעים שלו ולאכול כמו פיצוחים, כמו זרעי דלעת, ופוטנציאלית אפשר גם לכבוש את הזרעים במכבש ולהפיק מהם שמן. ללופה יש עוד הרבה שימושים: הפרי הבשל של הלופה מכיל סיבים אלסטיים וחזקים והוא משמש לקרצוף העור ולניקוי משטחים.".
הליפה שייכת למשפחת הדלועים, גדלה בקיץ כמטפס, ובמחיר של כמה שקלים תוכלו אפילו לרכוש זרעים ולשתול בגינה. "זהו צמח מטפס חד שנתי שמניב פירות בקיץ", מוסיף ד"ר ציפר ברגר.
View this post on Instagram
למה עוד משמשת הלופה מלבד מאכל?
"יש לצמח שימושים ברפואה עממית: הוא מעודד זרימת דם לעור, מסיר תאי עור מתים ולכן נמצא בשימוש עממי כתכשיר לשיקום העור אחרי נגעי עור, זאת בזכות הסיבים שלו", מסביר ד"ר ציפר ברגר, " ברפואה ההודית המסורתית ללופה יש המון שימושים. למשל נגד דלקת סימפונות, בעיות בכיס המרה, בעיות בכבד. כמובן שזה לא מוכח קלינית ויש להתייחס לכך בזהירות".
כדי להפוך את הפרי לספוג משאירים אותו על הצמח עד להתייבשות. איך יודעים שהוא יבש? משקשקים את הפרי ואם שומעים נקישות של זרעים - יודעים שהפרי מוכן לקטיף. לאחר הקטיף מקלפים, מוציאים את הזרעים ומשאירים בשמש עד להתייבשות מלאה.
לופה (ליפה)
בארץ היא משמשת בעיקר כספוג רחצה או לשטיפת כלים כאשר מניחים לה להתייבש, אך היא ירק מאכל לכל דבר.
בטריותה היא מזכירה מלפפון ארוך במיוחד או מלון מר.
עשירה בסיבים תזונתיים ועשירה בויטמין C ומגנזיום pic.twitter.com/U3gnfiyCDZ
View this post on Instagram
תמי צרי, שהקימה את פרויקט עץבעיר, פרויקט לימודי ייחודי לחיים אקולוגיים בעיר הפועל במרכז תל אביב, כתבה באתר שלה כי היא עברה כבר לפני שנים לרחוץ כלים עם ליפה מחשש שהכריות כלים הסינתטיות ספוגות בכימיקלים וכי אורך להן זמן רב כדי להתפרק בתום השימוש, זאת בנוסף לאריזות הפלסטיק שבהן הן עטופות ואינן מתכלות. את הליפה היא רוכשת בדרום תל אביב וחותכת לרצועות, והיא מעידה שכל ליפה מחזיקה מעמד חודשים ארוכים. לדבריה, הליפה נעימה למגע, מנקה את הכלים ביעילות רבה, וריחות לא נדבקים אליה כי היא מאוד חלולה. בתום השימוש משליכה צרי את הליפה לקומפוסט והוא מתפרק שם, בניגוד לספוגים הסינתטיים.