מיכל מרקס קרפ היא דיילת אוויר שמעבירה את שעות הפנאי שלה כבלוגרית טיולים, עיצוב הבית וניקיון. בעיקר ניקיון. לא מזמן היא עברה להתגורר בשכירות בדירה של המשפחה בשכונת עיר ימים בנתניה, ואין ספק שכולם מרוצים - כחובבת עיצוב היא דואגת לנראות של הבית, כחובבת סדר וניקיון היא גורמת לבית להיראות בכל רגע נתון כאילו יצא עכשיו מהניילונים. "אני חולת ניקיון, זה מטורף", היא מספרת, "לכל דבר בבית יש אצלי מקום, ואם משהו חדש נכנס, אז משהו יוצא במקומו. הכול בקופסאות או בחלוקה לתאים, ומה שנמצא בחוץ נתון בקופסאות אסתטיות".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> מומחי פנג שואי: הטעות בעיצוב שמכניסה אנרגיה רעה לבית
>> 4 מיליון צפיות: טיפ הכביסה המדהים שמסתתר בנייד
הצגת פוסט זה באינסטגרם
במקור המקצוע של מרקס קרפ הוא עריכת דין, אך היא ביקשה לטייל בעולם למשך תקופה ועברה קורס דיילות. אחרי השנה שהקציבה לעצמה היא התאהבה באורח החיים וזנחה את עריכת הדין מאחור. כשהיא לא בטיסות היא מתגוררת בדירה עם בעלה בן, בתה בת השנה וחצי אמה והכלב. את הדירה היא עיצבה בסגנון כפרי עם פרקט ועץ, חמים אך נקי - לא יותר מדי עץ, כדי שיישאר פרקטי וקל לניקוי, ואת הבית היא מסדרת כך שלא תצטרך להתעסק יותר מדי בארגון שלו: במזווה קופסאות אקריליות שקופות עם מדבקות זיהוי, וחדר הארונות שלה ושל בעלה מאוחד משותף ועל כל זוג נעליים חדש יוצא זוג ישן, כך ששום ארון לא עמוס. מרקס קרפ מעידה על עצמה כמומחית בקיפול בגדים, היא מקפלת גם תחתונים, ואפילו יש לה שיטה לקיפול גרביים (שליש ועוד שליש באותו כיוון, ואז קיפול אחרון של החלק החיצוני שעוטף את הכול). "אין סיכוי לבלגן. אני יודעת, זו שריטה ואפילו ניסיתי לטפל בזה אצל פסיכולוגית אבל זה לא עבד. בעלי זורם איתי ומקבל את זה".
View this post on Instagram
איך השריטה הזו מסתדרת עם העבודה כדיילת במטוס, שידוע כמקום מזוהם למדי, ובו עוברים מאות נוסעים ביום ושוהים בו במשך שעות? מרקס קרפ: "אני לא סומכת על ניקיון של מנקים אחרים ותמיד משתמשת בכפפות, כי איך אפשר לסמוך על ניקיון כש-150 איש משתמשים בשירותים בטיסה ואין זמן לנקות בצורה יסודית". לפני שבוע חיפשה טלפון נייד שנפל מתחת למושב במחלקת עסקים, וכשהשתטחה על השטיח, נחרדה מכמות הלכלוך שראתה. "למראית עין, הכול נראה נקי, אבל כשנברתי, הרגשתי חלחלה. בבית הייתי צריכה להתקלח שעתיים במים רותחים".
"משפחות ישראליות זה חרבו דרבו"
כל טיסה שבה היא עובדת פיזית גורמת לה להרגיש גמורה וג'יפה. "המקלחת שאחרי זה רנסנס. סיפוק של סיום יום עבודה, אבל לא כמו ללכת למשרד ולחזור הביתה, אלא יותר כמו לעבוד בבניין. אני מורידה את המדים ושמה אותם בכביסה של 60 מעלות או 90 מעלות בהרתחה. בכל זאת נשפכים עליי דברים, אני צריכה לנקות ולסדר את השירותים. את המזוודה אני מנקה עם ספריי אלכוג'ל ומעבירה מגבת במלון או נייר. היא נראית כאילו קיבלתי אותה רק הרגע מהמחסן. גם במזוודה יש לי ארגוניות שמחולקות למכנסיים, חולצות, תחתונים וגרביים".
אם תשאלו אותה מה המקום הכי מטונף במטוס שאנחנו לא מכירים, היא תאמר שאלה השירותים ורצפת המטוס. "במהלך הטיסה אנחנו כדיילים מסדרים מלאי נייר טואלט ועוברים על הרצפה עם נייר סופג, אבל לא עושים ספונג'ה. המנקים של המטוס אחראים על הניקוי, ולנו יש שיטה להתגבר על שאריות וריח של צואה – אנחנו לוקחים קומקום עם קפה פילטר רותח ושופכים לאסלה. זה שוטף את השאריות ומפוגג את הריחות. אחרי זה יש כמובן מטהר אוויר". בנוגע לרצפת המטוס היא ממש לא ממליצה לשבת על השטיח, שהניקוי שלו לא יסודי כמו בבית. "זו החרדה שלי כשאני רואה ילדים שנשכבים על הרצפה. קורה שאנשים מקיאים עליו, וגם אם מנקים אותו הוא לא מוחלף בתדירות גבוהה. אני תמיד מבקשת שיקומו, מה גם שמבחינה בטיחותית אסור לשבת על הרצפה, כי יש להם רק 30 שניות להגיע למסכה במקרה של אובדן דיחוס אוויר כשנופלות המסכות". אז הם חוזרים למושב, אבל שוב מגיעים לרצפה. "הקהל הישראלי חם ואוהב, אבל בלגניסט. תאילנדים שיוצאים וחוזרים מהארץ לא מצייצים, יושבים כאילו הם במסדר ובקושי מבקשים מים. גם אנשי עסקים פשוט הולכים לישון והטיסות יותר שקטות. אבל משפחות ישראליות זה חרבו דרבו".
מה תציעי לחולי ניקיון שעולים על טיסה?
"להביא איתם ספריי אלכוג'ל או מגבונים לניקוי כדי לנקות את השולחן ואת ידית הכיסא וכל מה שעשוי פלסטיק. להביא שמיכה או סדין כדי לפרוס על המושב. לא לחלוץ נעליים ולהסתובב יחפים או עם גרביים, ואם בכל זאת רוצים אז להשתמש בנעלי בית. האוזניות חד פעמיות, הכריות מוחלפות והשמיכות מכובסות בכל טיסה, אז אין בעיה איתן אבל כדאי לנקות את ראש המושב. אני מציעה לא להכניס ידיים לכיס מושב, כי אנשים אוהבים להכניס לשם ניירות טישו ואטמי אוזניים משומשים, מסטיקים, גרעינים וכל טוב נוסף. לשירותים לא הייתי נכנסת וגם לא נושמת. מציעה להשתמש בכיסוי לאסלה, לעשות את מה שצריך בישיבת סקוואט ולא להתעכב יותר מדי. בטח לא כאלה שנכנסים בשניים. אני לא מבינה את האנשים האלה, הם עלולים לחטוף דלקות".
מתעוררת לבית נקי, ואז מסדרת אותו
לפי כל טיסה עם שהייה ארוכה בחו"ל היא דואגת לא להשאיר מאחוריה כביסות, מפעילה שואב רובוטי, וכשהיא חוזרת, היא עוברת אחרי בעלה "לדיטיילים" – דואגת שבארונות המטבח לא יהיו סימנים של מים ומעבירה ספוג פלא בתנור כל 4-3 הפעלות, כדי שייראה תמיד חדש והיא לא תצטרך לקרצף אותו יותר מדי.
View this post on Instagram
בבית היא לא הולכת לישון אם השיש לא נקי פיקס (מה שמזכיר לנו את טרנד "נוהל סוף משמרת" בטיקטוק). לפני השינה כל המכשירים מופעלים ועובדים בשבילה – מכונת כביסה, מייבש, מדיח ושואב רובוטי. כך היא מתעוררת לבית נקי, מוציאה את הבדים מהמייבש, מקפלת את הכביסה, מרוקנת את המדיח, דואגת לחדרים מסודרים. לבסוף עוברת על כל רצפת הבית עם סמרטוט וג'ל אורנים עם קצת מים, ולפנלים יש לה מגבים מיוחדים. גם את השירותים היא מנקה מדי יום, ואת הכיורים במידת הצורך. היא מזיזה ספות, מכירה איפה מצטבר אבק ומעבירה ניגוב אוטומטית, אפילו בלי לשים לב, מעל הדלתות והטלוויזיה, מאחורי השידה, מעל המראה. מדי יום היא עולה על השיש כדי להגיע אל מעל ארונות המטבח, ומעבירה סמרטוט. אחרי זה עוברת על השיש עם מים רותחים, סקוץ' וסבון, מנגבת ומספיגה עם נייר סופג. לשאלה אם היא עולה על השיש עם נעליים, היא הבהירה מיד ש"אין נעליים בבית", מצעים היא מחליפה אחת לשבוע וחלונות "ביום מרוכז אחת לחודש". היא מודה שמדובר בהשתעבדות, אבל כזו שמקלה עליה כי בגלל שאין הצטברות של לכלוך היא לא מגיעה לניקיון ומיונים של שעות. "בפסח אני רק מוציאה ערימה, מנגבת אבק ומחזירה. כשאני שמחה או עצבנית – אני מנקה".
"אני עובד כמו חמור, אבל היא עדיין רואה משהו לא טוב"
מרקס קרפ מנהלת רשימה של ריג'קטים כדי שבעלה או אביה, קבלן במקצועו, יוכלו לתקן אותם. "הבית חדש כל הזמן, לא מתיישן", היא צוחקת. כשהיא בטיסות, הבעל בן אחראי לסידור, מתקתק את הבית, מסדר את המיטה. "הכיסאות הפוכים על השולחן, השואב עובד, אין כלים במדיח, אני מחליף מצעים ועובד כמו חמור, אבל כשהיא חוזרת הביתה, היא עדיין רואה משהו לא טוב", הוא מתערב בשיחה. היא לא סומכת על הניקיון שלו, ואומרת להגנתה שהיא לא יודעת מה הלך בבית, מה הוא בישל ואיך סידר את המגירה עם הכלים לאחר שהוציא אותם מהמדיח. "אני חוזרת למשרת ב' שלי, לניקיון יותר רציני".