יש הרבה דברים בבית שיכולים לחרב את שנת הלילה שלנו; זה יכול להיות תאורה בעייתית, רעש, מזרן לא נוח וגם חרקים. יתושים טורדניים או ג'וקים מתעופפים זה בהחלט גורם מפריע, אבל החרקים שאנחנו הכי חוששים למצוא בין המצעים שלנו הם ללא ספק פשפשי המיטה, שקשה למצוא אותם וקשה להיפטר מהם והעקיצות שלהם מגרדות מאוד. מעבר לבדיקת המיטה באופן קבוע, כדאי גם להשתמש במצעים בהירים כי מסתבר שיש להם חיבה למצעים כהים, בעיקר בצבעי שחור ואדום.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> לראות בלופ: הפתרון הגאוני של הגנן להעלמת גזם
>> הבית בקוסטה ריקה כבר 23 שנה, הלב בישראל
פשפשי המיטה הם חרקים בגודל גרעין של תפוח, גוף שטוח בצורת אליפסה וצבע חום אדמדם. הם ניזונים מדם של בני אדם אך יכולים בהחלט לנשוך גם את חיות המחמד שלכם. למרות שהעקיצות שלהם אינן מסוכנות או מעבירות מחלות, הן מרובות וגורמות לאי נוחות רבה. באתר housedigest דווח על מחקר שבו החוקרים הניחו פשפשי מיטה בכלים עם מגוון של חללי מסתור צבעוניים, ולאחר 10 דקות הם גילו שהכי הרבה פשפשים התאספו מתחת למסתור בצבעי אדום ושחור, בעוד שפחות מהם בחרו בלבן וצהוב. כלומר, אם תינתן לפשפשים האפשרות לבחור היכן להסתתר, סביר להניח שהם יבחרו באזור אדום או שחור, מה שמצביע על נטייה לגוונים כהים יותר, ומה שהופך את המצעים הכהים שלכם לאטרקטיביים יותר.
אחת הסיבות המוצעות לתוצאות המחקר היא שפשפש המיטה, שצבעו חום-אדמדם, יכול בקלות להסוות את עצמו באדום ושחור, ולהשתלב בצורה מלאה עם הסביבה. זה מקשה על הזיהוי שלהם גם עבור טורפים כמו עכבישים וגם עבור בני אדם המחפשים להדביר אותם. חושך הוא גורם נוסף, שכן צבעים כהים יותר מציעים מקלט בטוח הרחק מהאור הבוהק ואיומים פוטנציאליים. כיצורים ליליים, פשפשי המיטה משגשגים בחושך.
החלפת סדינים לא תמנע את הגעת הפשפשים
ברור שפשפשי המיטה לא נמשכים אל בני האדם בגלל צבע הסדין שלהם, אלא בגלל החום שהם מפיצים, הפחמן הדו חמצני והדם שלהם. מצעים כהים פשוט עשויים להגדיל את הסיכוי שהם יבחרו במיטה שלנו כמקום מסתור, שבו יוכלו להמשיך להתרבות, ולהחמיר את הבעיה. יש להם אופציות נוספות מלבד המיטה שמספקים הסוואה מספקת, למשל ספות, כיסאות מרופדים, מאחורי טפטים, ואפילו מקומות ערמומיים כמו שקעים חשמליים. למרבה הצער, כאשר הם מתרבים, הדרך היעילה ביותר להיפטר מהם היא הדברה מקצועית. אין מוצר מדף שאפשר לקנות כדי להיפטר מהם, וגם לא חומרים טבעיים (למעט חום או קור קיצוני, שני מצבים שבהם הם לא שורדים).
מניעה היא תמיד הימור שכדאי לקחת כשמדובר בפשפשי מיטה: לשאוב באופן קבוע שטיחים ורהיטים, לאטום סדקים וחריצים ולהימנע משימוש במזרנים ורהיטים יד שנייה. כיוון שברוב הפעמים החרקים האלה מגיעים אתנו הביתה מחופשה או אירוח בבית אחר, מומלץ להיזהר בשימוש במתקני כביסה משותפים, לבדוק את חדר המלון לאיתור סימנים שלהם ואפילו להשאיר את המזוודות לזמן מה אחרי החופשה הרחק ממקומות מסתור שחביבים עליהם בבית, נניח על כיסא ישר ולא מרופד, ולאחר מכן לכבס את הבגדים מיד.
כך תאתרו פשפשים שכבר התנחלו בבית שלכם
הפשפש נפוץ בכל הארץ ולאורך כל השנה. "הוא חי לאורך כל העונות ויכול אף להיות בתרדמת במשך שנה עד שיתעורר ויתחיל לפעול – למצוץ את דמנו", אומרים כפיר טובי ואופיר ארבל, בעלי OK הדברת מזיקים. עקיצות הפשפש מגרדות מאוד, ומופיעות במקבצים, בעיקר על הרגליים והידיים. אם אתם חושדים שנעקצתם אפשר לבדוק בין המצעים ובקפלי המזרן, שם נראה נקודות שחורות קטנות שהן ההפרשות של פשפש המיטה. בנוסף נראה על מצבעים בהירים נקודות דם קטנות, הדם שלנו", הם מסבירים. כאמור, החדשות הרעות הן שחייבים מדביר מקצועי כדי לחסל אותם, כי אפילו שאיבה חזקה ועצמתית של המזרן ושל כל החדר, פלוס הרתחת כל המצעים ואפילו החלפת המזרן, אינם ערובה לכך שלא מסתתרות באזור כמה ביצים שמחכות לבקוע ולחזור בגדול לעשות שמות בבית. ארבל: "גם למדבירים יש קושי במיגור החרק הזה. חשוב מאוד לוודא שיש למדביר רישיון מתאים – תעודת מדביר במבנים ובשטח פתוח. ההדברה כוללת שילוב את אמצעי חום וחומר הדברה מותר בשימוש במינון הנכון".
המדביר ישאב היטב את המזרן על כל צדדיו וקפליו, יפרק שקעים כדי להדביר גם שם, ובעת הצורך אף לפרק פאנלים ואפילו את הפרקט והמשקוף אם הבעיה עמוקה ונרחבת. "לרוב יספיק סיבוב הדברה יסודי אחד, אך לעתים הוא לא ישמיד את הביצים. אם הן נמצאות במקום נסתר נצטרך סיבוב הדברה נוסף בשל בקיעה שנייה", מסביר אלדר ומבהיר שאחרי ההדברה אפשר לישון בחדר: "החומרים שבהם משתמשים היום מותרים לשימוש בחדר שבו לנים עוד באותו לילה, זהו חומר ייעודי נגד פשפש המיטה. חשוב לבחור בכזה שהוא ללא ריח".