בכל מה שקשור לריהוט מעץ, אנחנו לא תמיד יודעים לבחור את הסוג הנכון. רבים מתלבטים באשר לטיבו של העץ המלא, שהוא אותנטי ויפה אבל יקר יותר ולא תמיד פונקציונלי. "ייצור רהיטים מעץ מלא הוא עסק יקר ולא תמיד פרקטי", מסביר גדעון יובל, מנהל האתר "נגרות רהוטה". "במיוחד כשרוצים לבנות מטבחים, ארונות או רהיטים בעלי מספר רב של מגירות, צירים ומסילות. העץ המלא יגיב לשינויי הטמפרטורה וזה לא יעבוד. עדיף להשתמש בתחליפים כמו פלטות מסנדוויץ', מאם.די.אף או משבבית. פלטות המיוצרות משכבות או חתיכות קטנות של עץ, שהן זולות ועמידות יותר בתנאים חיצוניים".
מהו עץ מלא? הכוונה לגוש עץ טבעי שאינו טחון או גרוס ושאינו מודבק. במהלך צמיחתו העץ מתפתח בכל מיני צורות ותחת מיני לחצים. ברגע שמנסרים אותו הוא משתנה ומתעוות, ולכן הוא צריך לעבור תהליך של ייבוש, עיבוד וליטוש. גם בסיום התהליך הוא עלול להיות מושפע משינויים של חום, קור ולחות. רהיטים מעץ מלא יכולים להיות עשויים מסוגי עץ שונים כמו אלון, בוק, מייפל, דובדבן, אגוז ומהגוני.
יתרונו של העץ המלא מתבטא בעיקר בחוזקו ובעמידתו מפני פגעי הזמן. יתרה מכך, עץ מלא אף משתבח עם השנים - העץ משנה את מראהו, לעיתים מתכהה קצת או מעמיק בצבעו. העץ המלא גם מגוון יותר ונתון למשחקי צבעים מעניינים. כשמשתמשים בחומר בסיס אחר ובציפוי פורניר, המראה יהיה אחיד יותר, חד-גוני וחוזר על עצמו.
כל פלטה והיתרון שלה
פלטת סנדוויץ': עשויה משכבות של עץ המודבקות זו לזו. לאחר כבישה מתקבל לוח מאד יציב וללא מתחים פנימיים. פלטת הסנדוויץ' היא בעלת המשקל הקל ביותר מבין הפלטות ויש לה יכולת טובה להחזיק ברגים. היא הכי פחות רגישה לרטיבות ויחסית עמידה, ולכן משתמשים בה לרוב במטבחים.
שבבית: מיוצרת מפסולת של עץ, או מעץ שלא ניתן להשתמש בו עבור רהיטים. לאחר שטוחנים את כל העץ מערבבים עם דבקים ומכניסים למכבש. השבבית לא מצטיינת ביכולת להחזיק ברגים, ואם היא נרטבת אז היא מתחילה להתפורר. לכן לא מומלץ לעשות בה שימוש לריהוט באמבטיה למשל. אולם, יש הרבה חברות מטבחים שמייצרות את כל המטבח משבבית, חוץ מהיחידה שמורכבת מתחת לכיור. יצרנים מעדיפים להשתמש בשבבית בגלל העלות הנמוכה יחסית.
אם.די.אף (סיבית): מיוצר מפסולת העץ. מבשלים אותו בכימיקלים עד שהוא מתפרק לסיבים. לאחר מכן מייבשים וכובשים עם תערובת של דבקים עד שמתקבלת פלטה שדומה מאד לקרטון האם.די.אף כבד יותר, אבל הוא גם היציב ביותר מבין הפלטות. הוא נוח מאד לעבודה ולעיבוד כי הוא לא מתפורר, וקל יותר לצביעה אבל גם רגיש יותר למים.
אנשים נוטים להתבלבל בין פלטות העץ הסינתטיות לבין הסוגים של ציפויי העץ. אז כדי לעשות סדר, זכרו, פורניר הוא ציפוי עשוי קליפה דקה של עץ טבעי, מלמין הוא חומר ציפוי דק, ופורמייקה עשויה מחומר סינתטי עמיד מאוד.
עץ מלא בחדר האמבטיה?
בניגוד למה שמקובל לחשוב, ניתן להשתמש בעץ מלא בחדרי האמבטיה, וזאת למרות החשש לנזק מרטיבות. "עדיף שהעץ יירטב ולא הפורניר", מסביר רועי ונטורה בעל "עץ המשאלות", עיצוב וייצור רהיטים מעץ. "אם האטימה של העץ טובה, אין שום בעיה לקחת דלי מים ולשפוך על עץ".
לדבריו, אם.די.אף ושבבית הם חומרים שמאד לא אוהבים לחות ומים, ולכן לא כדאי להשתמש בהם באמבטיה. "אני שומע על אנשים רבים שקונים רהיטים זולים, ולא יודעים מה יש בפנים. אחרי כמה שנים הארון קורס. החומר סופג מים, נרקב ואז מתפוצץ".גם העץ הוא חומר פעיל, שמגיב לטמפרטורה ולחות, ומתכווץ ומתרחב בהתאם. אבל לטענתו של ונטורה, לא מדובר בחיסרון. "סדקים או עיוותים לא יתרחשו בדרך כלל אם מבצעים את כל ההדבקות והחיבורים הנכונים ומגנים על העץ", הוא קובע. "כמובן שלא ניתן אף פעם להבטיח זאת במאה אחוז".
סיירת אגוז
מובן שאי אפשר להתווכח על כך שהעץ המלא דורש השקעה כספית גדולה יותר; החומר יקר יותר ונדרש עיבוד מקצועי ומיומן. לדברי ונטורה, מכיוון שמראה העץ לא אחיד, ישנה חשיבות רבה לאופן שבו עובדים איתו ומתאימים את הקורות זו לזו, ולגימור הסופי.
המחיר משתנה כמובן בהתאם לסוג העץ. לדברי ונטורה, עץ האורן הוא העץ הזול ביותר שמשתמשים בו כעץ מלא. זהו עץ רך מאוד, עם עיניים, שניתן לערוך עמו משחקי צבעים שונים. הוא משדר משהו מעט זול יותר ופחות אקסקלוסיבי. אנשים יעדיפו להשתמש בעץ אורן עבור חדרי ילדים, שבמילא מוחלפים כל כמה שנים. ונטורה לא ממליץ להשתמש בו עבור רהיטים לסלון או למטבח משום שהוא פגיע מאד ומראו לא אטרקטיבי.
עץ הבוק הוא עץ קשה מאד וחזק ונחשב מאד פעיל, ולכן פחות מומלץ להשתמש בו עבור דלתות. לדעת ונטורה, מדובר בעץ פחות מעניין, אבל ניתן להשתמש בו כדי לדמות רהיטים כמו דובדבן או אגוז. המייפל הוא עץ לבן, שבעברו היה פופולרי מאוד. לדברי ונטורה מדובר בעץ אנמי מעט שנמאס לאחר תקופה קצרה של שימוש.
עצים כמו אגוז, דובדבן ואלון נחשבים למשובחים. לכל אחד מהם אופי וטקסטורה משלו. הדובדבן הוא עץ קלאסי, סולידי, אשר תמיד נחשב מבוקש ויוקרתי. גם עץ האלון, האירופאי או הלבן, נחשב מבוקש. ונטורה מציין לטובה גם את עץ הלבנה – עץ בהיר ומקסים, בעל גוון חם יותר מהמייפל, שלטענתו לא ממש תפס בארץ.
העצים האקזוטיים יותר כמו אבוני או בובינגה הם מאד דומיננטיים בצבעים ובטקסטורות, ובדרך כלל יותר נדירים ויקרים. ונטורה אומר שניתן להשתמש בהם עבור רהיטים ספציפיים, אבל הם פחות מתאימים לשימוש רחב כמו במטבחים.
ונטורה ממליץ להשקיע בריהוט, וללא ספק להעדיף שימוש בעץ מלא. "זה עניין של מראה, אופי, איכות, ונשמה של עבודה", הוא אומר. "אם מישהו אוהב עץ מלא, הוא יהיה מוכן לחיות עם מגבלות מסוימות, ויודע שדלת יכולה להתעוות קצת, ולדרוש תיקון או כיוון של הצירים. זה כמו ההבדל בין כותנה מלאה לבד סינתטי - הסינטטי הוא חומר חזק ועמיד יותר, אבל פחות נעים על הגוף".
