מהרגע הראשון שראיתי את הסוודר הזה, ידעתי! זה הסוודר המושלם לילדה שלי! קודם כל הוא ורוד (הילדה שלי לובשת רק בגדים ורודים), הוא בול במידה שלה והדובדבן שבקצפת: הוא בחצי מחיר!!! אמרנו מושלם?! כל הסימנים העידו - אני לא יכולה לנטוש אותו בחנות. רק חבל שהבת שלי חשבה קצת אחרת.... כשהגעתי הביתה ונופפתי בו בגאווה מולה, היא דחתה אותו בבוז מובהק, כי "אם זה לא שמלה, אני לא רוצה את זה!"
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- פוף מושלם לתינוקות ומגגרת שוקולד: מדור צרכנות
- חלומות מתגשמים: מכונת קיפול כביסה
אם אין סוודר תעטו כפפות
אבל אני לא התייאשתי. עקבית ונחושה, הצעתי לה בכל יום, בעדינות ובהתחכמות, ללבוש את הסוודר. והיא בשלה - עקבית ונחושה (גול עצמי גנטי...) דחתה את ההצעה, בואו נאמר, פחות בעדינות. החורף חלף, הקיץ הגיע ואז שוב החורף, והסוודר? נח לו בארון עם התווית שעדיין עליו, כבר לא תואם את מידותיה של העוללה (למרות שלפתע היא כמעט הסכימה ללבוש אותו). ואז החלטתי - עקבית ונחושה זו עקבית ונחושה! אם היא לא רוצה לאכול לחם, היא תאכל עוגות! (או משהו בסגנון...) והיום על בסיס יומיומי היא לובשת בגאווה את הסוודר, ששינה "מעט" את צורתו לשלושה פריטים מחממים וכיפיים לחורף - כפפות, כובע ונעלי בית. מתאים גם לילדים וגם למבוגרים, וככה עושים את זה:
מה צריך?
סוודר ישן
חוט ומחט
סיכות תפירה
בריסטול
עפרון
מה עושים?
מניחים את הידיים וכפות הרגליים של הילד/ה (או מי שהכפפות והנעליים עבורו) על הבריסטול, עם האצבעות צמודות אחת לשנייה, ועוברים עם עפרון מסביב להן. יוצרים קו חלק ואחיד. גוזרים את התבנית בערך סנטימטר החוצה מהקו. צריך ליצור תבנית לידיים ולרגליים קצת יותר גדולה מהגודל המקורי של כף היד/רגל כדי שיהיה מקום לתפר, וגם כדי שיהיה קל ונוח להכניס את הראש, הידיים והרגליים פנימה.
הופכים את הסוודר הישן, ומסמנים את הכפפות. המיקום של הכפפות צריך להיות בתחתית הסוודר, כדי להשתמש בחלק הסרוג הנקרא ריב. את הכובע מסמנים בחזה הסוודר, ואת כפות הרגליים בחלק העליון של השרוולים.
שומרים את השרוולים, מיד נשתמש בהם כדי ליצור את נעלי הבית. מהדקים בסיכות תפירה מסביב לחלקים שסימנו, כדי שיהיה לנו קל יותר לגזור והסוודר לא יזוז במהלך הגזירה. גוזרים מסביב לחלקים.
כפפות וכובע:
לאחר שגזרנו את החלקים אנחנו מניחים את שני צידי הכפפה אחד על השני (עדיין הפוכים), מהדקים בסיכות ותופרים. אפשר לתפור במכונת תפירה אם יש ואפשר לתפור גם ביד. לאחר שסיימנו לתפור מקפלים את החלק החיצוני פנימה, כדי שהתפרים יהיו בפנים.
נעלי בית:
לאחר שגזרנו את כפות הרגליים (מי שרוצה נעלי בית עמידות יותר יכול לגזור שכבה נוספת של כפות הרגליים מלבד), ושמרנו את השרוולים, אנחנו משחילים את השרוול על הרגל ומסמנים מסביב לכף הרגל.
גוזרים את החלל לכף הרגל לפי הסימון.
הופכים את השרוולים כשהחלק הפנימי בחוץ, מחברים את חלקי כפות הרגליים בסיכות לתחתית השרוולים ותופרים (אם מוסיפים גם שכבת לבד, חשוב לשים לב ששכבת הלבד תהיה פנימית בזמן התפירה).
לאחר שסיימנו לתפור מקפלים את החלק החיצוני פנימה, כדי שהתפרים יהיו בפנים ושכבת הלבד תהיה בחוץ.
ועכשיו ניגשים לקשט עם פונפונים. הנה שתי דרכים ליצירת פונפונים גדולים וקטנים.
פונפון גדול: מה צריך?
חוטי צמר
מספריים
קרטון
מה עושים?
מסמנים על קרטון שני עיגולים (אפשר לסמן את השוליים של כוס). במרכז העיגולים מסמנים עיגול קטן יותר ומלבן המחבר בין שני העיגולים וגוזרים מסביב. נוצרות שתי טבעות עבות וזהות.
חותכים רצועה באורך 15 ס"מ מחוט הצמר ומניחים אותה במרכז אחת הטבעות. דואגים שקצות החוטים יישארו משוחררים מחוץ לטבעת. מניחים את הטבעות אחת על השנייה, כשהחוט ביניהן והקצוות שלו משתלשלים החוצה.
מלפפים מסביב לטבעות חוט צמר, אפשר בצבע אחד או בכמה צבעים. מלפפים שכבה עבה ונדיבה של חוט. דואגים שקצוות החוט הפנימי יישארו משוחררים.
קושרים ומהדקים את קצוות החוט הפנימי בקשר חזק. משחילים מספריים בין שתי טבעות הקרטון ולולאות חוט הצמר שליפפנו וגוזרים מסביב לטבעת החיצונית.
מחלצים את טבעות הקרטון ומשחררים את הפונפון.
פונפון קטן ממזלג: מה צריך?
חוטי צמר
מספריים
מזלג
מה עושים?
מלפפים חוט צמר מסביב לשיניים של מזלג.
גוזרים רצועה של חוט צמר באורך 10 ס"מ ומשחילים אותה דרך הרווח האמצעי של המזלג וקושרים בקשר הדוק את חוט הצמר המלופף.
מחלצים את החוט המלופף מהמזלג.
גוזרים את הלולאות החיצוניות שנוצרו, והנה פונפון קטן. אם לא אוהבים פונפונים פרועים, אפשר לעשות להם תספורת קצוצה.
את הפונפונים אפשר לחבר לקודקוד הכובע, לצדי הכפפות או לעשות להם תספורת קצוצה ולקשט בהם את נעלי הבית.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
במדור הקודם: עיצבנו חדר ילדים ברוח "מלחמת הכוכבים"