כשבני זוג צעירים מיוסטון חיפשו לעצמם בית לראשונה, הם לא בדקו את השכונות העירוניות המוכרות באזור שלהם בעיר; גם שכונה פסטורלית בפרברים לא עשתה להם את זה. במקום זאת הם החליטו להיענות למודעה שתפסה להם את העין על שכונה חדשה שמקיפה לגונה מלאכותית, מעשה ידי אדם, ויש בה את כל האטרקציות התיירותיות שיש לכפר נופש להציע – רק באופן פרטי לדיירים. כעת, כשהם כבר חלק מקהילת Lagoonfest, הם חיים את החלום וכמוהם גם השכנים שלהם, רובם משפחות צעירות ששילמו בין 250 אלף דולר ל-500 אלף דולר עבור הזכות. "בני משפחה שלי, שניהם עובדים ביוסטון, החליטו לקנות לעצמם בית חדש ומשגע, וכשאני נכנס לשם, אני לא מאמין למה שאני רואה", אומר גמלאי שהגיע לבקר בלגונה ומעביר את זמנו על החול בבגד ים בסרטון שצולם בשכונה, "הבית עצום, וכשאתה יוצא ללגונה, זה כמו להיות על חוף הים, יש בריכה, יש בר. אין לי מילים".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> אין לכם מקום במטבח? הפתרון של חולי הניקיון
>> מסוכן: שימו לב לשימוש שאתם עושים בחומר הכביסה הזה
העדויות מעוררות הקנאה נשמעות לא רק מיוסטון טקסס אלא גם ממיאמי פלורידה, והמשותף לכולן הוא נוף משגע למים צלולים בצבע טורקיז, עצי דקל גבוהים ורצועת חוף לבנה שנשקפת ממרפסת הבית, כאילו הוא ממוקם במרחק נגיעה מהאוקיינוס. שכונות הלגונה המלאכותיות האלה הן פרי יוזמה של חברת Lagoon Development, שמפתחת את הלגונות עבור קהילות ומוכרת את המגרשים לבוני בתים במחיר פרימיום. לדברי מנכ"ל החברה אורי מן - בן לישראלים לשעבר, ברוב הפרויקטים שלהם מדובר במשפחות שזהו הבית הראשון עבורן, ויש גם מבוגרים שילדיהם בגרו ויצאו מהבית והם מחליטים לגור ליד הלגונה.
View this post on Instagram
כאלה הם ניל שאקט, 69, ואשתו בארב שעברו משיקגו והתמקמו בסנט ג'ונס, פלורידה, מול לגונת beachwalk שנפרסת על 14 דונם. בכתבה ב- Wall Street Journal הם סיפרו שהלגונה היא אמצעי נוח להעסיק את הנכדים הקטנים שבאים לבקר. בנוסף לבית חלומות, יש להם חברות במועדון השכונתי שמציע להם להתערות בחברת אנשים ומאפשר להם ליהנות גם מקיאקים, מגלשות ועוד. "לגונה היא גורם שמקרב משפחות. הן נפגשות על כיסאות בחוף, הילדים בונים יחד ארמונות וזה יוצר קהילה", אומר מן. "במועדון הם יכולים ליהנות ממזון ומשקאות, סככות 'קבנה' להשכרה, השכרת מקום למסיבות פרטיות, שיעורי שיט בסירות, אופניים ימיים, אניות מתנגשות, סאפ ועוד".
הזוג שאקט בצילום מתוך הכתבה:
View this post on Instagram
השבוע חתם מן על הסכם שותפות עם חברת ECIPSA ישראל, חברה בת של ECIPSA Group הבינלאומית לפיתוח מגורים, שביקשה להביא לכאן את הידע והיכולות של Lagoon Development ותייבא את רעיון הלגונות לארץ – פיתוח של לגונות צלולות עם חוף וספורט ימי לקהילות וכאטרקציות עצמאיות והנגשת חיי החוף היוקרתיים גם לציבור הרחב.
"יש לי אפשרות להיות חלק מהחלום של בן גוריון"
מן, 49, נולד בישראל ומשפחתו עברה לפלורידה, ארצות הברית, לאחר מלחמת יום הכיפורים. אביו לחם במלחמת ששת הימים וכן במלחמת יום הכיפורים, במהלכה נשבה בשבי המצרי. למן שני אחים שמתגוררים גם הם בארצות הברית. מדי חודש הוא מגיע לארץ למשך שבוע, ובקרוב אמור להגיע שוב כדי לקדם את הנושא ולמצוא את השטחים המתאימים ברחבי הארץ. "אני תומך פעיל בארגוני צדקה ישראליים, כמו איחוד הצלה וידידי צה"ל שפועלים למען חיילים בודדים, ועכשיו יש לי אפשרות להיות חלק מהחלום של בן גוריון לפתח קהילות יהודיות משגשגות חדשות בישראל ולהיות מעורב גם בפיתוח אזורים פחות מיושבים בארץ, שימשכו אליהם ישראלים ויהודים מהעולם. יש בעולם 70 לגונות כאלה, ואנחנו רואים עד כמה הן עוזרות למשוך אליהן אוכלוסייה על אף המרחק מהעיר".
בדובאי קיימת הלגונה הגדולה ביותר שהקימה החברה, בגודל 400 דונם, והשנייה בגודלה בעולם, בגודל 120 דונם, נמצאת באמצע המדבר במצרים. כיום נבנים פרויקטים בעיקר בטקסס ובפלורידה, ומן נמצא על הקו בין יוסטון למיאמי. השטחים המאותרים לשכונות לגונה בארצות הברית הם בגודל של 8,000-4,000 דונמים (בין 40-80 קמ"ר), כדי שניתן יהיה לבנות עליהן לפחות 2,000 בתים ולכסות בכך את עלויות התחזוקה של הלגונה. אם מדובר בדירות, ולא בווילות, השטח יכול להיות קטן יותר, ובלבד שהשטח יימצא ליד כביש מהיר עם תנועה. "אנחנו רוצים לייצר מודעות של הציבור על ידי כך שהוא יחלוף על פני הלגונה בדרכו", מן מסביר. "כדי ליצור לגונה באזורי מדבר ללא מים, חופרים בור בעומק 100 מטר ומוציאים ממנו מים מלוחים, שאינם מיועדים לשתייה, אבל אנחנו מנקים אותם ואפשר לשחות בהם. בטקסס רכשנו מי שתייה מהעירייה, ובאזורים עם גשמים הלגונות מתמלאות במי גשם". עומק כל לגונה הוא בין 3-2.5 מטרים באזור העמוק ביותר ועד מטר באזורים הרדודים שקרובים לחוף. שלא כמו ים אמיתי, הן מותאמות למשפחות עם ילדים, יש מצילים במקום ויש אזורים שלא ניתן לשחות בהם מאחר שהם מיועדים לסירות, וסאפ ועוד.
חוף לדיירי השכונה וחוף לציבור הרחב
היזמים מתלהבים מרעיון הלגונות, ומן מסביר מדוע: "לגונה היא מקדם מכירות של בתים פי 3-2 מפרויקט רגיל. אם פרויקט ללא לגונה מוכר 250-200 בתים בשנה, אז אותו אחד עם לגונה ימכור 900-700 בתים. אנשים מסתקרנים והרבה מהם מגיעים לראות את המודל עם החוף, המים והיכרות עם משפחות. אם יש חמישה פרויקטים בסביבה, אף אחד לא ידלג על הפרויקט עם הלגונה כי הוא מעניין". הבתים נמכרים במחיר גבוה יותר ב-15-10 אחוזים מבית בשכונה ללא לגונה, והלגונות עצמן מסייעות בפיתוח עסקים נוספים – מלונאות, מסעדות, חנויות ועוד.
הפרויקט הראשון שבוצע, טקסס בלמורל (Balmoral) הציע את חוף הלגונה רק לדיירי השכונה, אבל כשהיזמים הבינו שניתן לפתח לצידן מסחר, פתחו חופים גם לציבור, כמו בשכונת לאגו מאר (Lago Mar) המתפרסת על פני 100 דונם. "150 אלף איש קנו כרטיסים הקיץ ללגונה, ובזכות האוכל והאטרקציות נכנסו לעסקים מסביב יותר מ-9 מילון דולר. אפשר להבין מה קורה לאותם 150 אלף איש כשהם רואים את הבתים על הים. הם רוצים גם, וזה עוזר למכור יותר בתים". כל משפחה משלמת 400 דולר לשנה כדי להשתמש בחוף פרטי, בעוד הציבור משלם כרטיס ליום בעלות של 45-25 דולר, תלוי ביום בשבוע ובהופעות שמתקיימות שם. בתכנון פרויקטים נוספים בטקסס שייפתחו עד 2025, ויהיו גם הם במודל פתוח לציבור. "הציבור אוהב את תחושת הנופש והפאן, ורוצה להוציא כסף על כל מה שיש למקום להציע".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
