זוג האמנים אלה ופיטר (Ella & Pitr) נפגשו במקרה ברחוב בעיר סנט אטיין (Saint-Étienne), שבמרכז מזרח צרפת. "כל אחד מאתנו היה עסוק בהצגת עבודותיו והדבקתן על קירות הרחוב, אבל מכיוון שהסתקרנו אחד לגבי השנייה, התחלנו לדבר וקבענו להתחיל לצייר ביחד", מספרים השניים בראיון ל-Living. שש שנים חלפו מאז אותה פגישה מקרית, ועד היום הם עובדים ויוצרים יחד.
בפרויקט המשותף החדש של השניים, מוצגות סדרת עבודות אמנות אנאמורפוזית - טכניקת ציור שבה הפרספקטיבה מעוותת אך ניתן לצפות בציור ללא עיוות באמצעות מראה גלילית. הסדרה המתעתעת נולדה בעקבות פנייה של התיאטרון הלאומי של סנט אטיין. "עבורנו זו הייתה הזדמנות טובה להתנסות בתהליך מסוג כזה, שכבר זמן רב רצינו לנסות".
קירות במקום קנוואסים
הפנייה מהתיאטרון הממסדי העניקה לשני האמנים יד חופשית לעשות כל מה שעולה על דעתם, עם דרישה אחת בלבד - לשלב כמה מתושבי העיר בתמונות עצמן. השחקנים שמשתתפים בפרויקט נרתמו בשמחה לפרויקט המשובב. "במסגרות האנמורפוזיות שילבנו דמויות אנושיות, ששיחקו עם גבולות הציור, ונוצרה מטאפורה טובה של האופן שבו אנחנו רואים את התיאטרון ומה שהפרויקט הזה עשה לנו", מספרים השניים.
אחד הדברים שמנחים את אלה ופיטר בעבודתם היא ההתעסקות בקירות ובחללים ריקים במקום בקאנווסים. השניים יוצרים אמנות רחוב על גבי בניינים נטושים בעיר מגוריהם. "אנחנו עובדים הרבה במרחבים עירוניים, אבל לפעמים סביבת העבודה שלנו היא בצורה של וידיאו או ספר", הם מספרים. "אבל המרחב העירוני הוא למעשה תחילתה של העבודה במקרים רבים עבורנו, גם אם העבודה עצמה לא מתבצעת במרחב. למשל סרטון האנימציה הזה, בו אנחנו מדברים על גרפיטי ואמנות רחוב, אבל הוא לא נעשה ברחוב עצמו".
הפרויקט הנוכחי, המשלב בין היופי של הבניינים הנטושים, ההרוסים, עם מסגרות צבעוניות שמייצרות אשליה אופטית, ועם תושבי העיר עצמה, יוצר מערבולת ציבורית בה יצירות אמנות פורצות שוב את הגבולות.