צנוע ומכונס או גדול ומפואר, מוכר רק לקהילה או מוקד עלייה לרגל למבקרים, עתיק ומלא עיטורים או מודרני ומינימליסטי – כל בית כנסת בעולם ייחודי ושונה מחברו. "בית כנסת הוא כמו זיקית, מאמץ בכל מקום אדריכלות אופיינית לזמן ולמקום ומשתנה בהתאם להיסטוריה ועם השנים", אומרת נעמי שמחוני, חוקרת אדריכלות בתי כנסת בישראל ודוקטורנטית באוניברסיטה העברית ירושלים. "לא נקבעה לו צורה אחת ברורה. כל אחד נוצר בתקופה אחרת על ידי אדריכלים אחרים, חלקם יהודים וחלקם לא".
המקורות היהודיים הציבו אתגר למתכננים לאורך ההיסטוריה. מצד אחד, מסבירה שמחוני, קיימות הנחיות מפורטות לגבי הארגון הפנימי של אולם התפילה, הימצאות של בימה, ספסלים וארון הקודש שצריך לפנות לירושלים, אולם אותם מקורות לא מציינים דבר לגבי החיצוניות. "מסיבה זו, ביחד עם היסטוריית הנדודים והשינויים הגדולים של עם בעל היסטוריה עמוסה בהתרחשויות, הביאה למצב של אדריכלות לא רציפה".
אדריכלות בתי הכנסת הושפעה מהתרבות בארץ שבה הוקמו, אולם היא מושפעת במיוחד מהדיאלוג בין היהדות והנצרות. "הדמיון וההבדלים מתבטאים בארכיטקטורה: הצלב הנוצרי שחותך את המבנה בנקודת אמצע בין שני צירים הוא מהלך שמבדיל בנייה של כנסייה מבית כנסת, אבל בבתי כנסת מודרניים דווקא קיים דמיון ביניהם. בבתי כנסת המאורגנים לפי הנוסח המקובל בקהילות אשכנז הישיבה בטורים שפונים לארון הקודש, בסידור שמזכיר את התפילה בכנסייה", מסבירה שמחוני. לעומת זאת, בבתי כנסת הקהל הוא משתתף פעיל, המבנה עצמו אינו קדוש אלא רק ספר התורה ועצם התפילה, ובאין כללים חד משמעיים הלכתיים לבנייה, אפשר להסב גם סלון או כיתה בבית ספר לבית כנסת.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> עושה בלגן ומבשל לחברים: במטבח עם אסף דיי ממאסטר שף
>> קריית אונו: שיפצו דירת 130 מ"ר עם מטבח מושלם
יש היום בתי כנסת שהשימוש בהם יותר סמלי, משום שהפכו לאייקוניים והם נשמרים בשל ההיסטוריה שלהם ומגיעים אליהם לצורך ביקורים בלבד. יש בתי כנסת שנמצאים במאבק הישרדות משום שהקהילה הידלדלה, ואחרים דווקא גדלים ונבנים מחדש בשל התרחבות הקהילה או התחזקות דתית, כמו שקורה בעיר בני ברק. "פני החברה הדתית משתנים והמבנה מושפע גם מכך", אומרת שמחוני. "בתי הכנסת הגדולים באירופה, למשל, הושפעו משוויון הזכויות האזרחי שקיבלו היהודים מהמהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18, וביטאו זאת בבנייה מונומנטלית שהפגינה עושר, עוצמה, הוד והדר, לעומת האיסור שחל עליהם עד אז – מורשת שלא הגיעה לארץ".
"עבור היהודים כל בית כנסת הוא היפה בעולם", אומר אומר היסטוריון האדריכלות ד"ר סרגיי קרבצוב, חוקר עמית במרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית. "בימי הביניים באירופה יהודים חויבו לבנות בתי כנסת נמוכים יותר מבתי מגורים ומכנסיות, ואסור היה לייפות אותם. הם לא הופיעו בנוף העירוני, אלא היו סגורים ברובע היהודי. הפנים היה מושקע יותר, כי שירת רק את קהילת המתפללים, אבל לא תמיד מפואר משום שההתרכזות הייתה בתפילה, ברוח, ולא במראה החזותי". היום האדריכלות פחות מקושטת ויותר מודרנית, הוא מסביר. "היא דוברת אמת פנימית גם מבחינת החומר והקונסטרוקציה, ולכן משתמשת בחומרים מודרניים מרשימים אך לא מקושטים, למשל בטון ולא זהב, בדומה לאדריכלות הלא מקושטת של הבאוהאוס".
מתוך המגוון העצום של בתי הכנסת בעולם בחרנו כמה מהיפים ביותר – מקהיר ומומבאי עד פנסילבניה וסנטיאגו.
בית הכנסת בן עזרא | קהיר, מצרים
בית הכנסת בן עזרא שוכן בעיר העתיקה פוסטאט בקהיר ונקרא גם בית כנסת "הגניזה", משום שנמצאה בו הגניזה הקהירית, שהביאה למהפכה בחקר ההיסטוריה היהודית והכללית של ימי הביניים. על פי המסורת, במקום זה נמצא משה התינוק בתיבה בין קני הסוף. אדמת בית הכנסת נקנתה על ידי אברהם בן עזרא מירושלים ב-882 לספירה, והכנסייה שעמדה במקום שופצה והפכה לבית כנסת.
דלתות העץ של בית הכנסת ובהן 16 לוחות עץ המתוארכות למאה ה-11, ונמצאות היום במוזיאון ישראל בירושלים. בשנות ה-80 של המאה הקודמת בית הכנסת שופץ ושומר ונבנתה בו ספרייה למורשת יהדות מצרים. בתקרה דפוסים גיאומטריים ופרחוניים מצוירים בסגנון טורקי. היום בית הכנסת הוא מוקד עלייה לרגל לתיירים.
View this post on Instagram
בית הכנסת אל גריבה | ג'רבה, תוניסיה
בית הכנסת אל גריבה הוא העתיק ביותר בתוניסיה, מרכז החיים היהודיים של האי ג'רבה ואתר עלייה לרגל. הוא נבנה בתחילת המאה ה-18 על יסודות של בניין מהמאה השישית. הסגנון האדריכלי שלו הוא מורי, ו-12 החלונות המקוריים שלו, שסימלו את 12 השבטים, גדלו לחלונות נוספים.
הוא צנוע מבחוץ ועשיר בעיצוב הפנים, עם קירות מעוטרי קרמיקה עם קישוטים שנצבעו בעבודת יד בצבעי כחול, לבן וחום. החצר הפנימית מוקפת אכסדרות. על פי הידוע, נמצא בו ספר התורה העתיק ביותר. בבית הכנסת אין עזרת נשים והן נוהגות לשבת בחצר הפנימית.
האגדות הנקשרות לבית הכנסת מספרות כי מקורה של אחת מאבני המבנה בבית המקדש השני, וכי נערה מסתורית שהתגוררה בו נשרפה אך גופה נותר שלם ולכן נקראה "אלגריבה", כלומר הפלאית. ב-1985 שוטר שהיה אחראי על ביטחון בית הכנסת פתח באש על קהל היהודים שחגגו את שמחת תורה, הרג שלושה ופצע 15 איש. ב-2002 התפוצצה משאית נפץ סמוך לבית הכנסת ו-21 אנשים נהרגו.
בית הכנסת פעיל עד היום, ומשמש את יהודי האי. הוא גם יעד תיירותי ויהודים רבים ממוצא תוניסאי עולים אליו לרגל, בייחוד בהילולה המתקיימת שם לאחר חג הפסח.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
בית הכנסת אליהו | מומבאי, הודו
איש העסקים דוד ששון היה בין היהודים שברחו מעיראק והשתקעו בהודו. נכדו יעקב אליאס ששון הקים את בית הכנסת אליהו (Knesset Eliyahoo Synagogue) ב-1884, במרכז העיר בומביי (היום מומבאי).
משרד האדריכלים הבריטי "גוסטלינג ומוריס" תכנן את המבנה בהשפעת מסורות יהודיות, סגנון הודי והקולוניאליזם הבריטי, עם קירות מלבנים ואבן, צבע טורקיז מבפנים ומבחוץ, קמרונות ברזל, חלונות ויטראז' ויקטוריאניים וריהוט טיק בורמזי. הוא שופץ לאחרונה, משרת את הקהילה היהודית אורתודוקסית המקומית ומושך תיירים מרחבי העולם.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
בית הכנסת הגדול של רומא | רומא, איטליה
הכיפה המרובעת בראשו מבדילה את בית הכנסת הגדול של רומא (Tempio Maggiore di Roma) מהכנסיות בסביבה והופכת אותו לקל לזיהוי גם מרחוק. הוא נבנה בשנים 1904-1901 לאחר שהבניין הישן ניזוק בשריפה ונהרס. הוא שוכן על גדות נהר הטיבר ומשקיף לגטו (הרובע היהודי), ויש בו מאפיינים של אדריכלות אשורית-בבלית, מצרית ויוונית-רומית. בפנים עוצב בית הכנסת על ידי וינצ'נזו קוסטה ואוסבלדו ארמני בפאר בסגנון אר-נובו, בחירה מכוונת של הקהילה אז, שרצתה לחגוג בגלוי את החופש שניתן לה.
בפיגוע בבית הכנסת ב-1982 נהרג ילד בן שנתיים ונפצעו עשרות מתפללים. גם היום מתפללים בו, והוא חלק ממתחם המוזיאון היהודי בעיר שבו ממוקם משרדו של הרב הראשי של איטליה.
View this post on Instagram
בית הכנסת רייקה-שטראסה | ברלין, גרמניה
בית הכנסת ברחוב רייקה (Rykestrasse Synagogue) הוא בית הכנסת הגדול ביותר בברלין ובו יותר מאלף מקומות ישיבה. הוא תוכנן על ידי אדריכל יוהאן הוניגר בסגנון ניאו-רומנסקי, נבנה ב-1904-1903 ושימש את הקהילות הקונסרבטיבית, האורתודוקסית והרפורמית גם יחד. בליל הבדולח הושחת ונהרס בית הכנסת, אך הוא שוקם ונפתח מחדש באפריל 1939 לתקופה קצרה. שנה לאחר מכן הופסקה בו התפילה והמבנה הוחרם והפך לאורווה ומחסן. רק ב-1945 התחדשו בו התפילות. בתקופה הקומוניסטית היה זה בית הכנסת היחיד ששימש במזרח ברלין והוא כונה "מקדש השלום". ב-2007 הוא נחנך מחדש בכית כנסת אורתודוכסי לאחר שיפוצים בתכנון רות גולן וקיי זארה והמשרד לשימור אנדרטאות היסטוריות. היום הבניין בחזית הרחוב מאכלס בית ספר דתי ובבית הכנסת מתקיימים סיורים.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
בית הכנסת היובל | פראג, צ'כיה
בית הכנסת היובל (Jubilejní synagoga) נבנה בשנים 1906-1903, ונקרא על שם שנת היובל לקיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון. ב-1918 שונה שמו לבית הכנסת ירושלים (Jeruzalémská synagoga) כדי למחוק קשר לקיסר, אבל השם הישן די השתרש.
סגנונו הוא אר-נובו עם השפעות מוריות, חזיתו צבעונית ועליזה ודומה למונומנטים מוסלמיים בספרד, עם קשתות פרסה כחולות מבריקות. זהו בית הכנסת היחיד שעדיין פועל בפראג ולא נמצא באזור הגטו היהודי לשעבר אלא בעיר החדשה. ב-1992 החלו עבודות השימור שלו והן הושלמו ב-2002. הוא משמש כיום גם כמוזיאון קטן עם תמונות וחפצים מחייהם של יהודי צ'כיה לאחר מלחמת השנייה.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
בית הכנסת בית שלום | פנסילבניה, ארה"ב
בית הכנסת בית שלום (Beth Sholom Congregation), שנחנך ב-1959, הוא בית הכנסת היחיד שתכנן האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט. הסגנון מודרני אבל יש בו סמלים יהודיים שקיבלו פרשנות חדשנית. הבסיס המשושה של המבנה מזכיר ידיים משולבות, ושתי התוספות בצדדים מזכירות אגודלים, כאילו המתפללים נחים בידי האל. הפירמידה מרמזת להר סיני. היא מורכבת מקונסטרוקציית אלומיניום ויש בה פנלים מזכוכית שהוחלפו מאוחר יותר בפלסטיק, כך שאור רב נכנס למבנה בשעות היום, ובלילה הוא מפיץ אור כמשל למעמד הר סיני. ב-2007 הוכרז בית הכנסת כאתר מורשת לאומי. בית הכנסת שייך לקהילה קונסרבטיבית, ונערכים בו סיורים בנוסף לתפילות יומיומיות.
View this post on Instagram
בית הכנסת LJG | אמסטרדם, הולנד
בית הכנסת הגדול ביותר בהולנד ובו 800 מושבים שייך לקהילה היהודית המתקדמת באמסטרדם. הבניין שכולל ארבע קומות, נבנה בשנים 2010-2005 והוא משמש גם כמרכז קהילה עם כיתות, ספרייה ומשרדים. זהו בית הכנסת השני שנבנה במדינה מאז השואה.
בבניין יש בו שני פתחים מנוגדים המסמלים את המנורה בעלת שבעת הקנים ואף את הסנה הבוער שנגלה למשה על הר סיני. הפתחים מקשרים בין מזרח למערב ומסמנים את הכיוון לירושלים. הם מכניסים אור טבעי ומשפיעים על צורת הישיבה הפנימית של הקהל זה מול זה. מרפסות שנמתחות בין ה"ענפים" מדגישות את צורת הפתחים עוד יותר. בחלק החיצוני על חיפוי הבטון חרוט מגן דוד. החומרים שבחר משרד האדריכלים SeARCH ניצלו בחלקם מבית הכנסת ששימש בעבר את הקהילה, בהם הלבנים שמקיפות זוג דלתות בזהב. שנה לאחר בנייתו זכה המבנה בפרס אדריכלות הזהב באמסטרדם (AAP).
View this post on Instagram
View this post on Instagram
בית הכנסת Círculo Israelita | סנטיאגו, צ'ילה
בעקבות גדילת הקהילה היהודית הקונסרבטיבית בסנטיאגו הוחלט לעבור למבנה גדול יותר שישמש גם לפעילויות חברתיות ותרבותיות. מול הרי האנדים תכננו האדריכלים גבריאל בנדרסקי וריצ'רד פון מולטקה ומשרד JBA Architecture לפני שנים אחדות בית כנסת ומרכז קהילתי כמבנים הבנויים בסדר היררכי נגלה ונסתר, ומולם פסל בטון של המנורה.
בבית כנסת Círculo Israelita de Santiago יש 800 מושבים והוא ממוקם ליד בריכת השתקפות שמעצימה את המבנה עם מים המסמלים את החיים ביהדות. לצדו בית כנסת קטן יותר לתפילות יומיות. שניהם מכוונים לירושלים ומוחזקים על ידי שלד בטון חשוף וקירות זכוכיות שממסגרים את נוף ההרים. המבנה כולל גם אולם אירועים, מקווה, ספרייה, כיתות ומשרדים. ברחבה המקורה שלו 12 עמודי פלדה המסמלים את 12 שבטי ישראל.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בית הכנסת בכיכר לינקולן | ניו יורק, ארה"ב
בית הכנסת בכיכר לינקולן (Lincoln Square Synagogue) הוא הגדול ביותר שנבנה בעיר ניו יורק ב-50 השנים האחרונות. הוא שייך לקהילה האורתודוקסית הגדלה ותוכנן על ידי משרד האדריכלים CetraRuddy באפר וסט סייד היוקרתי במנהטן. בית הכנסת נוסד ב-1964 אבל עבר למשכנו הנוכחי ב-2013. הוא נראה כמו שילוב בין מוזיאון מודרני לבית אופרה ויש בו מרכז תפילה, כיתות לימוד, משרדים וחדרי משחקים לילדים.
מרפסת עצומה משמשת לחתונות ואירועים. מהמבנה דמוי הגלים, המכיל חמישה "סרטים" שמקבילים לחמשת ספרי התורה, נשקף נוף של מגדלים רבי קומות. אולם התפילה מסודר בצורה מעגלית האופיינית לסגנון עיצוב ספרדי ולא בשורות כמו בעיצוב האשכנזי, כדי לקרב בין המתפללים, והקיר המרכזי התומך בארון הקודש עשוי זכוכית ופונה לשדרות אמסטרדם כדי לחבר את הקהילה לסביבה הסואנת. תרי"ג מנורות קבועות בתקרה כסמל לתרי"ג המצוות, ובעיצוב נעשה שימוש בחומרים המוזכרים במקרא כמו אבן, ארד וארז הלבנון לצד עיטורים מודרניים.