בשנת 2010 לאלורה הארדי היתה קריירה מצליחה בעולם האופנה בניו יורק, אבל בניגוד לאנה וינטור, מבחינתה זה לא היה זה. יום אחד היא החליטה לתלות את כל השמלות בארון ולעבור לבאלי, אי הולדתה, ולעצב בו בתי במבוק, ממש כך. במשך חמש השנים האחרונות היא אספה לעצמה צוות, ויחד הם הצליחו להצמיח תעשייה שלמה של בנייה מבמבוק, שלטענתם הוא חומר לא מנוצל בעליל.
ההשראה של הארדי הגיעה מאביה, שהשתמש אף הוא בבמבוק כדי לבנות בית ספר ירוק באינדונזיה, והיא טוענת שמדובר בהבטחה לעתיד טוב יותר, שכן מלאי הבמבוק לעולם לא יכלה. מתברר שהבמבוק אכן לא פחות חזק ויציב מבטון ומתכת, ומדובר ביבול שרק הולך וגדל.
עוד באתר לעיצוב הבית:
קל ומעוקל
הבמבוק הוא חומר קל, מה שאומר שאפשר להניע אותו ממקום למקום בקלות, והוא אף עמיד בפני רעידות אדמה. החיסרון העיקרי שלו הוא מזיקים, מכרסמים ולחות. אבל הארדי והצוות שלה מצאו שאם מצפים את הבמבוק בבור, יסוד כימי בצורתו הטבעית, הקנים הופכים להיות עמידים בפני חרקים והם אינם מסוגלים לעכל אותו.
החברה של האדי, Ibuku, כבר אחראית ללא מעט מבנים מבמבוק ברחבי אינדונזיה, בהם בתי ספר, וילות וכפרים שלמים. הצורה המעוקלת של קני הבמבוק השפיעו על צורת המבנים הייחודית ועל הדלתות שלהם. בנקודות אסטרטגיות במבנים אכן משתמשים עדיין במסמרי פלדה, אבל שאר המבנים עשויים כולם מבמבוק – ורק מבמבוק. בעברית, אגב, מכנים אותו "חזרן". עדיין מגניב יותר לומר במבוק.
