פרספקטיבה מעוותת ומגדילה
החללים הפנימיים של הבית מחולקים באמצעות חומות אבן שנכרו באזור, ונתמכות בגג הבית. החללים כשלעצמם אינם סגורים, ולכל היותר מכילים באחת הגומחות דלת, המסתירה חלל שהפרטיות חשובה בו. הפתיחות אינה נשארת רק בחלל הפנימי אלא נשפכת החוצה, ומבעד לחלונות הבית ניתן להשקיף על הגנים, השדות והכביסה המתנופפת ברוח בחצרות ובמרפסות השכנים. מה שבמקומותינו אולי פחות נפוץ, ואולי רק מזכיר את החיים בקיבוץ או במושב, היא האפשרות לדלג מעל הגדר המקיפה את הבית ולהיכנס לומר שלום דרך החצר. הגדר המקיפה את הבית נמוכה ולא שלמה, והשכנים מוזמנים להיכנס דרכה לבית המשפחה.
הקירות הפנימיים של הבית מתפזרים בתכנון זרימה רדיאלית, ומורכבים מקשתות בגדלים שונים, המייצרים תחושה של חלל בעל פרספקטיבה מעוותת, המקשה על קביעת נקודת מרכז אחת. שטחו של הבית הינו 91.76 מ"ר בלבד, אך בזכות המבנה המקורי והחלונות הרבים הממוקמים בקירותיו לכל גובהם, הוא נדמה גדול הרבה יותר.
על הבחירה בחומרים הפשוטים - אבן, עץ וזכוכית - אחראי משרד האדריכלים היפני Hioyuki Shinozaki, שמתאר את הבחירה העיצובית הכוללת בניסיון לעצב בית שבו החיים ייעטפו ויתחברו לסובב אותם באמצעות תרכובת של גידור וחלוקה.