בשבוע האחרון יצא למסכים בעולם הסרט ״עשיר בהפתעה״ (התרגום החוטא למציאות של Crazy Rich Asians), גרף סכומים נאים בקופות (יותר מ-26 מיליון דולר רק בארצות הברית) ובעיקר הפך לסנסציה ברשתות החברתיות עם יותר מ-350 אלף ציוצים בטוויטר רק בסוף השבוע. למרות שמדובר בקומדיה רומנטית קלילה וכיפית, יש לה משמעות פוליטית עמוקה יותר: מאז ״חוג שמחת המזל״ שיצא לפני 25 שנה לא היה סרט מיינסטרימי שכל שחקניו הם ממוצא אסייתי.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
אבל הסרט לא עוסק ביוצאי אסיה בארצות הברית, אלא משאיר את הלבנים מאחור ומטיס את הדמויות שלו היישר לסינגפור. שם מגלה רייצ׳ל, גיבורת הסרט, שהחבר שלה ניק גדל למשפחה עשירה, ונוחתת בלב השפע הראוותני. יחד איתה נחשפים הצופים לחייהם של העשירים בסינגפור, מדינה שבה אחד מכל 34 אנשים הוא מיליונר – ומגלים עולם שבו עושים שופינג בשאנל ודיור כאילו היו זארה. הבתים המוצגים מפוארים בהתאם עם גרמי מדרגות מרשימים, גנים מפוארים, טפטים יוקרתיים ושנדלירים נוצצים. למעשה, הסרט אפילו חטף ביקורת על כך שמדובר ב״פורנו עשירים״ בתקופה שבה רבים מאזרחי העולם חיים בעוני.
הכל מתרחש על רקע קו הנוף של סינגפור, המאופיין באדריכלות מודרנית מרשימה ואפילו עוצרת נשימה. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא מתחם מרינה ביי סנדס (Marina Bay Sands) שתכנן האדריכל הישראלי קנדי משה ספדיה ונמצא בבעלותו של שלדון אדלסון. המתחם כולל שלושה מגדלים בגובה 55 קומות, הכוללים מלון יוקרה, מרכז קונגרסים, קניון, מוזיאון, שני תיאטראות גדולים, שבע מסעדות שף, מרכז החלקה על הקרח וקזינו ענקי.
שלושת הבניינים מחוברים מבנה עילי הנקרא סקיי פארק ובו אחד מאתרי הצילומים החביבים בעיר – בריכת אינפינטי באורך 150 מטר המשקיפה לנוף המרהיב של עיר. ספדיה גם תכנן את מבנה סקיי הביטאט בעיר, מתחם מגורים ששטחו הבנוי יותר מ-12 אלף מ"ר וגם בו יש כמובן בריכת גג מרשימה.
קווין קוואן, שכתב את הספר שעליו מבוסס הסרט, סיפר שכך הוא גדל בסינגפור עד שעבר לארצות הברית בגיל 12, ושיטוט באינסטגרם חושף את החיים האמיתיים של אותם עשירים בטירוף באסיה. אם הסרט גורם לכם להרגיש רע שאתם חיים בסלון שמעוצב בחסות איקאה, חשבונות האינסטגרם האלה יגרמו לכם לבכות מקנאה.
מתחם סקיי הביטאט בסינגפור, גם הוא בתכנון אדריכל משה ספדיה
בהתאם לקהל המשתמשים של הרשת החברתית, מדובר בחשבונות של יורשים צעירים, וכמו כולם גם הם חולקים כל רגע מהחיים שלהם. אבל שבמקרה שלהם החיים כוללים חדרי ארונות עצומים עמוסים פריטי מעצבים, חופשות בריזורטים מפוארים, מטוסים פרטיים מעוצבים לעילא ובתים שרחוקים מאוד מהמינימליזם היפני או הסקנדינבי. שם הקוד כאן הוא עומס, והם לא חוסכים בצבעים, פרינטים ושילובים שלעתים נראים כמו פארודיה על עשירים - כל פריט מותרות שיכלו להשיג שוכן באותו החדר.
יש אפילו חשבון אינסטגרם שמוקדש כולו לחיים של הילדים העשירים של סינגפור. לשם נאספים פוסטים משלל חשבונות אינסטגרם מנקרי עיניים, והוא נותן תמונה מלאה יותר של החיים של הסינגפורים מיליונרים. מה זה כולל? הצעירים העשירים נוסעים במכוניות יוקרה, כשלחלקם יש צי שלם של מכוניות שכאלה, לרוב בגוונים מטאליים. נדמה שכשהם לא נחים במטוס פרטי עם תיקים ומזוודות שעולים יותר משכר הדירה השנתי שלנו, הם שטים ביאכטה. בשאר הזמן הם סועדים במסעדות יוקרה, אם כי כמעט אף פעם לא תראו אותם אוכלים - הם יעלו רק תמונות של כוסות יין ושמפניה.
שעוני יוקרה הם מצרך פופולרי אצל הגברים, ושני המגדרים חובבי שופינג של בגדים ואקססוריז. אם אצל הבלוגריות האמריקאיות תראו בתמונה תיק גוצ׳י אחד או שקית כתומה בודדת של הרמס, בסינגפור זה לא כך. כל ביקור בחנות מסתיים בעשר שקיות לפחות של המותג ותכולתם יכולה להגיע לשווי מאות אלפי דולרים, אם לא יותר. חדרי הארונות שלהם, בהתאמה, יביכו אפילו את הקרדשיאנס.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בטיולים שלהם מסביב לעולם הם שוהים במלונות המפוארים והיוקרתיים ביותר, ואלה מתועדים בפוסטים ברשתות החברתיות הרבה יותר מאשר הנוף שמסביבם. בכלל, נדמה שהסינגפורים העשירים הצעירים לא מנסים להראות שיש להם גם חיים יומיומיים אמיתיים, כמו לכולנו. כל פוסט ופוסט שהם מעלים הוא חגיגה קפיטליסטית של חפצים ממותגים ויקרים, בלי הפוגה עבור רגע קצת יותר קז׳ואל. חיים אמיתיים? זה לעניים.