modelina הוא משרד שהקים צמד האדריכלים Pawel Garus ו-Jerzy Wozniak ב-2009 בפונזן, פולין. רק בני 28, וכבר הצליחו השניים ליצור מוניטין ברמה המקומית. משרדם מהווה דוגמה לשכבה צעירה ורעננה של אדריכלים הפועלים הרחק מאתרים אורבניים מרכזיים באירופה, ומנסים לשלב בין מאפיינים מקומיים לבין ההשפעות העולמיות בתחומי האדריכלות והעיצוב. תפסנו אותם לשיחה.
פאוול: את המשרד המשותף פתחנו במהלך שנת הלימודים האחרונה שלנו. החלטנו שהזמן הטוב ביותר לפתוח משרד עצמאי הוא כששנינו עדיין לומדים, ואם נצליח אז מצוין, ואם לא – פשוט נחזור למסלול הרגיל של עבודה במשרד.
יז'י: אנחנו משרד צעיר, זאת עובדה אבל גם הצהרה. במהלך הלימודים עבדנו במשרד 123DV ברוטרדם. זו הייתה חוויה מעשירה ומלאת השראה, והיא דרבנה אותנו לצאת לדרך עצמאית. כל דבר שאנחנו עושים הוא חדש עבורנו ומחייב יצירתיות והתלהבות.
איך זה לנהל סטודיו אדריכלי צעיר בפוזנן, שאינה עיר מרכזית מאוד?
פאוול: להקים משרד חדש במקומות כמו רוטרדם או ניו יורק זה קשה מאוד, התחרות וההיצע עצומים. אפשר להגיד שהאדריכלות פה עדיין לא מתקדמת כל כך, כך שיש לנו עכשיו הזדמנות להקים משרד בזמן טוב. עוד 10–15 שנים זה יהיה קשה יותר. פוזנן היא אתר טוב להתחיל בו כי יש פה הרבה השקעות ויש מקום לאדריכלים צעירים לגדול.
יז'י: אמנם פוזנן אינה מרכז העולם, אבל היא באמצע הדרך בין ורשה לברלין, או יותר נכון בין מוסקבה לברלין, שזה למעשה הציר שאנחנו תמיד יושבים עליו... והשנה פולין מארחת את יורו 2012, ויש הרבה תנועה והשקעה בעיר, ולנו זה טוב. יש הרבה אתגרים והזדמנויות.
פאוול: אי אפשר לעשות משהו ללא הנאה. כל פרויקט חייב לגרום לנו לחייך, גם כאשר הפרויקט קטן או כשאין ללקוח שאיפות אדריכליות גדולות, אנחנו עדיין מנסים לתת יותר ממה שמצפים לקבל מאתנו. זה הכיף בעבודה.
יז'י: אנחנו שמחים לגרום לחיוך. נניח, ההצעה לבנות שירותים שקופים, שהייתה חלק מתחרות שנתית של מפעל למוצרי סניטציה. זה משהו שלעולם לא ייעשה, אבל אהבנו את הרעיון ליצור תחושת השתנה ביער... לא זכינו, אבל אנשים שמו לב לפרויקט וחיבבו את הרעיון.
נדבר על כמה פרויקטים שעשיתם, תחילה ההצעה לכפר נופש בזנזיבר.
פאוול: זו הצעה שהתבקשנו לפתח עבור חברת השקעות פולנית. יש לחברה מועדון בזנזיבר, והם רצו הצעה אדריכלית לפיתוח המקום. פיתחנו קונספט וחשבנו על אפשרויות לאתר, אבל אז הגיע המשבר הכלכלי והם ביטלו את ההשקעה. זה היה לפני שנתיים ואנחנו עדיין בקשר אתם, אבל קשה לדעת אם זה יתפתח. נראה שהסיכון הכלכלי גבוה מדי.
פאוול: הנציג המקומי של TRIWA, שהיא חברת שעונים שוודית, רצה ליצור חנות פופ-אפ לקראת מכירות חג המולד. המותג עושה צעדים ראשונים במדינה, והפעילות הייתה של הנציג המקומי, ולכן התבקשנו ליצור משהו זול ואם אפשר אקולוגי, וזהו! שאלנו אותו אילו חומרים יש להם, והתשובה הייתה רק קופסאות מלאות שעונים. אז החלטנו לבנות חנות מקופסאות. הלקוח היה מופתע, אבל שכנענו אותו שזה רעיון טוב, גם כלכלית – זה היה זול מאוד לבנות את כל החנות – וזה מושך את העין. זה היה גם פרסומת טובה עבורם כי הרעיון מתחבר לטרנד האקולוגי.
יז'י: זה בדיוק הרעיון של השימוש מחדש בקופסאות. השתמשנו גם באקווריומים להצגת השעונים, וגם בהם אפשר לעשות שימוש חוזר במקומות אחרים או אפילו בייעוד המקורי שלהם, לדגים. דבר לא צפוי בפרויקט היה שבסופו של דבר מצאנו את עצמנו גם מקימים את החנות. הזכיין לא הסתדר עם ההקמה, וכשהגענו לאתר היה שם בלגן גדול, אז אמרנו לעזאזל, אנחנו נקים את זה. זה היה לילה שלם של קרטונים ודבק, אבל התוצאה הייתה טובה.
פאוול: Gate Five D הוא מבנה קטן שהצבנו באחת החצרות בפוזנן. יש הרבה מקומות בעיר שהם במצב רע אך בעלי פוטנציאל גדול. הלקוח, מרכז אמנות, רצה להראות מה אפשר לעשות עם החצרות הללו, והתקציב היה כמובן קטן מאוד. היה ברור שלא נוכל ליישם בקנה מידה מלא משהו שבאמת ירשים את המבקרים. ואז חשבנו שנוכל להראות אפשרויות.
המבנה שיצרנו הוא כמו מכונת זמן – המבקרים מכניסים את הראש ורואים חמישה-שישה תכנונים אפשריים לחצר, כמו בפנורמה, ואז, כשהם מוציאים את הראש, הם רואים את החצר מאותה פרספקטיבה, כך שאפשר להשוות את הרעיונות למצב הנוכחי.
זה היה גם סוג של ניסוי חברתי. רצינו לראות איך אנשים מגיבים לחוויה עצמה. רוב התגובות היו חיוביות, וחלקן ביקורתיות מאוד, אבל כך זה תמיד.
איך אתם מתמודדים עם נושא הרישוי בפולין לאדריכלים צעירים?
פאוול: זה נשמע כאילו המצב בפולין דומה לזה שבישראל. כאן צריך לעבוד שלוש שנים במשרד אדריכלים ושנה אחת באתר בנייה. אנחנו עובדים עם אדריכל שבודק חלק מהעבודה שלנו וחותם. ברור שמבחינות מסוימת – שרטוטים ותכנונים טכניים – יש לנו עוד מה ללמוד, אבל אנחנו עדיין יכולים לנהל משרד משלנו. אנחנו משתפים פעולה עם כמה משרדים באזור כבר שנתיים-שלוש, יש להם אמון בנו, והם יודעים שאנחנו יכולים לעשות עבודה מסוימת באופן עצמאי.
יז'י: למעשה פאוול עובד במשרה חלקית באתר בנייה, ולאחר מכן יירשם באופן דומה במשרד אדריכלים. גם העבודה בהולנד נחשבת כניסיון לקראת סיום תהליך הרישוי. אחרי שפאוול יסיים את הרישוי שלו, אני אעבור את אותו תהליך.
פאוול: אנחנו רוצים להיות משרד קטן וחזק, לא יותר מעשרה אנשים. אנחנו רוצים לעבוד עם אנשים מתחומים שונים, כמו אמנות ומוזיקה, וחשוב לנו תמיד לגוון.
יז'י: היינו רוצים גם להגיע לעבודות בינלאומיות, לנסות לחשוב על רעיונות לאזורים אחרים, שהחוויה שלנו תאפשר להם נקודת מבט שונה והחוויה שם תספק לנו משהו חדש.
פאוול: העיקר שזה יהיה כיף, אז בעצם לא משנה כל כך היכן נהיה.
יז'י: בזנזיבר!