לא מעט דיונים נערכים במחוזותינו על דיור בר השגה. האם זה אפשרי, איפה ואיך. העם, אחרי הכל, דרש צדק חברתי, ובינתיים לא ממש קיבל. אז הנה אדריכל אחד שכבר עשה את זה, אך למרבה הצער זה לא קרה בארץ. תכירו את ערן חן, 43, בוגר בצלאל, אחד האדריכלים המצליחים ביותר כיום בניו יורק.
במהלך לימודיו בארץ החל חן לעצב סניפים לרשת מקדונלדס, שבדיוק חדרה אז לשוק הישראלי, ועד סיום לימודיו, שאחריהם עבר לניו יורק, תכנן כ-30 סניפים ברחבי הארץ, וכן את מטה החברה בגעש. בשיחה מיוחדת ל-mako living הוא מספר לנו על הדרך להצלחה, על ההבדלים בין ניו יורק לתל אביב מבחינת יוקר המחיה, ועל הפרויקטים הגדולים שתכנן ועיצב, בהם פרויקט דיור בר השגה הגדול בניו יורק והדירה הגבוהה בעיר בקומה ה-90 של מגדלי טראמפ.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- מקום לאהבה: הבית היפהפה של מעצבת שמלות הכלה
- הבתים של המעצבים הצעירים והמבטיחים בישראל
- המסננת המתקפלת שתחסוך לכם מקום בארון
חלום על נקניקייה וצ'יפס בפארק
את המעבר לארצות הברית עשה חן בדצמבר 99'. "רציתי לנסות דברים בקנה מידה אחר", הוא מספר. "היה לי גרין קארד כי לאמא שלי יש אזרחות אמריקאית". את הברייק הגדול קיבל כשהתחיל לעבוד בתור אדריכל זוטר במשרד גדול שהיו בו אז כ-600 אדריכלים, Perkins Eastman. "הפרויקט הראשון שעליו עבדתי היה מרכז דוידוף לטיפול בסרטן בתוך מרכז רבין. מהר מאוד נהייתי מעצב ראשי, ואחרי שלוש שנים נעשיתי שותף זוטר בחברה. ב-2007 עזבתי את החברה ופתחתי את המשרד שלי שנקרא ODA (Office for Design and Architecture), שבו מועסקים כיום 35 אדריכלים מכל רחבי העולם".
חן מתגורר בעיר עם אשתו הישראלית ושלושת ילדיהם, ומספר כי היה לו חלום צנוע ופשוט. "רציתי לעבוד במשרד גדול במנהטן ולרדת בהפסקת צהריים לאכול נקניקייה וצ'יפס בפארק", הוא אומר, "אבל היופי בניו יורק זה שהיא עיר מהגרים והכל אפשרי, ורמת ההצלחה שהגענו אליה במשרד שלנו אדירה וזה מפתיע אותי עד היום".
לטענתו, היו לא מעט יתרונות להיותו ישראלי, בהם המחשבה היצירתית, המוטיבציה, החוצפה הישראלית והרצון להצליח. עם זאת, יש גם חיסרון במנטליות הישראלית. "ניו יורק היא עיר בינלאומית, וצריך ללמוד את החוקים לפני שקופצים. היתה לי נטייה ראשונית לחשוב שאנחנו הכי חכמים לפני שלמדנו את המערכת, אבל כשמוכנים ללמוד אותה, היתרונות ניכרים".
רוב הפרויקטים של חן הם במנהטן, בקווינס ובברוקלין. "יש לנו פרויקט אחד בלונדון ואחד בבוסטון, אבל עיקר העבודה במנהטן", הוא מסביר. "אנחנו עושים בעיקר בתי מגורים. גם את תכנון הבניינים, גם את עיצוב הפנים, ואנחנו עושים גם מלונות, בתים ודירות פרטיות ללקוחות עשירים מאוד. יש לנו כרגע 15 בניינים בבנייה במנהטן ו-17 בניינים נוספים בתכנון במנהטן".
חי בניו יורק סיטי חולם על פלורנטין?
בארץ, לעומת זאת, לא יצא למשרד שלו לעשות עדיין פרויקטים. "חשוב לי לעשות פרויקט בארץ", הוא אומר, "אני מכיר הרבה יזמים ישראלים שפועלים במנהטן, אבל אם ההזדמנות הנכונה תגיע, אשמח לתרום לתחום המגורים בארץ, בעיקר מגורים בקנה מידה גדול. השתתפנו גם בתחרות של הספרייה הלאומית בירושלים וזכינו בתואר כבוד".
לדעת חן יש לא מעט מן המשותף בין ניו יורק ותל אביב. "אם נשווה בין ניו יורק סיטי לתל אביב, אני חושב שיש אתגרים דומים, כי אלה שתי ערים יקרות מאוד גם מבחינת הדיור וגם מבחינת המחיה, ושתיהן צפופות יחסית, בעיקר למשפחות עם ילדים. סגנון החיים קרוב. מובן שניו יורק גדולה יותר והמרחב הציבורי שלה ענקי, למרות שגם בתל אביב יש מרחבים ציבוריים נהדרים כמו הים והפארקים והרחובות. הבעיה העיקרית היא מחיר הדיור, ובמובן הזה שתי הערים דומות".
חן מספר שיש לא מעט קשיים לוגיסטיים בתכנון ובנייה בעיר כל כך צפופה. "הצפי הוא שעד שנת 2020 יצטרפו עוד ארבעה מיליון אנשים לעיר, ועם השנים היא נהיית פתוחה יותר ואנשים רבים רוצים לעבור אליה עם המשפחות, מה שיוצר אתגר גדול לאדריכלים ליצור איכות חיים גבוהה בדירות קטנות. חלק ממה שאנחנו מתמחים בו הוא בניית בניינים שהדירה היא רק חלק ממה שהבן אדם קונה. לבניין עצמו יש מתקנים שמאפשרים רמת חיים וסגנון חיים גבוה למרות שהדירה קטנה. זהו תחום שמאוד מתפתח פה והתחיל באופן ראשוני בארץ, אבל לא הגיע לרמת פיתוח כמו פה. היופי הוא שלמרות שיש לך חדרים קטנים אתה יכול לצאת לגינות גן, חדר כושר, חדרי משחקים לילדים, גינות טיפול וכלבים ואפילו גינות פרטיות שבהן אפשר לשתול בתוך הבניין. מדובר בניצול מקסימלי בדרכים חכמות שמאפשר מרחב פעילויות גדול לאנשים שיש להם דירה קטנה של בסביבות 80-60 מ"ר. עם זאת, הדירות בכל זאת גדולות יותר מבארץ וכך גם החדרים".
דונלד ואני
מה שמייחד את המשרד של חן, בין השאר, הוא שלצד תכנון דירות יוקרה מרשימות ויקרות במנהטן ללקוחות עשירים ביותר, הם גם מתכננים פרויקטים גדולים של דיור בר השגה בשילוב עם עיריית ניו יורק.
אחד הפרויקטים היוקרתיים היה הדירה הגבוהה ביותר בעיר במגדל טראמפ. "היה קשה מאוד לוגיסטית לתכנן את הבית, שכן הבניין היה מאוכלס כששיפצנו את הפנטהאוז והיינו צריכים לעשות את העבודות כשאנשים גרים מתחת", מסביר חן. "שחקן הבייסבול הכי מפורסם, דרק צ'יטר, גר מתחת לדירה ששיפצנו, והיינו צריכים לעשות תיאומים רציניים איתו ועם אמא שלו, שמנהלת את חייו כדי לאפשר לו לישון עד מאוחר בימים שיש לו משחק, כך שהתיאום לא היה קל".
גם גודל הדירה וגובהה היו מאתגרים. "מדובר בדירה של 2,000 מ"ר, והיינו צריכים להעלות חומרי בנייה, כולל פלדה, אבן ובטון, בקנה מידה ענקי דרך מעלית הבניין. משום שהצבנו בדירה מפל מים בגודל אחד-עשר מטרים ובריכת השתקפות בקומה ה-90, היינו צריכים לבנות מערכות בידוד מפלדת אל חלד בארבע שכבות כדי להבטיח שלא יהיו נזילות, וגם לחזק את המבנה כדי שיעמוד במשקל. מה שהכי מדהים זה ששכנענו את ועד הבניין וגם את דונלד טראמפ עצמו שהעסק הזה אפשרי. כמו כן, כל המערכות החכמות מבחינת תאורה וריח וכל טכנולוגיה אפשרית היום בשוק נכנסו לדירה, ולעשות את כל זה בקומה 90 היה קשה".
הדירה כוללת כ-20 ומשהו חללים נפרדים, מתוכם שמונה חדרי שינה, 12 שירותים ואמבטיות, חלל כניסה שהוא גינת זן עם מפל מים ובריכת נוי (reflecting pool), סלון בגובה 12 מטרים, שלושה אזורי ישיבה, חדר סיגריות, חדר מוזיקה, חדר הקרנות, מרתף יינות שכמובן לא ממוקם במרתף, ספריה וגם ספא.
ארוחת בוקר בטיפאני
"במאה ה-19 צ'רלס לואיס טיפאני הקים את החנות הראשונה במנהטן. אז טיפאניס היתה ידועה יותר כחנות לגופי תאורה ועבודות זכוכית ופחות לתכשיטים", מספר חן. "הם עשו נברשות ברמה הכי גבוהה באמריקה ובנו בניין מברזל יצוק כמו שבנו בניו יורק באותה תקופה ביונין סקוור, שהיה בניין מדהים שדמה לתכשיט. אחרי כ-30 שנה נפל חלק מהפלדה למישהו על הראש, כי הפלדה היתה מוחזקת על ידי ברגים, ובעקבות העניין טיפאניס פינו את הבניין ועברו למקום אחר. הבניין הופשט מכל האורנמנטים המובהקים שלו, ונשאר רק המבנה הבסיסי של המבנה והקשתות. כיסו אותו בלבנים לבנות והפכו אותו לבניין די עלוב, שכשאנחנו הגענו אליו תפקד בתור בנק. אז שכרו אותנו לבנות בניין בפינה הזו של רחוב 15 יוניון סקוור, והרעיון היה להרוס את הבנק ולבנות בניין חדש, אלא שתוך כדי שעשינו מחקר גילינו את הסיפור וניסינו לגלות מה יש מאחורי הלבנים. ואז מצאנו שחלק מהמבנה עוד שם והחלטנו לא להרוס את הבניין אלא לחשוף את המבנה ההיסטורי, לשפץ אותו ואז לעטוף אותו בזכוכית, כי היינו צריכים להוסיף שש קומות מעליו. נוצר סיפור מאוד ניו יורקי - גלגול בניין שתואר על ידי "הניו יורק טיימס" כתכשיט לבניין מסחרי שהוא בנק לבניין מגורים שהיה הבניין הכי יקר בדרום העיר לפני כחמש שנים וכיום יש בו 36 דירות פרטיות".
והזוכה הוא: מעמד הביניים
משרדו של חן מצוי כעת באמצע פרויקט דיור בר השגה הגדול ביותר שנבנה במנהטן ב-50 השנים האחרונות. "עיריית ניו יורק החליטה לעשות מיזם על שטח האדמה, שנמצאת בלונג איילנד סיטי שבקווינס על נהר האיסט ריבר שצופה על מנהטן מול בניין האו"ם", מספר חן. "העירייה החליטה לתרום את האדמה למנצח בתחרות האדריכלית של תכנון ולמי שזוכה בתחרות (אדריכל ויזם), והוא מקבל את האדמה בחינם ובונה את הבניין".
הזוכה, כמו שכבר הבנתם, היה המשרד של חן. זה קרה לפני שבעה חודשים, והבניין הוא אחד מתוך 17 הפרויקטים של המשרד שעדיין נמצאים בשלב התכנון. "אנחנו עובדים עכשיו עם עיריית ניו יורק ועם היזם כדי לסיים את התוכניות. בעוד כשמונה חודשים הפרויקט ייצא לבנייה, וייקח בסביבות שנה וחצי לבנות אותו", מספר חן, "במבנה יהיו 1,200 דירות, כל אחת בגודל דירת סטודיו ועד ארבעה חדרים. 70 אחוז מהדירות מיועדות לאוכלוסייה של משפחות ממוצעות ומשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ומחירן ייקבע על פי מדדי העירייה לדיור של שכבת הביניים. 30 האחוז הנותרים יהיו פתוחים למרבה במחיר". ישראל, האם שומעת?
עוד מעצב ישראלי שכובש את העולם בעיצוביו
כשמסורת קוריאנית ועיצוב מודרני נפגשים