גם אם אתם לא חובבי עיצוב מושבעים, על מבנה אחד משלל המבנים הייחודיים שתכננה זהה חדיד, לבטח שמעתם, אבל איך נראה חדר האוכל הפרטי של אדריכלית העל? בתערוכת העיצוב במילאנו שתיפתח גם השנה בחודש אפריל (8-13.4), תוצג אחת התערוכות המעניינות והמסקרנות - "היכן שאדריכלים מתגוררים" שמה. בתערוכה יוצגו צילומים המספקים ההצצה לביתם של שמונה ארכיטקטים מובילים וידועים מרחבי העולם. רגע לפני הפתיחה, קבלו טעימות מחדרי חדרים.
זהה חדיד: נודדת בין מקומות
זהה חדיד (Zaha Hadid) הבריטית היא האשה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר לאדריכלות, ולא בכדי: משרד האדריכלים שלה חתום על לא מעט מבנים חשובים ברחבי העולם, וגם ברגעים אלו נמצאים שלל פרויקטים שלה בעבודה. המבנה הראשון שלה שעבר מן הנייר למציאות היה תחנת כיבוי האש במתחם המפעל של ויטרה, ואחריו הגיעו בניין BMW בלייפציג, מוזיאון המקסי ברומא, מרכז היידר אליאב בגיאורגיה, בריכת השחייה באולימפיאדת לונדון ועוד.
בביתה המואר אשר בלונדון, מתארת עצמה חדיד כצועניה, הנודדת בין מקומות. עם זאת, היא זוכרת היטב את בית ילדותה בבגדד. הבית הנוכחי מלא בדיקנאות, רהיטים, חפצים וצורות המגדירות את החלל - כל אלו מבטאים את סגנונה וטביעת ידה הייחודיים.
מרסיו קוגן: מזכרות מכל העולם
מרסיו קוגן (Marcio Kogan) נחשב לאחד האדריכלים הבולטים ביותר בברזיל, שזכה לתהילה בעקבות תכנון מירנטה דו ולה (Mirante do Vale, מפורטוגזית: מצפור העמק), גורד השחקים הגבוה ביותר בסאו פאולו, ברזיל. בשנות השמונים פתח משרד אדריכלים שפועל מאז 2001 תחת השם StudioMK27, ומתנהל כקולקטיב של כ-20 אדריכלים. ב-2011 הוא קיבל אות חבר כבוד במכון האדריכלות האמריקאי (AIA), וייצג את ברזיל בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנה שאחרי.
ביתו של קוגן השוכן בקומה ה-12 של בניין אותו תכנן, מתנוסס בשמי ברזיל. מחלונות ביתו - כמו מסך פנורמי ענק, הוא משקיף על נופי העיר. חלל הפנים מקושט ביצירות ומזכרות שלו מנסיעותיו ברחבי העולם. לכל אחד מהם סיפור ודרך.
מריו בליני: ספריית ענק ויצירות אמנות
מריו בליני (Mario Bellini) האיטלקי עוסק במגוון פעילויות, החל מתכנון עירוני ועד לעיצוב רהיטים ומוצרים. ב-1987 נערכה ב-MOMA בניו יורק תערוכה רטסרופקיטיבת של עיצוביו, ביניהם סדרת מכונות הכתיבה שעיצב עבור חברת אוליבטי. בין הבניינים הבולטים בקריירה העניפה שלו, זכור במיוחד פרויקט השיפוץ האקולוגי של מטה בנק דויטשה בפרנקפורט, פארק העסקים ביוקוהומה, יפן והמוזיאון לאמנות איסלמית בלובר בפריז.
בליני אוהב את התרבות האורבנית של העיר מילאנו בה הוא מתגורר. האלמנט המרכזי בביתו היא ספריית ענק שגובהה מגיע לתשעה מטרים, ולכל אורכה ורוחבה מחובר סולם מדרגות. ברחבי הבית פזורות יצירות אמנות רבות.
דניאל ליבסקינד: הבית הוא מפלט
את פועלו של דניאל ליבסקינד (Daniel Libeskind) נדמה שכמעט אין צורך להציג. האדריכל היהודי חתום על שורה ארוכה של מבנים, ביניהם: המוזיאון היהודי בברלין, המוזיאון היהודי הדני בקופנהגן, "מרכז וואהל" השוכן בסמוך לאוניברסיטת בר אילן ומרכז הסחר העולמי החדש, שהוקם על חורבות מגדלי התאומים. עבודותיו של ליבסקינד הוצגו בגדולי המוזיאונים בעולם, כגון MOMA בניו יורק, ארכיון הבאוהאוס בברלין, מרכז פומפידו בפריז ומכון האמנות של שיקגו.
אחרי שנסע ברחבי העולם מפולין לתל אביב, מהברונקס לברלין, בחר ליבסקינד להשתקע בשכונת טרייבקה, בניו יורק. ביתו הוא מקלטו, עמוס בספרים, ספרים ועוד קצת ספרים, מברשות למיפוי עולמות חדשים וכן שולחן עם רגליים אדומות וציפוי גרניט שהולך איתו כבר שנים רבות.
ביג'וי ג'יין: אורבניות הודית
ביג'וי ג'יין (Bijoy Jain) ההודי קיבל את התואר והניסיון המקצועי שלו בארה"ב ובלונדון, אך לאחר עשור חזר לארצו, בה הוא פועל עד היום. בעבודותיו הוא מבקש למצוא את השילוב בין ההשפעה של מעסיקו ריצ'רד מאייר, לבין האידיאולוגיה של מהאטמה גנדי. בסטודיו מומביי שהקים פועלים האדריכלים וצוות אמנים ובעלי מלאכה על מודלים פיזיים, וליבת עבודתם היא פרויקטי מגורים שנבנים בהודו עצמה. עבודתו וגישתו לאורבניזם זיכתה אותו לאורך השנים בפרסים רבים, האחרון הוענק לו בתחרות האדריכלות השוויצרית (BSI) ב-2012.
ביתו של ג'יין יכול לתפקד גם ככפר קטן בפני עצמו, כיוון שבמקום שבו הוא מתגורר, עובדים גם בעלי המלאכה והאמנים שלצידו. ביתו שקוע בכפר ההודי אליבאג, כ-30 ק"מ ממרכז מומבאי. הבית מוקף בעצים ובטבע, ובריכת שחייה גדולה שוכנת לצידו. חדר הקריאה, שעוצב על ידי ג'ייןי בעצמו, תוכנן כך שאור היום יזרום לתוכו, והאווירה שנוצרת במקום היא של מרחב מדיטטיבי.
שיגרו באן: לגור כמו נזיר
שיגרו באן (Shigeru Ban) היפני ידוע בזכות מומחיות מקורית ובעלת חשיבות עולמית: בניית מבנים החסינים בפני רעידות אדמה העשויים מנייר ממוחזר וקרטון. עד כה נקרא באן לסיוע בשיקום ניצולי רעידות אדמה בארץ מולדתו וכן בהאיטי, איטליה, סין וסרי לנקה, ותפקידו כולל תכנון והקמם מבניים ארעיים, שישמשו את כוחות הסיוע במקום. כחלק מתפיסתו, שמבקשת להימנע מבזבוז משאבים, הוא מחפש כל הזמן אחר אפשרויות חדשות לייעול והוזלת תהליכי בניה, תוך הקטנת הפגיעה בטבע, בסביבה ובחיי בני האדם.
החלל המרכזי בביתו של באן שבטוקיו, מעוצב בסטייל של נזיר זן פשוט ואסתטי, עם שולחן עגול, כיסא, עמוד, והרבה אור טבעי שנכנס מהסקיילייט שבתקרה ומהחלונות הגדולים.
דיוויד צ'יפרפילד: קו מאופק וקלאסי
דיוויד צ'יפרפילד (David Chipperfield) הבריטי חתום על פרויקטים רבים באירופה ובארה"ב, ביניהם America's Cup בוולנסיה, ספרד, גלריית Turner Contemporary באנגליה, ומוזיאון האמנות Figge בדבנפורט, איווה. צ'יפרפילד זכה בפרס פריצקר לאדריכלות ב-2011 על הבנייה מחדש וההרחבה של המוזיאון החדש בברלין. מלבד פרסים עבור עבודתו, הוא זכה גם לאותות ותארים שונים, כגון: מעצב התעשייה המלכותי ב-2006 ותואר אבירות בבריטניה. ב-2009 זכה לקבל עיטור ממסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עבור שירותו למען האומה.
ביתו של האדריכל בברלין בנוי בסגנון מאופק המאפיין את הקו האישי שלו ואת עבודותיו. הבית בנוי מבטון, עם חלונות גדולים המשקיפים על הרחוב והחצר (המכילה גם את הסטודיו שלו). בסלון ניתן למצוא רהיטים איטלקיים משנות ה-50 וה-60, עם ספת קטיפה ירוקה וארון ספרים כתום, המחלק את החלל שבין המטבח לסלון.
מסימיליאנו ודוריאנה פוקסס: שומרי סף בכניסה
זוג האדריכלים פוקסס (Massimiliano & Doriana Fuksas) האיטלקים פועלים בשותפות מאז 1985, ומחזיקים משרדים בפריז, וינה, פרנקפורט ושנזן. בין הפרויקטים של השניים אתם בוודאי מכירים את מרכז פרס לשלום ביפו, מגדלי התאומים של וינה ומרכז המחקר של פרארי במרנלו, איטליה. מאז שנות השמונים עמד פוקסס בצמרת הסצינה האדריכלית העכשווית, ושני בני הזוג זכו לאורך השנים בפרסים רבים על פעילותם.
בביתם של הזוג בפריז, שמחלק את זמנו בין הבירה הצרפתית לרומא, ניתן למצוא רהיטים מקוריים של מעצב הרהיטים Jean Prouvé, ויצירות אמנות רבות מבית Fontana to Paladino. בכניסה, כמו שומרי הסף, מוצבים פסלי לוחמים עתיקים וסוסיהם העומדים על המשמר ומחכים להם בשובם ממסעותיהם בעולם.
לפרטים על התערוכה במילאנו: cosmit, שתיערך בין 08-13 באפריל
דירת הגג התל אביבית של האדריכלית
פחות זה יותר: וילת האדריכל בבלגיה
דופלקס פריזאי של זוג אדריכלים