הרבה אנשים מפנטזים על חופשה בעיירה קטנה באיטליה שנמצאת הרחק מהרעש וההמולה, באזור שופע טבע ושקט שמוכר רק למביני דבר. הייתה לי ההזדמנות להתארח במלון קטן וציורי שממוקם בדיוק באזור כזה; מקום שבו אפשר להיטען באנרגיות, לשחות במי בריכה צלולים ולטעום עגבניות שנקטפו זה עתה.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> מחזיקים את הבושם בחדר הרחצה? תוציאו אותו משם
>> רוקדת בסלון: בדירה המושלמת של אנה ארונוב
הלוקיישן: מחוז מארקה (Marche) במרכז איטליה
גובל במחוז אמיליה-רומאניה בצפון, בטוסקנה וברפובליקת סן מרינו בצפון-מערב, באומבריה בדרום-מערב, באברוצו ובלאציו בדרום-מזרח, ובים האדריאטי במזרח. מדובר באזור הררי ברובו, למעט רצועת חוף צרה ומספר עמקים בהם זורמים נהרות.
בעלי המלון הם בני זוג ישראלים - מרב (60) ודרור (65) שמיטנקה, שחלמו על הזדמנות לבנות מלון בוטיק מאז שבילו חופשה במקום דומה, ולאחר 25 שנים של פנטזיות החליטו להשקיע את החסכונות שלהם והצליחו להגשים את החלום. "זהו חבל ארץ קטן יחסית ובו עיירות ציוריות שדבר כמעט ולא השתנה בהן לאורך השנים, לצד כרמי ענבים וזיתים ושפע עצי פרי", מספרים לי בני הזוג, "ועם כל זאת מתקיימים באזור חיי תרבות עשירים וביולי-אוגוסט מתקיימים פסטיבלים מקומיים הכוללים הופעות תיאטרון, מחול ומוזיקה. המבקרים באזור יכולים ליהנות מטיולי טבע מאתגרים לצד חיי כפר רגועים, כל אחד יכול למצוא כאן את מה שהוא אוהב".
איך זה התחיל?
"שנים רבות גרנו במודיעין, עסקנו בתחום המסחר וגידלנו שבעה ילדים" הם מתארים, "כשהגיע הרגע בו יכולנו להגשים את החלום החלנו בחיפושים, שמענו על חבל מארקה וכשהגענו הבנו שזה ה-מקום, פוטנציאל אדיר שטרם מומש, נופים מרהיבים וחוויה איטלקית אותנטית. מתווכת הראתה לנו חלקת אדמה שכבר יש בה מבנה עם פוטנציאל להפוך למלון וב-2017 רכשנו שטח של כ-14 דונם עם בית חווה שנבנה בשנת 1885, ולצידו שני מבנים נוספים. כשנתיים לאחר מכן הסתיים השיפוץ והתחלנו להריץ את המלון – בהתחלה פתחנו למשפחה וחברים ולאחר שלושה חודשים התחלנו לארח באופן שוטף".
View this post on Instagram
המלון: Villa Shmitanka
מלון בוטיק קטן ואינטימי מוקף טבע, שנבנה היכן שעמד בעבר בית חווה איטלקי מהמאה ה-19 וכאמור נרכש, תוכנן, שופץ, עוצב ומנוהל ע"י בני זוג ישראלים (ונקרא כשם המשפחה שלהם). המבנה הראשי הוא למעשה המלון, שטחו כ-700 מ"ר ויש בו שלוש קומות ושבעה חדרי אירוח מרווחים ומפנקים. בקומה הראשונה מטבח מקצועי גדול, סלון עם אח וחדר אוכל. בשתי הקומות מעל נמצאים חדרי האירוח ובמרכזם בפינת הסבה וקריאה שיש בה אפילו ספרים בעברית. במרחבים בחוץ בריכה, סאונה וג'קוזי, גינות ירק ותבלינים, ספסלים מול הנוף ואפילו אלון עתיק בן כ-300 שנה, שמאפשרים לכל אורח לנוע בין התבודדות רגועה לקשר ומגע עם שאר האורחים. האוכל במלון, בבישולה של מרב, מבוסס על מטבח ים תיכוני ערבי-ישראלי והשילוב עם היינות המקומיים יוצר חוויה גסטרונומית שמועצמת באוויר הצלול והנוף הפנורמי. מרב: "הייחוד של המקום הוא באווירה המשפחתית והפתוחה, השולחנות קרובים זה לזה ואנו יוצרים קשר חם עם האורחים ומחברים ביניהם. רבים מהם חוזרים אלינו לביקורים נוספים וזה תמיד משמח אותנו". גם אני, כאורחת במלון, התפעלתי מכישרונה של מרב לנהל שיחות ערניות לאחר יום עבודה ארוך במטבח, ומהסגנון הידידותי הלא פורמלי. "אנחנו אוהבים לעשות טוב לאנשים ואחת הדרכים שלנו לבטא זאת היא באמצעות אירוח", היא מספרת.
בארוחת הבוקר זיהיתי מיד שמדובר בגרנולה ביתית, פרט קטן אמנם אך הוא חלק מהקונספט של המקום. "לאורך כל החיים בישלתי ואני אוהבת מאד לעבוד במטבח", מספרת מרב, "אני עושה הכול, מריבות, עוגות ולחמים דרך מנות עיקריות מורכבות הכוללת דגים ובשר. רוב האורחים שלנו באים מצפון ומרכז אירופה, וזוכים להכיר פה טעמים חדשים". אפילו לי, כישראלית, הייתה חוויה מחודשת עם טעמים לכאורה מוכרים, אך יוצרים עולם חדש כשהם זוכים למגע מקצועי. "לפני שפתחנו את המלון למדתי במשך כשנה בישול מקצועי", מסבירה מרב, "זה עזר לי להכיר לעומק טכניקות בישול ואפייה ולהגיע לסטנדרטים שרציתי".
View this post on Instagram
השיפוץ והעיצוב
אורחי המלון בדרך כלל נוהגים אליו ברכב, כ-3 שעות נסיעה מרומא או מבולוניה, בין נופים ירוקים ועיירות קטנות, אבל לי היה כרטיס טיסה לנאפולי והגעתי לווילה שמיטנקה בדרך לא דרך בתחבורה ציבורית, כשמשאלתי היחידה הייתה להיכנס מהר למקלחת. מרב קלטה מיד את מצבי ולאחר כוס תה ועוגה אוורירית נתנה לי את המפתח לחדר, ושם חיכו לי מיטה בגודל קינג סייז, מצעים בוהקים בלובנם עם ריח עדין ומתקתק, מוצרי טואלטיקה על בסיס שמן זית וחלונות עץ כבדים שפונים לנוף היפה שמסביב. מרב: "כשראיתי את המבנה ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהמלון שלנו יראה וירגיש. ראינו את הפוטנציאל בחורבה ההרוסה והמטונפת שעמדה זנוחה במשך עשרות שנים והחלטנו ללכת על זה. הגענו אל אחד הקבלנים המובילים בתחום שימור המבנים, והוא ניצח על העבודות בהתאם לחוקי השימור המחמירים והביא אתו צוות מהנדסים שהפכו את המבנה לבטוח ומותאם לסטנדרטים של ימינו".
בני הזוג סיפרו לי שזה היה פרויקט מורכב שעלותו הכוללת הייתה כשני מיליון יורו, סכום שלא היו משקיעים אילולא היה להם ביטחון מוחלט בחזון שלהם וביכולת להביא למימושו. "בעבר שימש המבנה כבית חווה; במטבח גרו החזירים ובסלון פרות, בקומה האמצעית גרו החוואי ומשפחתו והקומה השלישית שמשה כמחסן", הם מוסיפים. "שימרנו כל מה שניתן היה לשמר – החל מתקרת האבן הגלית ובה קונסטרוקציית ברזל שנצבעה מחדש, דרך הקירות בהם ניתן לראות עדיין את לולאות הברזל אליהן קשרו את בעלי החיים. למה שלא ניתן היה לשמר (כמו חלונות ודלתות) עשינו שחזור אותנטי. העבודות נמשכו כשנתיים, במהלכן גרנו בדירה בעיירה הסמוכה ופיקחנו על העבודות".
ברחבי המלון פינות חמד ובהן פריטי וינטג' מיוחדים שעוררו את התפעלותי וסקרנותי. "יש בכפרים ובעיירות בסביבה שווקי פשפשים מצוינים, במיוחד השוק בעיירת החוף סאן בנדיטו", הסבירה לי מרב מה המקור, "זה היה אחד החלקים המהנים בהפיכת המלון לבית אמיתי ומדי פעם, כאשר יש לי זמן, אני נוסעת ללקט אוצרות נוספים". גם ליצירות האמנות הפזורות בכל החללים יש לה סיפור מעניין: "ידענו בדיוק איך אנחנו רוצים שהמקום יראה וירגיש, אך הדבר היחיד שנשאר פתוח הן יצירות האמנות. כאילו רצה הגורל, חברה טובה מהארץ שאמה – שאותה הכרתי היטב, נפטרה והשאירה אחריה ציורים יפהפיים שכאילו צוירו ממש כאן ותיעדו את הנופים וחיי הכפר".
החיים עצמם
לפני שעזבתי את המלון משרה השלווה שאלתי את בני הזוג לגבי ההווה, העתיד והתחושה שלהם לגבי המקום: "לאורך כל השנים עבדנו קשה וגם כאן, במיוחד בעונת התיירות, אנו עובדים הרבה אך נהנים מכל רגע. מדי יום אנו קונים תוצרת מקומית טרייה, הילדים והנכדים והחברים שלנו מגיעים לביקורים, וגם אנו טסים מספר פעמים בשנה לארץ ויוצאים לחופשות. מבחינת העתיד הכל פתוח - כרגע אנחנו כאן, באחד האזורים היפים באיטליה, פוגשים אנשים מרחבי העולם שלרגע קט הופכים לחלק מחוג המשפחה שלנו".
וילה שמיטנקה , כ-40 דקות נסיעה מעיירת החוף פורטו סאן ג’ורג’יו, איטליה. טווח המחירים נע בין 143 אירו ללילה לחדר זוגי קטן ועד 176 אירו לסוויטה משפחתית גדולה, כולל ארוחת בוקר. הכותבת הייתה אורחת המלון
