שראל וליזי זיו, בני 32, מנהל אופרציה ומכירות בחברת תיירות גדולה ומורה לעברית בבית הספר היהודי. ברצלונה, ספרד
מידע כללי: ברצלונה היא עיר של ניגודים, היא אירופאית וים תיכונית, מודרנית ועתיקה, ספרדית וקטלאנית ומתחזקת את קבוצת הכדורגל שרבים שונאים לאהוב ואוהבים לשנוא. ממש כמו העיר עצמה, גם שכר הדירה בה מחולק ומשתנה והוא תלוי ברובע בו תבחרו להתגורר. לפי אתר האינטרנט enalquiler, הבודק מכירי שכירות ברחבי ספרד, מחיר השכירות הממוצע בעיר עומד עד 894 יורו לחודש ונמצא במגמת עלייה. אם תרצו להתגורר בסמוך למרכז העיר, הנמל או העיר העתיקה תצטרכו להיפרד מבין 600 ל-750 אירו בחודש עבור דירת חדר או 900-1,200 אירו עבור דירת 3-4 חדרים כאשר הברצלונטה (ברצלונה הקטנה) והרובע הגותי הם הרובעים היקרים ביותר. ברובעים המרוחקים יותר של העיר, כמו סנט-אנדרו ונאו-באריס, תוכלו למצוא דירת חדר במחירים שנעים בין 450-600 אירו לחודש ודירות משפחתיות במחירים של 750-900 אירו.
על מה חותמים? בברצלונה, כמו במקומות רבים באירופה, קיימים הבדלים בין השכרת דירה מרוהטת והשכרת דירה לא מרוהטת. המקובל הוא שבעל הבית מבקש להפקיד בידיו ערבון בגובה של חודש או שני חודשי שכירות – תלוי האם הדירה מרוהטת או לא. כמו כן, תצטרכו לחתום על חוזה ובמקרים מסוימים להחתים ערבים – או את הבנק, או קרובים. בכל מקרה, החוק אוסר על ערבון של מעל חודשיים, כך שבקשה להפקיד עירבון של שלושה חודשים מראש אינה חוקית. תשלום השכירות החודשי נעשה בדרך כלל על ידי העברה בנקאית. בעוד השכרה של דירה מרוהטת מזכירה מאוד את תנאי ההשכרה הנהוגים בישראל, בדירה לא מרוהטת, החוק הספרדי מגן על הדייר וזה יכול להישאר בדירה לתקופה של עד חמש שנים, לפני שתהיה לבעל הדירה זכות להוציא אותו מהדירה.
שכר ממוצע בעיר: 1,200 אירו
כמה זמן? שנה בדירה הנוכחית, ארבע שנים בברצלונה בכלל
כמה כסף? "אנחנו מתגוררים בדירה בגודל 83 מ"ר לערך. בספרד מספר החדרים שנספר הוא מספר חדרי השינה, כך שישנן בדירה שלושה חדרי שינה. בנוסף ישנו סלון שמשמש גם כפינת אוכל גדולה עם יציאה למרפסת שמש נינוחה, מטבח עם מרפסת שירות גדולה וחדר שירותים ואמבטיה. שכר הדירה הוא 750 אירו (כ-3,750 שקלים!)
חשבונות: מים כ-40 אירו לחודשיים (191 שקלים), גז כ-30 אירו לחודשיים (143 שקלים) וחשמל כ-50 אירו לחודשיים (240 שקלים), סל קניות לחודש יוצא לנו כ-120 אירו (570 שקלים) כולל כל הפינוקים והמותרות.
מה כלול? "את הדירה השכרנו ריקה מרהיטים. ההחלטה להשכיר ריקה היתה מכוונת, על מנת שנוכל לרכוש ולעצב את הדירה כרצוננו. היא ממוקמת בבניין מודרני יחסית, משנות ה-80, בן חמש קומות וכולל שתי דירות גג, כאשר אנחנו נמצאים בקומה השניה. בבניין יש מעלית ולובי מטופח, רוב הדיירים הם קשישים או משפחות עם ילדים, ברחוב ישנן גלריות אומנות לרוב והוא מקשר בין שני צירים מרכזיים של העיר, מרכז הקהילה היהודית נמצא כשני רחובות מאתנו".
איפה? "אנחנו מתגוררים בשכונה שנקראת סנט ג'רבאסי, SANT GERVASI בברצלונה, זוהי שכונה מאוד משפחתית ושקטה, די מרכזית, רחובות קטנים, בניינים של 3-5 קומות ודירות גג. באיזור יש שלל סופרמרקטים במרחק של דקה הליכה מהבית, שלוש תחנות מטרו ורכבת שונות סביב הבניין, ולמרכז העיר ניתן להגיע בפחות מעשר דקות. ברצלונה בנויה ממספר מרכזים גדולים, בהתאם לצורך של האזרח או התייר: מרכז העיר התיירותי, היכן שנמצאות רוב המסעדות והמוזיאונים - העיר העתיקה וליד הים. אך במרכז הפיזי של העיר ישנן מסעדות, מועדונים ושלל מרכזי קניות ואנחנו גרים במרכז הפיזי של העיר. לפני כן, גרנו בדירה בלב העיר העתיקה קרוב לארמון המוזיקה של העיר ולשדרות הראמבלס המפורסמות".
בישראל "בארץ גרנו בהרצליה הישנה, בבניין רכבת ישן, בדירה עם שני חדרי שינה וסלון, ללא מרפסות ובגודל של כ-73 מ"ר לא מרוהטת ושילמנו עליה את אותו סכום שאנחנו משלמים על הדירה שלנו פה, בברצלונה. עם זאת, אנחנו לא מתגוררים בישראל כבר די הרבה זמן".
למה עברת? "אנחנו מתכננים ילדים ולא רואים עצמנו חוזרים לארץ בשנים הקרובות. המעבר קינן בנו מהיום שהכרנו, שנינו לא הסתדרנו מנטלית בארץ, שנינו בעלי השכלה גבוהה, אני בקולנוע וליזי בתקשורת וספרות. לא ראינו את העתיד הכלכלי שלנו מתפתח למשהו מיוחד, נאבקנו מאוד ביוקר המחיה ובאיכות החיים שמגיעה איתו ולכן לבסוף בחרנו בברצלונה, פשוט התאהבנו בעיר בזמן שהיינו בירח דבש. עשינו הכל מאוד מתוכנן ומחושב, למדנו ספרדית בארץ, ואני הגעתי לברצלונה לבד על מנת לבסס את השהות לפני שליזי מגיעה. חיפשתי עבודה ועשיתי הכול לבד במשך שנה ואז ליזי הצטרפה. כולם אמרו לי שהשנה הראשונה היא הכי קשה, ורציתי שליזי תגיע שכבר פחות קשה ומאתגר".
הכי טוב בברצלונה: "ברצלונה היא עיר מדהימה, קוסמופוליטית ומנעימה, האנשים פה ים תיכוניים וחמים רק עם מנטליות מאוד אירופאית, שזה ההבדל הגדול מאשר בארץ. הדבר הראשון ששמתי לב שהגעתי לפה הוא שהסטיגמה של הספרדי העצלן, עם הסייסטה שלו, ממש לא נכונה. זה משהו שייך לנחלת העבר ולדור של הסבים והסבתות, בעלי החנויות מהדור הזה אכן סוגרים שעתיים בצהריים. קיבלו אותנו פה מאוד יפה והם מכניסי אורחים, איכות החיים פה גבוהה מאוד יחסית למה שחווינו בישראל. אנחנו נוסעים לטייל הרבה יותר, יכולים להרשות לעצמנו דברים שבארץ בחיים לא הייתי יכול לחשוב עליהם כמו: טלוויזיה ומוצרי חשמל למיניהם, נסיעות לחו"ל ואוכל שבארץ עולה המון ופה הוא חלק מהדיאטה הקבועה שלנו. מזג האוויר והעיר התאימו לנו מאוד. עם זאת, המשבר הכלכלי מורגש פה ובספרד בכלל, הביורוקרטיה פה היא כמו בישראל ומבחינת שירות של תשתיות, אינטרנט וכבלים, לא הגיעו לרמת הצריכה והפריסה שיש בארץ".