חגי הכהן, 32, כתב הרדיו הפולני - המחלקה לשידורי חוץ ומורה, ורשה, פולין
מידע כללי: ורשה, בירת פולין, מתכתבת לעם היהודי מטבע הדברים בעיקר עם השואה. עם זאת, מסתבר שמאז נפילתה של ברית המועצות בתחילת שנות ה-90, עוברת ורשה תהליכים מדהימים וכיום היא נחשבת לאחת הבירות הצעירות והמסעירות במרכז אירופה עם חיי לילה מרגשים, אוכל מעולה, קהילה צעירה ומגוונת שמנערת מעצמה שנים של קיפאון ושלטון זר, סצנת תיירות מפותחת ועלות מחייה שווה לכל כיס. לפי אתר נומבו, המרכז מחירי מחייה בערים במרכזיות ברחבי העולם, עבור דירת חדר פשוטה במרכז העיר תשלמו בין 1,600-2,100 זלוטי (1,700-2240 שקל), אם תתרחקו קצת לפרוורים יקד המחיר לכ-1,400 זלוטי (1,490 שקל). משפחות או שותפים יאלצו להיפרד מבין 3,000-4,000 זלוטי (3,200-4,260 שקל) עבור דירת 3-4 חדרים במרכז העיר, בעוד שבפרווריה דירה שכזו תעלה 2,200-3,000 זלוטי בלבד (2,350-3,200 שקל).
מה התנאים? שוק השכרת הדירות בפולין מפותח מאוד ורבות מהעסקאות נעשות דרך סוכנויות תיווך בתנאים הדומים לאלו בארץ (תשלום עמלה בגובה חודש שכירות). בפולין מקובל כי בזמן השכירות השוכר הוא שאחראי למצב הדירה ולביצוע תיקונים לפי הצורך. בנוסף, בעל הדירה אחראי למצב הבניין מחוץ לדירה ולמצב האינסטלציה והקירות. לשוכר, בדרך כלל, יש את הזכות להעלות את שכר הדירה תוך כדי תקופת השכירות בהודעה בת שלושה חודשים מראש – עם זאת, היא חייבת להיות סבירה, מוצדקת ובגבולות החוק והשוכר רשאי לדרוש מבעל הדירה אסמכתאות שיצדיקו את ההעלאה. בכל מקרה, העלאה כזו מותרת רק פעם בחצי שנה.
שכר ממוצע בעיר: 3,470 זלוטי (3,700 שקלים)
כמה זמן? "בדירה הזו אני גר רק ארבעה חודשים. אבל בסך הכל אני גר בוורשה קרוב לחמש שנים, ברובן התגוררתי בססקה קמפה (מעבר לנהר הוויסלה) ובפובישלה (מרכז העיר). עברתי לכאן בגלל שורה של צירופי נסיבות, שכללו בין היתר זוג חברים פולני שעברו לברצלונה וחיפשו שוכר".
כמה כסף? "1,350 זלוטי (כ-1,450 שקל) לדירה בת כ-41 מ"ר, הכוללים חדר אחד עם מטבח, חדר רחצה וחדר ארונות. המחיר כולל את חשבונות החשמל, הגז וממים. מדובר בשכר דירה נמוך יחסית, כי אני שוכר מחברים וגם הסבתא שלהם, שהיא בעלת הדירה עשתה לי ג'סטה. הסבתא, אגב, היא אישה מרתקת שבנתה מזקקות סוכר עבור פידל קסטרו בזמן שפולין הייתה מדינה סוציאליסטית ואפילו אירחה אותי לארוחת חג מולד בחג האחרון".
חשבונות: "אני גר בנובו במוובו, שהוא פרבר קצת מרוחק ממרכז העיר (45 דקות עד שעה בתחבורה ציבורית) וזה משפיע על שכר הדירה כאן. לשם השוואה, חבר ששוכר קרוב לפארק יפהפיה במרכז העיר משלם שכר דירה של 1,600 זלוטי לחודש (1,700 שקל) ודירות גדולות, מרוהטות, במיקום טוב עם חנייה יגיעו גם אל מעבר לאלפיים. למרות זאת, עלויות המחייה בוורשה די זולות בהשוואה לערים אחרות במערב אירופה ורמת החיים רק הולכת ועולה כל הזמן. אני בחרתי להתקין בדירה חיבור מהיר יותר לאינטרנט שעולה 45 זלוטי לחודש (26 שקלים)".
מה כלול? "יש בדירה ציוד בישול בסיסי כמו תנור, מקרר וכיריים חשמליות. יש כמובן ארון, מכונת כביסה, וטלוויזיה ישנה שלא כל כך עובדת. הבניין הוא בניין חדש למדי עם מעליות מצויינות, מים חמים תוך רגע ללא הגבלה ושירותי תיקון שמגיעים תוך חצי שעה אם קורה משהו. כחלק משיפור החיים בכל ורשה ובמיוחד בפרבר בו אני גר יש קצת מסעדות ובתי קפה מסביב, פארק יפה במרחק של כמה תחנות וקניון גדול מלא כל טוב במרחק דומה. מול הבית יש מגלשה גדולה לסקייטבורדרים ויש הרבה בני נוער שמקפצים עליה הרבה בימים יפים. יש שפע של אוטובוסים וחשמליות מהצומת ליד הבית ואיתם אפשר להגיע בקלות לאן שרק רוצים".
איפה? "רובע נובה במובו. בגלל שנובו במובו נחשבה קצת מרוחקת מהעיר שרד בה משהו יפה שלא תמיד נשאר באיזורים אחרים וזה הבזאר. הבזאר הוא מקום מופלא שאפשר לרכוש בו שפע של פירות וירקות טריים, מאפים ריחניים, בשר, דגים, סכינים, כלי בית, ביגוד, וכמעט כל דבר אפשרי אחר. המחירים שם מאוד זולים (כן, גם במונחים פולניים. למשל גביע יוגורט בחנות יעלה זלוטי ותשעים גרושי ובבזאר רק זלוטי וארבעים גרושי)".
בישראל: "התגוררתי קצת בירושלים, בשכונת קטמון בשכירות, אבל ממש לא זוכר כמה זה עלה, למדתי בבצלאל באותו זמן. בנוסף, התגוררתי קצת בדירה של אחותי בתל אביב בזמן שהיא הייתה זמן ארוך בחו"ל, קצת שוב אצל ההורים ומשם עברתי לוורשה".
למה עברת? "לפני שש-שבע שנים נעשיתי לאזרח פולני בזכות הדם (אמי נולדה בוורשה) וחשבתי שזה יהיה רעיון טוב ללכת ולראות מה זו הפולין הזו שאני אזרח שלה. באתי לטיול, התאהבתי, וכשחזרתי לארץ החלטתי לחזור לשם. גיליתי מדינה מדהימה שכל הזמן רק הולכת ומתקדמת הלאה, תרבות שוקקת שמפגינה עניין רב מאוד ביהודים, בישראל, ובמורשת יהודי-פולין, ואפילו מצאתי עבודה בתחומים שרלוונטים לכך - אני כתב ברדיו הפולני המחלקה לשידורי חוץ בשפות עברית ואנגלית, כמו כן, אני עובד fמורה לספרות ושפה עברית לבגרות הבינלאומית בבית הספר הבריטי בוורשה. מבחינתי, ודאי שאחזור לישראל, אני רואה בפולניות שלי עוד נדבך, אם כי מאוד חשוב, לזהות ישראלית עשירה ומגוונת. אחרי הכל, במדינה של קיבוץ גלויות גם לקול הפולני יש מקום".
הכי טוב בוורשה: "יש שיר מצויין של הלהקה הפולנית טי לאב שנקרא 'ורשה' ויש בו את השורה: 'אני אוהב עיר מכוערת כמוני/ בה היטלר וסטלין ביצעו את זממם', קשה לדעת מה יש בעיר הזאת שתופס אנשים מסויימים ולא מרפה. אני חושב שחלק גדול מזה נובע מכך שהעיר כמעט כולה היא עיר שנבנתה אחרי המלחמה העולמית השנייה, אחרי השואה. ובמובן הזה היא עיר מודרנית לחלוטין שנועדה בעיקר ללהיות מקום לאנשים חיים שרוצים לעשות דברים. יש כאן הרבה עבודות מעניינות, הקהילה של הזרים רק הולכת וגדלה, כמעט כל הפולנים מתחת לגיל שלושים יודעים היום לא רק אנגלית אלא גם לפחות שפה אירופאית חשובה נוספת, והיא מושכת את הצעירים מכל פולין. וכמובן, יש בה את הלב הפועם של החיים היהודיים בפולין. את בית הכנסת נ'וזיק (שאני חבר רשמי בקהילה היהודית שבו), את הרב הראשי של פולין מיכאל שודריך, את הקהילה המתקדמת עץ חיים, ואת הקהילה הרפורמית של בית ורשה. יש פה את חב"ד ויש פה מרכז קהילתי יהודי שנפתח לאחרונה. יש פה בית ספר יהודי בשם מורשה לאודר (בו גם לימדתי) ויש את המוזיאון לתולדות יהודי פולין שעתיד להיפתח בקרוב. לשמחתי הרבה נפלה בחלקי זכות גדולה לדווח על מה שקורה פה במסגרת עבודתי בקול פולין, The News PL , ובאמצעי תקשורת אחרים. כמו כן אני מנהל את פורום תרבות פולין בתפוז וייסדתי קבוצת פייסבוק לישראלים-פולנים בזוגיות מעורבת.
".