נטלי וסרמן גדלה ביישוב אורנית במרכז הארץ ואחרי הצבא החליטה לדלג על מסלולי הטיולים המוכרים ולעבוד באתרי הנופש של קלאב מד ברחבי העולם. באחד מהם היא הכירה בחור צרפתי בשם ואל (ואלנטיין), הם הפכו לזוג והמשיכו לטייל ולעבוד יחד עד שלבסוף השתקעו בפרובנס, סמוך לבית הוריו של ואל. כיום הם כבר משפחה שנהנית משפע האפשריות של אחד האזורים היפים בעולם.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> זה הדבר הראשון שכל מעצב ישים אליו לב בבית
>> הכוכבת חשפה את המטבח שלה, הגולשים עפו על פריט אחד
הלוקיישן: דירה בלב פרובנס שבדרום צרפת, ליד העיר אביניון (Avignon) ובמרחק 40 דקות נסיעה מהעיר אקס אן פרובנס (Aix-en-Provence) ושעה נסיעה ממרסיי (Marseille). מדובר באחד האזורים היפים והמתויירים של צרפת.
בני הבית: נטלי, בת 33, היא בעלת עסק לתכנון מסלולי תיירות, ייעוץ ותמיכה בתיירים בפרובנס: "אני נותנת עצות ויש לי קבוצת פייסבוק למטיילים ישראלים בדרום צרפת. כמקומית, יש לי הרבה מאד טיפים ופינות נסתרות לשתף. אני אוהבת את העבודה שלי ואין דבר משמח יותר עבורי מלהיות חלק מטיול מהנה וחוויות חיוביות של אנשים - לתחושתי זה ממלא בקארמה טובה!". בן הזוג ואלנטיין, בן 36, עובד בשדה התעופה במרסיי, ובנוסף גרים בבית הילדים: איגי בן 3.5 ואיילי בת 8 חודשים, ובולדוג צרפתי בן 7 בשם מוריסס שהוא גם סוג של ילד, דביק במיוחד. נטלי: "לבכור קראנו איגי על שם אחד האורחים שהכרנו לפני כמה שנים בוואל טורנס (אתר סקי באלפים הצרפתים) - ילד ישראלי חמוד שהתאהבנו בו. איילי זה שם פיני עתיק, אימא שלי במקור מפינלנד ורציתי לתת קריצה למקורות".
הדירה: "הדירה שבה אנחנו מתגוררים חדשה מקבלן, השטח שלה 83 מ"ר פלוס מרפסת של 20 מ"ר ויש גם שתי חניות פרטיות בחניון התת-קרקעי של הבניין. מחוץ לבניין אגם מלאכותי בשם lac de Monteux שנשקף מחלון הסלון. כל זה עלה לנו 270 אלף יורו (כמיליון שקלים). המים והגז כלולים בחשבונות ועד הבית, שהם בסביבות 400 יורו לשליש שנה.
יש לנו דירה נוספת באותו הבניין, שמושכרת לטווח קצר. השטח שלה 52 מ"ר פלוס שתי מרפסות של 12 מ"ר ו-8 מ"ר וחניה. היא עלתה לנו 174 אלף יורו.
העיצוב: "קנינו את הדירה ריקה ומכרנו את הדירה הקודמת על כל הריהוט שבה, והיה ממש כיף לעצב מאפס. כל יום הלכתי לחנות עיצוב אחרת ובכל מקום קניתי משהו קטן שאהבתי. יש לנו מזל גדול לגור בדרום צרפת, היכן שעתיקות ומציאות נסחרות בשווקים בכל סוף שבוע ותמיד מוצאים פריטים מיוחדים וייחודיים.
אני מניחה שפנים הדירה שלנו די שונה מזה שבדירות אחרות בסביבה, שהעצוב בהן יכול בקלות להיגרר לסגנון כבד מיושן עם הריהוט הצרפתי מעץ מאסיבי. אנחנו מנסים לעצב בצורה מודרנית ונקייה. הלך הרוח הסקנדינבי הוא גם חלק גדול מזה. יש בבית שלנו מאפיינים ישראליים כמו מזוזות והמון ספרים בעברית, גם שלי וגם של הילדים. אנחנו קוראים הרבה ומכל הסגנונות".
פריט עיצובי שמאפיין את התרבות הצרפתית: "קופסת לחם ומאפים, לשמירת בגטים למשל. ובדרום צרפת יש הרבה פרטים מברזל יצוק שחור."
איך מתנהל תהליך רכישת בית בפרובנס? "הגענו לדירה שלנו דרך חברת הבנייה עצמה, אבל יש כמובן מתווכים ומודעות באתרים ייעודיים. בכל מקרה, את דמי התיווך הקונה משלם והם כלולים בסכום, וניתן להתמקח עליהם. תהליך הקניה יכול להגיע לחצי שנה ואף יותר, וכדאי לקחת את זה בחשבון - מחוסר ברירה אנחנו נאלצנו לשכור את הדירה הקודמת שלנו שמכרנו, מהקונים שלנו, למשך חודשיים. בתהליך הקנייה בצרפת הסכום הכולל (100 אחוז) הוא מחיר הבית כולל עמלת נדל"ן + נוטריון ורשימת הנכס בטאבו + מס קנייה. מתוך כל הסכום הזה הבנק מבקש שהרוכשים ישתתפו במינימום 7 אחוז. מס הרכישה יורד כשמדובר בדירה חדשה מקבלן (מ-20 אחוזים ל-3) וזה תלוי במגוון גורמים".
הלייף סטייל המקומי לעומת הישראלי: "אצלנו, אחד ההבדלים למשל היה הבחירה לשלוח את הבן לחינוך אנתרופוסופי ולא לחינוך הציבורי. אין סביבנו הרבה משפחות ישראליות, רק משפחה אחת מהממת והילדים שלהם באותו בית הספר אז זה נחמד. כל ביקור בארץ מכניס אותי למוד נוסטלגי, קצת מרגיש כאילו אני חוזרת לממד מקביל. האנשים בארץ, על אף הלחץ, הרבה יותר פתוחים לתקשורת ונחמדים מאשר הצרפתים המקומיים שאתם אני בקשר יומיומי. בארץ יש הרגשה שהכול אפשרי, לטוב ולרע. בצרפת המסורת הצרפתית קובעת הרבה גבולות גזרה ולפעמים אני מרגישה ממש שונה, סתם כי לא אכלתי גבינות בצורה הנכונה".
דברים ששמחתם לאמץ: "עבורי זה הרוגע הפרובנסאלי - אין למה למהר, לכל דבר יש זמן ומקום. עבודה בשום פנים ואופן לא באה על חשבון זמן פנוי, פנאי וזמן משפחה אי אפשר לקנות בכסף. ברגע שיום העבודה נגמר, הוא נגמר. אין מיילים או טלפונים או ענייני עבודה".
מתגעגעים לישראל? "אני מתגעגעת לחופים וכמה קל ללכת לים. מהבית שלי זה לפחות שעה נסיעה ועוד התארגנויות עם הילדים. בחופשות בארץ אפשר ללכת בספונטניות וגם המסעדות פתוחות כל היום! כאן אם לא הגעת למסעדה בין 12:00-13:30 גג, עד השעה 19:00 רק מקדונלד'ס פתוח. אני מקווה מאוד לחזור לארץ, אולי בעוד 5-6 שנים, כשהילדים יגדלו קצת. המקום הזה קצת נאיבי כי הצרפתים הרי לא עושים צבא, לא חווים את היומיום המלחיץ בישראל. כאן מול השדות החיים נעימים ונוחים. הייתי רוצה שהילדים שלי ילמדו כמוני לפתור בעיות, להגיב מהר, לא להיות אדיש, לפעול בקור רוח במצבי חירום אם חלילה נזדקק. לא רוצה שיהיו שה תמים שהולך בעיוורון אחרי מבוגרים. רוצה שישאלו למה ואיך, יהיו סקרנים ושלא יפחדו להתנגד או להביע את דעתם כשצריך".
