הלוקיישן: שכונת לה פלורסטה (la Floresta) בלב פארק קולסרולה (Collserla), מערבית לברצלונה, ספרד.
ענבל: "רצינו לגור קרוב לבית הספר של הילדים וגילינו שרוב הבתים באזור מושכרים דרך מתווכים (יש גם אפליקציות ואתרים). מצאנו מתווכת טובה ואמינה והיא סיפרה לנו על השכונה הזאת, אבל הזהירה אותנו שלמרות הקרבה לביה"ס מדובר בשכונה לא טובה ולא כדאי לחפש שם. זה בדיוק מה שדחף אותי לברר וכולנו התאהבנו בבית ובשכונה מיד. השילוב של היער הירוק שרואים מכל חלון, השקט, המרחבים והעיצוב המיוחד קנו אותנו. במרכז השכונה יש מכולת אורגנית, בית קפה קטן עם מאפיה, דוכן להחלפת ספרים ובסופי השבוע מתקיים פה שוק איכרים ולהקות מנגנות מוזיקה חיה. הכול מאוד כפרי, אינטימי ועם המון אנרגיות טובות. זה היה המשך טבעי לקיבוץ שגרנו בו לפני המעבר ומאד אהבנו. אנחנו נמצאים במרחק כעשרים דקות נסיעה ברכבת לברצלונה, 12 ק״מ מכיכר קטלוניה".
בני הבית: גסטון (45) הוא דירקטור אופרציה בחברה גלובלית ומומחה בקרב מגע; ענבל (44) היא יוצרת תוכן לחברות בתחום האוכל והתיירות, צלמת, יועצת טיולים לצפון ספרד, חובבת יוגה וכל מה שקשור באומנות ועיצוב; עידן (11) הוא תלמיד כיתה ו', חובב תעופה מושבע ושחקן פאדל (סוג של טניס); בן (7) הוא תלמיד כיתה ב', חובב ניסויים מדעיים, מתאמן בנינג'ה ושחקן פאדל. כולנו מאוד אוהבים לטייל ולשמחתנו יש לנו הרבה הזדמנויות לחקור את הטבע הקרוב והרחוק. מי שמעוניין לקרוא על ההרפתקאות שלנו, מוזמן לבלוג שלנו.
View this post on Instagram
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> בוקר טוב: 5 טיפים שרצים ברשת לסידור המיטה כמו בז'ורנל
>> במרחק נגיעה: מלונות מעוצבים שמשתלבים בטבע
הבית: בית פרטי בן ששה חדרים וסטודיו (בו ענבל מצלמת), 450 מ"ר בנויים בשלוש קומות, נבנה ב-2010 בסגנון מיורקני שנדיר בצפון ומתאפיין בתריסים חומים או ירקים מבחוץ, קשתות, טיח בצבעי אדמה וקורות עץ. הסגנון זה הבית הראשון של המשפחה בספרד. הם חיים בו כבר 5.5 שנים, קיבלו אותו ריק ועיצבו אותו בעצמם.
העיצוב: "קיבלנו את הבית ריק לחלוטין. הבאנו מהארץ מכולה שלמה, אבל בגלל הגודל של הבית הוא הרגיש ריק מדי גם אחרי שסידרנו הכול. העיצוב שלו הוא work in progress זה בלתי נגמר וזה חלק מהכיף של העניין. אפשר להגיד שהסגנון שלנו הוא אקלקטי למדי - שילוב של בוהמייני, וינטג', מזכרות, איורים וציורים שקנינו במקומות שונים בעולם, רהיטים ותקליטים שקיבלנו בירושה. אני מאוד מאמינה שזבל של אחד הוא זהב של אחר והרבה מהחפצים והרהיטים מצאנו זרוקים, שיפצנו והשמשנו. בכניסה - מסגרת שבורה מזהב ששופצה ולתוכה הכנסתי איור של פנלופה קרוז מהסרט Volver שקניתי בפראג. הכורסה בכניסה הייתה זרוקה ברחוב. גם את המדף מעל הרדיאטור בכניסה מצאתי זרוק יום אחד, ולהפתעתי הוא התאים בול בגודל, כאילו לפי הזמנה. את השטיח קנינו במרוקו והבאנו אתנו. הארונית במטבח הייתה קודם ארגז חול נפתח שגסטון בנה לבן, וכשהוא כבר הפסיק לשחק שם שידכנו לה חלון שמצאנו בזבל, צבענו והיא עכשיו בית לאגרטלים, מגבות מטבח וספרי בישול. תריסים מפירוק שמצאתי ברחוב הפכו למדפים - אחד בחדר של עידן ועוד אחד בסלון. הספרייה בסלון הוזמנה בחלקים מהולנד, נצבעה ונתלתה. שידת מגירות וסקרטר (מכתבה) בסגנון mid century נקנו בחנות וינטג' פה בעיר. את שולחן האוכל, הכיסאות והמנורה קנינו בחנויות מקומיות- כך שנוצר שילוב של דברים מקומיים, דברים שהבאנו מהארץ ודברים שנקנו בטיולים שלנו.
כמה זה עולה לכם? "החוזה שלנו הוא לטווח ארוך, כך שמחיר השכירות נשאר יציב למעט הצמדה למדד. אני לא ממש יודעת מה אומר החוק פה בנוגע לפיקוח על מחירי השכירות, אבל אני יכולה לספר ששכירות של בית בסדר גודל של הבית שלנו נעה בין 2500-3500 אירו, שזה נמוך ביחס לארץ ובחוזה יש פירוט של הדברים שהם באחריותנו והדברים שהם באחריות בעלי הבית".
איך נראה הבית שלכם לעומת בתים בישראל? "פנים הבית שלנו שונה למדי מבתים אחרים - הן מבחינת הצבעוניות, הסגנון, חומרי הגמר והן מבחינת האבזור שלנו. בכלל, סגנון הבנייה והעיצוב פה מאוד שונים מאשר בישראל, ולא תמיד לטובה. בהרבה בתים התכנון לא יעיל עם הרבה מפלסים, מטבח קטן שלפעמים רחוק מהסלון ואם יש בריכה, היא כמעט תמיד לא במפלס של הסלון".
מה השוני בלייף סטייל הספרדי לעומת הישראלי? "השוני המרכזי הוא אורח החיים הרגוע. יש פה כבוד גדול לפנאי, אין רדיפה בלתי פוסקת אחרי הכסף. מה שלא מספיקים היום יהיה מחר, הרבה פחות לחץ. למי שבא מישראל זה יכול להיות מאוד מרגיע ולעתים מאוד מתסכל אם צריך שמשהו יתבצע מהר. כאמור, המטבחים בבתים לא גדולים ובגלל שלא נהוג לעשות קניות ארוכות טווח המקררים בדרך כלל קטנים יותר. הספרדים אוהבים לצאת לשתות ולאכול בחוץ"
דברים ששמחתם לאמץ: "טיולים ברכב! אפשר לטייל פה בלי סוף, כמעט לכל מקום. כבר הגענו לאיטליה ולקצוות שונים של ספרד. עוד דבר לאמץ זה היכולת להתאזר בסבלנות - להמתין בתורים, לנהוג רגוע יותר באופן כללי למהר פחות".
מאפיינים ישראליים בבית: "ספרים בעברית".
מה מזכיר לכם את ישראל? "האוכל שאנחנו מכינים".
מתגעגעים לישראל? "מתגעגעים מאוד למשפחה, לחברים טובים, לאווירה המיוחדת שיש בארץ, לאוכל - שהוא הכי טעים בעולם בעיניי .בדיוק חזרנו משבועיים בישראל ומילאנו את מצבורי הגעגועים וגם את המזווה. באים לבקר אותנו לא מעט, בעיקר המשפחה, ואנחנו מאוד נהנים לארח. יש הרבה מקום, בעיקר בחדרי הלב".
יש לכם כוונה לחזור? "כרגע טוב לנו פה. החיים פה רגועים, שלווים ונוחים. אין לדעת איפה נהיה בעוד כמה שנים".
