בזמנים של קונפליקט, כמו גם בזמנים רגועים יותר, המרחב הציבורי ממלא תפקיד בהכלת אירועים וקהילות, ואדריכלות הנוף יודעת לחבר ולקרב באמצעות תכנון מרחב סבלני. במבט לעתיד יש בכוחה של אדריכלות הסביבה העירונית להתגבר על אתגרים, לשקם ולהפוך את החיים לטובים ונעימים יותר. בשבוע שעבר התכנסו באקספו תל אביב אדריכלי הנוף של ישראל לכנס "עכשיו במיוחד: חייבים מקום לחלום", שעסק בתפקידה של אדריכלות הנוף ביצירת מרחבים של תקווה. במסגרת הכנס התקיימו סיורים ונחשפו פרויקטים ברחבי הארץ, שאף נפתחו לקהל הרחב שצמא לטיולים ולמרחבים. ארבעה נבחרים מהם, שעברו שינוי מהותי, מציגים תפיסת עולם מקצועית ומזמינים את הולך הרגל להתקרב ולשהות בתחומם.
>> גם אתם התמכרתם לניקיון? יש לזה הסבר פסיכולוגי
>> איכסוש: איך נפטרים מהחרקים שמתחבאים באורז
הפרויקט: שוק תלפיות, חיפה
אזור שוק תלפיות בחיפה הפך בשנים האחרונות לאזור מזמין עם מסעדות, פעילות קהילתית ותמיכה מהעירייה, כזה שמגיעים אליו במיוחד גם מחוץ לעיר. השוק ממוקם בשכונת הדר, שחוגגת יותר מ-100 שנים, וברחובותיה עצים ענקיים, צל רב, ומיקס של מבני מגורים, משרדים ומסחר. "אחרי עשרות שנים של הידרדרות, הזנחה ואפילו פשע וזנות, שפגעו בתושבי המקום, החל תהליך של התחדשות שהפך את אזור השוק לפנינה ולמקום עלייה לרגל", אומר אדריכל יוסי קורי, שהוביל סיור בדגש על אדריכלות, שימור, אקולוגיה, היסטוריה ואדריכלות נוף. "התהליכים קורים בקצב מדוד עם התערבות של העירייה וביחד עם התושבים. ברחוב נוספו 'פרקלטים' (מתחם ישיבה ופנאי שמגדילים את מרחב ההליכה והבילוי) במקומות שהיו מיועדים לחנייה, וכעת מסעדות יכולות לארח יותר אנשים וכך גם עסקים אחרים. הולכי רגל מוזמנים להגיע והרחוב הופך להיות של אנשים ולא של מכוניות".
בימים אלה נערך שיפוץ למבנה המיתולוגי של שוק תלפיות ברחוב סירקין, ומבנה בסירקין 21 שהיה פיל לבן הפך לאבן שואבת עם בית קפה, מסעדות, בר על הגג ועוד. קורי שיפץ דירה במבנה ישן בן שתי קומות משנות ה-30, הממוקם בסמוך, והפך אותו לדירת Airbnb וגג אקולוגי עם מרכיבים ירוקים כגון קיר ירוק מארגזי חלב שלוקטו מהשוק, צמחיית בר מהכרמל שלא מצריכה השקיה ו"Airbnb" לדבורים בזמן איסוף הצוף מהקיר הירוק.
הפרויקט: ברכת החורף, חולון
את מגרש החנייה של משרד הרישוי בחולון נראה שאין מי שלא מכיר. מאז 2022 שינה המקום את פניו ו-20 הדונמים שלו הפכו לבריכת חורף התומכת במגוון הביולוגי המקומי בתהליך של Re-Wilding שהוביל אדריכל הנוף והאקולוג ליאב שלם. "זו הפעם הראשונה שבישראל בוצע פרויקט קילוף של מגרש אספלט בשטח של כ-20 דונם והפיכתו לטבע חי ומתפקד עם מגוון ביולוגי מרשים, שאיננו רק מדשאה ופרחים", אומר שלם. "זהו פרויקט ברמה לאומית ובינלאומית, שמבשר למקבלי ההחלטות שאפשר להשתמש בטבע כדי להקל על בעיית השיטפונות בעקבות שינויי האקלים, ולשחזר טבע במרכזי ערים". שלם יצר מרחב טבע שמשמש לאיגום מי הגשמים והקטנת עומסים על מערכות הניקוז. כך באירוע של שיטפון למים יש לאן לזרום והשטח מותאם להצפות. הפרויקט פותר את בעיית ההצפות ומאפשר מחיה למגוון ביולוגי בבריכות חורף. "צמחייה ובעלי חיים מחכים להצפה", הוא מסביר.
במסגרת השיקום יועתקו בעלי חיים מבריכה ותיקה סמוכה ששרדה (בריכה שרידית) לבריכת החורף – אילניות, קרפדות ותריסנים ששרדו מתקופות קדומות ונראים כמו דינוזאורים קטנים. "עבור המבקרים זהו מרחב טבע בעל יכולות ריפוי שמחליף מגרש ללא ערך לציבור - עופות מים מגיעים למקום, הצמחייה משוקמת, עצי בוסתן נותנים פירות, צמחי הבר שנשתלו אכילים וצמחי תבלין מעניקים מראה ירוק רב שנתי. יש גם שבילים ונקודת תצפית, נקודת רגיעה שצופה לבריכה עם ברקוד שניתן לסרוק ולשמוע מדיטציה מונחית "מקלחת יער". הפרויקט הוקם ביוזמת עיריית חולון ובתמיכת הקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל.
הפרויקט: טיילת נחל השופט
בעקבות גשמים חזקים שירדו בשנת 2019 נשטף ונהרס חלק ממסלול נחל השופט באזור רמת מנשה. שביל העץ קטע את רצף המסלול ונדרש תיקון מידי שלו, שבוצע כחלק משדרוג תשתיות קיימות. אורך המסלול 1.6 קילומטר והוא מכיל אזורי תצפית, רחבות התכנסות, שילוט הסבר, הכוונה ומידע על המרחב.
את התכנון החדש, שהוזמן על ידי קק"ל, הוביל משרד דוד אלחנתי אדריכלות נוף ומטעמו אדריכלית נועה נטע. הרעיון המרכזי היה ליצור תנועה במסלול המעגלי, והעקרונות המנחים היו נגישות מעבר לתקן הדרוש לאנשים עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות – ללא מדרגות, שילוב מאחזי יד, ריצוף בשטח נגיש וחומריות חזקה ופשוטה; לגבי התחזוקה שלו, במקום עץ טבעי שמשתנה בטמפרטורות קיצוניות נבחרו אבן, אספלט, בטון חשוף מסורק ונגיש, מעקות בטיחות ומאחזי יד ממתכות בצבע חום, שישתלבו במרחב. "כל 70 מטר לאורך המסלול הצבנו ספסלים ואזורי ישיבה נרחבים לקבוצות שמגיעות עם כיסאות גלגלים, בלי לחסום את הדרך", מסבירה נטע. "חלק מהשביל הוא בטון מרחף שמאפשר למים לעבור תחתיו בימים גשומים ולייצר תחושה שהולכים על המים. בריכות השכשוך במקום היו מפגע נופי בעקבות גשם חזק שסחף את גדות הנחל ואת האדמה סביבו ויצר נזקים. הפכנו את המקום לאזור שהייה עם מים עד גובה 30 ס"מ".
הפרויקט: שדרת הקריה, תל אביב
בתל אביב מתהווה בימים אלה מרכז עסקים עירוני חדש, המשתרע על פני כ-9 ק"מ ועתיד להכיל כ-7 מיליון מ"ר של שימושים מעורבים עבור כ-300 אלף משתמשים. זה קורה בתוואי הציר הראשי של שדרות בגין, שבו הוקם קו רכבת קלה תת קרקעית שהיווה קטליזטור להתחדשות עירונית של המרחב הציבורי האורבני. המקטע המדובר כולל 4 תחנות של הקו האדום - שאול המלך, שדרות יהודית, קרליבך ואלנבי, את רחוב המסגר ורחובות ניצבים בין לבין – "מרחב שבו יהיו מאות אלפי אנשים מועסקים מדי יום, ובכל דקה בשעת שיא בבוקר ייצאו מהתחנות 500 איש ויצטרכו להשתמש בו", מסבירים ארז קאופמן ואנה יוגב ממשרד "מנעד תכנון נוף" שמוביל את הפרויקט.
החשיבה התכנונית דגלה במתן עדיפות לתנועות הרכבות ולתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, מה שהוביל לגיבוש תכנית בה רחובות רב-מודלאים עם מרחב הליכה, רכיבה ושהייה איכותי, מרווח ומוצל. "כדי לשנות את חתך הרחוב בוטלו מסלולי רכב פרטי וחניות ברחוב, ומצד שני התחבורה הציבורית קיבלה שני נתיבים שייצרו זרימה מיטבית גם כשכלי רכב אחד עוצר והשני ממשיך בנסיעה. המדרכות הורחבו לכ-5 מטרים משני הצדדים, נוספו סככות המתנה ארוכות ורחבות יותר מפי 2 מהקיימות כעת, וגם שבילי אופניים דו סיטריים".
לדברי קאופמן ויוגב, העצים הם כבר רשת לכל דבר ועניין ולא רק "נייס טו האב", ולכן הוספת עצי רחוב היא אחת ממטרות היסוד במרחב. הפרויקט כולו מהווה שדה ניסוי ברמה לאומית למגוון בתי גידול לכ-2,000 עצים חדשים במדרכות, ביניהם מיש דרומי, תות, מילה סורית ואולמוס הרשפים. במקום לטעת עץ בגומה של 80X80 ס"מ, הפתח הבסיסי יהיה 2X2 מטרים, מה שייתן לעץ נפח גדול יותר. העצים יינטעו בבתי גידול בשיטות שונות, שמאפשרות להם לגדול באדמה מאווררת ולחה. "במרחב צפוף עם צרכנים רבים - רצועת הליכה מרוצפת, רצועות שירות של עמודי תאורה, ריהוט רחוב ותמרורים, שבילי אופניים ורצועת חסימה לתחבורה – אין אפשרות לשתול עץ בערוגה פתוחה. מימוש התוכנית נמצא בעיצומו בימים אלה, ובמסגרתו תורחב גם שדרה עם שבילי אופניים, רצועות הליכה ועצים על חשבון קיר הקריה, וכן הורחבה כיכר הדמוקרטיה בצומת קפלן ונוצרה כיכר ביציאה מתחנת שאול המלך המערבית, המובילה לאזור כיכר החטופים.
