אין בארץ הרבה מבנים שנטען שהם רדופי רוחות, אבל לפחות אחד מצאנו: במהלך השנים סיפרו שלושה מבקרים בבית רוקח בתל אביב שראו דמות רפאים שקופה חולפת בין החדרים, כך מספרת גלי מינץ, שמנהלת את המקום ב-20 השנים האחרונות. אותה דמות שימשה השראה לחדר בריחה שנפתח לאחרונה במקום, ונקרא "הבית הרדוף".
בית רוקח, שהוקם ב-1887, הוא אחד מ-10 הבתים הראשונים בשכונת נווה צדק, השכונה העברית הראשונה מחוץ ליפו. את הבית הקים שמעון רוקח, והוא נשמר בצורתו המקורית עד היום, עם מרפסת פריזאית בקווים ישרים ומעקות ברזל מיופיפים, כיפה בקודקודו ואלמנטים ארכיטקטוניים המשלבים בין מזרח ומערב כיאה לסגנון האקלקטי של סוף המאה ה-19.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> 2 אחיות בנו מלון בוטיק מטריף בכרתים. כמה עולה לילה?
>> כשחולמים על בית בעמק, חולמים על בית כזה
לאחר פטירתו של רוקח ב-1922 תרמה משפחתו את הבית לארגון בני ברית ובמשך כמה עשרות שנים הוא שימש כמבנה ציבור. בהמשך הוזנח הבית, וב-1982 חכרה אותו לאה מג'רו מינץ, נכדתו של רוקח, והחלה בשיקומו. על עבודות השיקום והשימור שנעשו בבית זכתה מג'רו מינץ בפרסים מקרן פורד ומהמועצה לשימור אתרים. הבית המשופץ שימש כמוזיאון לתולדות השכונה וכגלריה, ואף נערכו בו הצגות.
במהלך הקורונה עמד הבית בשיממונו, ובעקבותיה החליטו צאצאי המשפחה להחיות אותו בצורה עדכנית, ולספר את סיפור השכונה והמשפחה באופן אינטראקטיבי. לצורך כך השתמשו באותה דמות רפאים, שתיאוריה התאימו לדמותו של אלעזר, אחיו של שמעון, שהיה בין מייסדי ראש פינה וזיכרון יעקב. "אמרנו לעצמנו שזה חומר מעולה למשחק, שמכניס משהו מיסטי והרפתקני, וכך החלטנו לשלב בין ההיסטוריה לרוח הרפאים וליצור סיפור", מספרת מינץ, שהיא גם כלתה של לאה ואשתו של אליק, נינו של שמעון רוקח. הבסיס לסיפור הוא הקרע האידיאולוגי הקשה שהתפתח בין שני האחים וגרם לנתק עמוק.
"כתבתי את הבסיס לסיפור יחד עם השחקן והבמאי אמיתי יעיש, הכנסנו לתמונה את המעצב משה יוספוב ושני חבר'ה צעירים ומוכשרים שבנו לנו את ההולוגרמות ואת התפאורות. אליהם הצטרפו אנשי וידיאו, סאונד וצלמים ואחרי שנה ורבע של עבודה מאומצת והשקעה קיבלנו תוצר ברמה גבוהה", מתארת מינץ.
מהתיאטרון שפעל בקומה השנייה לא נותר דבר, למעט תזכורת לרצפה מעוטרת של פעם, שמבצבצת בחלק מסוים. הקומה הראשונה לעומת זאת שומרת על החוויה ההיסטורית. "חדרי הבית כוללים חפצים וכלים של המשפחה, כאילו מישהו עדיין חי בבית מהמאה ה-19", היא אומרת. "כלי האוכל והמטבח מקוריים, וכך גם המזנונים, הכיסאות וארונות האחסון. השולחן הוא אותו שולחן בו היה מקבל רוקח, כראש הקהילה, תושבים כדי לדון בענייני קהילה. רצינו לחקות את החוויה הזו עם אותם כלים ואותה צניעות למרות שהמשפחה הייתה בעלת אמצעים".
עזרי המשחק עוצבו ברוח הפריטים האותנטיים, וכוללים גלויה במראה של פעם שהמשתתפים נדרשים להתאים לה בול, עץ משפחה, עיתון המתאר בשפה מודרנית אירועים מהעבר, הקלטות בעברית של סוף המאה ה-19 ועוד. לצד אלה יש גם הולוגרמות, סרטון אנימציה בתלת ממד ואף חוויה אורקולית המתרחשת במערה בבית קברות.
כדי לשחזר את תולדות חייהם של האחים רצו יוצרי המשחק לצלם בבוצ'אץ', אחת הערים שבהן גר אלעזר לאחר הקרע המשפחתי. אלעזר היה אז עורך עיתון ביידיש, ועוזרו היה נער בן 15 בשם שמואל יוסף עגנון, לימים הסופר זוכה פרס נובל. בגלל הקורונה לא יכלו אנשי הצוות לטוס לעיר, הנמצאת היום באוקראינה. "איתרתי בחור יהודי שעשה צבא בארץ, ובמשך כמה שבועות עבדנו מולו בזום והוא צילם", מספרת מינץ
כיצד מספרים סיפור היסטורי בחדר בריחה?
"חדרי בריחה הם בדרך כלל חדר אחד עד שלושה בתוך האנגר באזור תעשייה, אבל במקרה זה מדובר בבית היסטורי שמכניס את המשתתפים לעבר בלי להיות מודעים לכך, בין המון חללים ומשחק של שעה ורבע. כל מי שאוהב את ההיסטוריה של תל אביב ורוצה לחוות הרפתקה עלילתית עם ניחוח של אמת היסטורית, יזכה בכך. מי שיוצא מהבית, פתאום נווה צדק נראית לו אחרת כי מתחברים אליה באמת ולא רק דרך החנויות ברחוב שבזי".
בסוף השבוע של ה-28.07, תתקיים מכירה מיוחדת מפסליה וציוריה של האמנית לאה מג'רו מינץ, בבית רוקח בנווה צדק. לאה מפסלת נשים מנקודת מבטה, ובניגוד לאופן שפיסלו את גוף האישה גברים לאורך ההיסטוריה. פסליה עשויים חמר וחלקם יצוקים בברונזה.
בית רוקח מיועד לשימור חמור עם זיקה לציבור ובעוד ארבע שנים יחזור לעמותת בני ברית, מספרת מינץ.
מחיר משחק לקבוצה של עד 8 משתתפים הוא 900 שקל. יחידים יכולים להצטרף לקבוצה במחיר 135 שקל למשתתף. הכניסה לילדים מגיל 10 ומעלה בליווי מבוגר. פרטים באתר
