ספסל בטון מרחף ממוקם בסמוך לשער הכניסה לבית הפרטי שבעיר קטנה בגוש דן. הוא מזמין ומוצל ומוסתר מתנועת הרכבים והולכי הרגל, מאפשר למבקר לעצור לרגע לפני שהוא נכנס לגינה העוטפת את בית המגורים ולהביט בפארק הציבורי הירוק שממול. את הבית תכננו ועיצבו אדריכלית רות פקר ואדריכלית רונה לוין מלוין-פקר אדריכלים, לבני זוג העוסקים שניהם במקצועות חופשיים ושלושת ילדיהם המתבגרים. המגרש, ששטחו 380 מ"ר, נמצא ברחוב שקט, סמוך לציר תנועה ראשי. מימינו ירידה לחניה ציבורית ומשמאלו בנייני מגורים בני 4-6 קומות. לוין ופקר בחרו למקם את המבנה עם הפנים לפארק היפה ולהפנות את החזית האחורית, קיר אטום ברובו, לכיוון הבניינים הציבוריים והחניון.
בין השער לדלת הכניסה מחבר שביל משופע שעובר דרך הגן המושקע והבריכה. השביל מוצל ומאפשר למבקר להסתגל בהדרגה לשלווה שמעניקה החצר הקדמית. היא סגורה ומבודדת מהרחוב באמצעות חומה וצמחייה גבוהה, וההולכים מקבלים הזדמנות להציץ לתוך הבית מבעד לחלונות שעוטפים את קומת הכניסה. תכנון הגינה היה חלק בלתי נפרד מהתפיסה התכנונית של הבית. האדריכליות ביקשו ליצור כמה שכבות של נוף: כשמתבוננים מהבית החוצה רואים את הבריכה, אחריה את הצמחייה בגן ואת העצים הסמוכים לגדר. השכבה הבאה היא נוף הגנים הציבוריים שבהם שתולים עצי צפצפה, ורחוק יותר, צמרות של עצי איקליפטוס ותיקים. השילוב בין האלמנטים השונים יוצר תמונת נוף מתמשכת ועמוקה, שיוצרת אשליה כאילו היא חלק מהחלל.
הבית, ששטחו 360 מ"ר מתוכנן בצורת האות L וכולל שלוש קומות. הקומה העליונה, קוביית בטון שבחזיתה מגרעת עם רפפות הצללה מאלומיניום, בולטת מעל קומת הקרקע השקופה. היא גדולה יותר מהקומה התחתונה ומספקת הצללה גם לחלק גדול מגינה הקדמית. קומת הקרקע מוקפת בחלונות גדולים שמטשטשים את הגבול בין פנים הבית לבין הגינה והבריכה.
בקומת הכניסה משובצים החלקים הציבוריים, בקומה העליונה יחידות השינה של ההורים ושני הילדים הצעירים, ובקומת המרתף יחידת מגורים לילד הבוגר וחלל משפחתי. הסלון, שממוקם בצד הדרומי של הבית, פונה לכיוון הבריכה והגן. אזור הישיבה בו מסודר מול ספרייה גדולה ומינימליסטית, שבמרכזה מגרעת החושפת קיר בטון תומך. המטבח ופינת האוכל משובצים בחזית הצפונית, ומהמטבח יש יציאה ישירה למרפסת כך שאפשר לאכול בה ארוחות קלות. המטבח והקיר הסמוך מחופים עץ.
קיר החזית האחורית, מבטון חשוף, נושא עליו גרם מדרגות מפלדה שמחבר בין מפלסי הבית, בצמוד לחזית הפונה לכיוון צפון משמש הקיר עוגן למעלית. בקומת הקרקע תוכננו לאורכו שירותי האורחים ובקומה העליונה שני חדרי רחצה.לכל אחד משלושת חדרי השינה בקומה העליונה צמוד חדר רחצה. החדרים מתוכננים ומעוצבים בסגנון נקי ומינימליסטי, מחופים בפרקט ומוארים הודות למפתחים רחבים. שניים מהם פונים לכיוון הפארק הירוק ומשקיפים לגינה הקדמית. פטיו חיצוני שבו נשתלה גינת קקטוסים מפריד בין יחידת ההורים לבין חדרי הילדים ומספק אור לקומה.
בחזיתות של המבנה בולט שימוש ברפפות שיוצרות משחק של סגור ופתוח, שקוף ואטום. לרפפות האלומיניום צורפו תריסי גלילה פנימיים ויחד הם מספקים לחלל הבית הגנה והצללה דינמית מפני השמש ומפני תאורת הרחוב בלילה. "הרפפות הן אלמנט פונקציונלי שבמקרה הזה תורם מאוד למראה של הבית. הן מוסיפות מוטיב חומרי של אלומיניום וגם שולטות במידת החדירה של האור, ובהשפעה שלו על המרחב. למעשה, בזכותן מתאפשרים חיים נעימים לאורך כל שעות היום. החדירה של האור וההשתנות שלו גורמות לאשליה שהבית רוקד", מסבירה פקר.
בטון חשוף בולט בפלטת החומרים של הבית, והוא נבחר בעצה אחת עם בעלי הבית. "בטון חשוף הוא חומר משמעותי באדריכלות של שנות ה-50 ובתקופת הברוטליזם, תקופות אהובות עלינו במיוחד. אנחנו מאמינות בשימוש בחומר הגולמי ובמינימליזם הזה. מטרתנו הייתה לייצר משחק של קוביות ומסה, ולשמור על קנה מידה אנושי של המבנה, בעיקר כלפי הרחוב", אומרת פקר. האלומיניום הוא החומר השני הבולט במבנה והוא נבחר משום שהוא עמיד בפני האקלים המקומי ומתאים לשאיפה של האדריכליות ליצור מבנה שיעבוד לאורך זמן.
תכנון: אדריכלית רות פקר ואדריכלית רונה לוין, לוין-פקר אדריכלים
אדריכלית אחראית: קיארה די-קסטרו
תכנון גינה: חיים כהן
מפקח: דוד טל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן