פקיד קבלה גבוה וצנום מקבל את פנינו בחיוך אדיב. הקרחת לראשו ושרשרת החרוזים האדומה לצווארו משווים לו מראה שליו של נזיר בודהיסטי שיצא מסדנת ויפאסנה בהודו. כשהוא מתאר לנו את המקום חוזרת המילה שקט בכל משפט שני, "נעשה הכל כדי שתתחברו לשקט של המדבר", "כל אחד מוצא את השקט הפנימי שלו פה", "כאן שקט במיוחד". בפעם העשירית ששמעתי שקט, רציתי לצעוק. אולי זה הרוגע הזה, המוזר במיוחד על רקע המצב הכאוטי במדינה, או הזיכרונות מ"הלוטוס הלבן" שגורמים לי להסתכל על כל עובד קבלה בחשד. אבל! אחרי חצי שעה במואה, כשהשקט החל לחלחל בינינו, הבנתי בדיוק למה התכוון החבוב: מואה היא באמת בועה, בועה של שקט מנחם.
תמיר, בחור צעיר, אנרגטי ומתוק בשנות ה-20 לחייו, מחכה לנו בטוקטוק לסיור מקדים בשטח. לפני שאנחנו מתחילים לזוז הוא מביט בנו וקובע: "איזה איש הוא, אה". הוא מתכוון לבחור מהקבלה. "תמיד זורח ונחמד. לא מזמן אגב הוא סיים תענית שתיקה של שנה". אנחנו שועטים באבק המדבר. תמיר מצביע על סבך צמחייה ירוקה באופק ושואל אם אנחנו מזהים מה מסתתר בינות העצים. ככל שאנחנו מתקרבים כך גובר המתח, "יש שם קרוואן", הוא מגלה לנו כאילו זה סוד שמור, "אף אחד לא יכול לנחש, אבל שם גר איש האגם שלנו, הוא דואג שהמים יישארו יציבים ונקיים". אנחנו ממשיכים לנסוע בשבילי המלון המתפרש על כ-60 דונם. הדרכים מסותתות, סלעים וקקטוסים ענקיים מסמנים את הדרך. בין החדרים לאוהלים זורמים שני נחלים עם מים צלולים, הרבה פינות ישיבה מוצלות ומפונפנות קורצות לעכוזים שלנו, ואגם אחד מנצנץ ביופיו - ביצת המדבר הקסומה. וכשרואים את האגם מרחיב הלב, מבינים את נחיצותו של איש האגם.
בבר המלון הנצבע בשקיעת המדבר מקבלים את פנינו עם קוקטייל צ'אי מסאלה מליקר עשבים צ׳כי, תערובת צ'אי מסאלה בהכנה ביתית ולימון. כאחת ששונאת קטורות אני מוצאת את עצמי מתעניינת איזה ניחוח זה – מתברר שזה בלנד של מור ולבונה שמפזר ריח משכר באוויר. בשלב הזה נראה לי שאני כבר ממש מוכנה לטקס שמאני בסאונה המקסיקנית, אבל לפני כן שווה להכיר את ההיסטוריה של מואה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
>> לכל הכתבות בערוץ living
גם פלז'ר גם ביזנס: כך עוצב מלון ג'ורג' בתל אביב
המטרה: אקדמיה לשלום, התוצאה: מלון בוטיק יפהפה
לפני 15 שנים חיפש האדריכל התל אביבי ספי קרייתי מקום שבו יוכל להגשים חלום ולהקים
אקדמיה לשלום – "מקום שבו לומדים איך לעשות שלום פנימי ושלום בין אדם לחברו", הוא מספר. "הגעתי לשטח במדבר בסמוך למושב צופר, שהיה אז בבעלותו של הבמאי הצרפתי היהודי הנודע קלוד ללוש, והחלטתי לרכוש אותו ממנו במטרה להקים כפר נופש אקולוגי עם אקדמיה לשלום".
החזון היה להקים כפר נופש שיתמזג במדבר - בטבע הבתולי והפשוט. לשם כך תכנן ובנה, במשך שלוש שנים, כ-20 חדרים עשויים מאדמה. "החדרים, שגודלם כ-30 מ"ר, היו פשוטים אך חזקים ועמידים מפני קור, שמש מדברית חזקה וסופות חול, הלבנים הוכנו במקום ללא טיח והגג עשוי במבוק עם ציפוי חיצוני של בוץ ואדמה", הוא מתאר.
לצד החדרים הוצבו בשטח אוהלים מרווחים שהגיעו מרג'סטאן. כל אוהל כולל שירותים ומקלחת ופינות ישיבה. "נסעתי להודו, לקחתי איתי דוגמה קיימת והתאמתי אותה לשטח המדברי בארץ", מתאר קרייתי. במרכז הכפר נחפר אגם רחב ואקולוגי המטוהר בסירקולציה על ידי צמחייה ודגים, שמימיו הם מי תהום המגיעים מעומק 800 מטר ונשאבים על ידי חברת מקורות. בשטח נשתלו עצי זית, דקל, ערבה ושיטה, והפכו עם השנים לבוסתן משגשג וירוק שמצל בימי הקיץ הלוהטים.
למקום קרא קרייתי מואה על שם עיר נבטית קדומה שהתקיימה באזור כחלק מדרך הבשמים. מואה נפתח בשנת 2011 והתקיימו בו סדנאות שלום, יוגה ומדיטציה, והוא אירח קהל בחגים ומועדים. עם זאת, המקום לא התרומם והפוטנציאל לא מומש (עמותת בודהיסטים ניסתה להפעיל אותו לתקופה אך גם זה לא צלח). בשנה שעברה החליט איש העסקים והיזם יאיר ביטון לקחת את המושכות ולהפוך את מואה למלון בוטיק פעיל בכל ימות השנה. הוא חבר לנתורופת והתזונאי אודי סהר, שמעניק ייעוץ וולנס למלונות, ולמעצבת לי שדמי (לולו הום), ויחד הם שדרגו את מואה לאואזיס ירוק ויפהפה. הם ביקשו לשמר את הפשטות והיופי בדיוק כמו שהיו, אך להפיח במקום רוח עדכנית ומפנקת, לצקת בו תוכן מעשיר ולהכניס טאץ' מודרני שיתחבר לאופיו המדברי.
"למדנו את ההיסטוריה של השבטים הנבטים שחיו שם, שהלכו עם התמרים, הלבונה והמור", מספר סהר, "התחקינו אחרי נקודות החניה שלהם, אורחות החיים שלהם, אחרי השקט ומקורות האש והמים ששימשו אותם. החלטנו לשאוב מהם השראה ולהתחבר למה שהיה פה מנקודת מבט עכשווית".
מחצבת שיש בבית שמש, חוות קקטוסים בתלמי יוסף
כל החדרים והאוהלים הפזורים במתחם עברו שיפוץ יסודי, שכלל, בין השאר, החלפת אינסטלציה ואת כל פריטי הריהוט והאבזור. על העיצוב ניצחה שדמי. הרצפה בחדרים עשויה בטון יצוק. מיטות נמוכות בעיצוב יפני ונקי נבנו בהזמנה מיוחדת, ולהן הותאמו מזרני סימנס מפנקים. שידות וגופי תאורה בסטייל בוהו שיק לצד שטיחים וכריות מחממים מכניסים לאווירה של זולה מדברית משודרגת.
כל חדרי הרחצה בחדרים ובאוהלים שופצו, הכלים הסניטריים הוחלפו – הכיורים מאבן מסותתת וכל משטחי השיש מאבן טבעית. כל הריצופים והחיפויים בחדרי הרחצה, לרבות הכיורים, נרכשו ממחצבת שיש בבית שמש. המקלחונים וראשי הטוש נבחרו בצבעי רוז גולד המתכתבים עם צבעי המדבר, והתמרוקים מגיעים ממותג הקוסמטיקה האורגני "ערוגות" מעוטף עזה. באוהלים הוחלפו כל הבדים. גם שם הרצפה עשויה בטון עם תערובת של אדמה מקומית. בכל החדרים הותקנו מאווררי תקרה נוסף למזגנים.
מתוך 11 חדרים זוגיים, לשלושה נחפרו בריכות פרטיות רדודות בחצרות, לשני חדרים יש בריכה משותפת במרפסת. שמונה חדרים משפחתיים הותאמו למשפחה בת ארבע נפשות, ועשרה אוהלים מוכנים לארח עד חמש נפשות. בין החדרים שבילי גישה מסומנים באבנים, מוארים באור עמום בלילה.
בחדר האוכל המרכזי הורחב הבר. כל עבודות העץ, לרבות קורות התקרה, השולחנות והקונסולות, הוכנו על ידי אמני עץ משחרות הסמוכה. מזנונים שנבנו בהזמנה מיוחדת לפי תכנון של המעצבת לי שדמי מציגים לראווה כלי קרמיקה של האמנית קרן טיבי, כלים הודיים מקוריים וספרי יוגה ומדיטציה, בישול וטבע. האוכל מוגש בבופה עשיר המדמה שוק אוכל מקומי. בארוחת הבוקר הטעימה מאוד מוגשים מבחרי סלטים טריים, ביצים, גבינות ומאפים. בארוחת הערב מבחר תבשילים, קדירת בשר, דגים וסלטים. ובין לבין אפשר להזמין מתפריט הבר.
כל שבילי הגישה במתחם שודרגו והונגשו, קקטוסים, שהגיעו היישר מחוות הקקטוסים שבתלמי יוסף בעוטף עזה, הוצבו בצדי השבילים. נדנדות וערסלים מחבלים פוזרו במרחב, ומסביב לאגם הותקן דק רחב לצד חוף ים. פתרונות הצללה מסוגננים מקש מעניקים צל למיטות השיזוף הנוחות. האגם נשפך לשתי בריכות, גם הן מוצלות על ידי פרגולה עשויה מעץ טיק ממוחזר. על הדק הונחו פופים בצבעי אדמה שמזמינים את האורחים לשבת עם הרגליים במים, ועל הדרך לקבל ניקוי עור מדגדג מהדגים בבריכה.
בבוסתן תחת כיפת השמיים הותקנו שלל מתקני וולנס, בהם האט טאב עשוי עץ ארז, אמבטיית קרח וסאונה יבשה (טאמסקל שמשמעותו רחם האדמה) במבנה עגול ויפהפה עשוי מבוץ וטיח מרוקאי. האורחים גם מוזמנים להירגע באמבטיה של סאונד הילינג. "החלטנו להסב את היורט המרכזי לאוהל מרגיע שבו אנו מזמינים את האורח לשכב על הגב וליהנות ממוזיקה חיה", מתאר סהר, "נגנים מקומיים מנגנים בשלל כלים, בהם קערות קריסטל". באוהל המרכזי מתרגלים יוגה ומדיטציה עם מורים מהאזור - המורה ליוגה מצוקים ומדריך לנשימות באמבטיית הקרח מצופר. במקום נפתח לאחרונה ספא לעיסויים ונערכים בו אירועים.
"אי אפשר לבנות מסביב למואה, הוא לא צמוד לאף יישוב, ולכן הוא ממש פנינה בטבע", מתאר הבעלים ביטון. "רצינו ליצור מקום שהוא מכניס אורחים בסטנדרט גבוה, מקום מרפא לעבור בו חוויה מטיבה". ואכן, הסטנדרט במואה גבוה, זאת בועה של שקט מלטף, בדיוק כמו שהבטיח לנו פקיד הקבלה. המחיר לחדר אמנם גבוה יחסית למקומות אירוח אחרים בערבה, אבל ברגע שהגעתם, באמת שאין צורך לצאת מהמתחם ולכלול הוצאות נוספות. אפשר לשבת ולבהות באגם או פשוט לתפוס אזימוט וללכת קצת ברגל – כמעט בכל כיוון שתבחרו תמצאו שלווה, פרטיות ונוף מדברי שאין לו מחיר.
מחיר לילה באמצע השבוע: אוהל 1,400 שקל, חדר זוגי 1,650 שקל, כולל ארוחת בוקר.