זה התחיל בהודעה באינסטגרם לפני כשנה. אדריכל ינון בן דוד ניסח הודעה, ושלח אותה בפרייבט למגישת חדשות ערוץ i24news נוה דרומי. היא ענתה, הם התכתבו קצת, החליטו להיפגש ומאז לא נפרדו. זה לא שהייתה ביניהם היכרות מוקדמת. עוד קודם לכן הוא ראה אותה בטלוויזיה והחליט לעקוב אחריה באינסטגרם. היא החזירה עוקב, ומשהו בתחושה אמר לו שיהיה נכון לפנות אליה. "וזה היה נכון", הוא מודה. לפני חודשיים וחצי ענדו השניים, הוא בן 40 והיא בת 39 וחצי, טבעות זה לזה, והם חולקים את זמנם בין הבית שלו ברמת הגולן והדירה שלה בתל אביב.
דרומי אומנם מתגוררת בצפון תל אביב כדי להיות קרובה לעבודה האינטנסיבית שלה בתקשורת, אבל במקור היא מאלוני אבא שבעמק יזרעאל. בעלה הטרי מאמין בחיבור איתה כמי שגדלה בטבע, כבעלת נשמה מהצפון ו"לא תל אביבית טיפוסית, אם יש דבר כזה". היא אמא לשתי בנות מנישואיה הראשונים, והוא אבא לשלושה מנישואיו הקודמים. לפני ארבע שנים העתיק עם הצוות שלו את רוב הפעילות למרכז הארץ, וכעת הוא מדייק את הפרויקטים של המשרד לכאלה עם חיבור לטבע ולנוף, ושומר על שלוחה בגולן, קרוב לבית שבנה לו ולילדיו. השהות שלו במרכז במהלך חצי מהשבוע סללה את הדרך לזוגיות.
הפעילות שלו בשגרה כוללת אזורים מהגולן, עמק החולה, עמק יזרעאל וקריית טבעון, ובמרכז בעיקר עמק חפר, השרון ואפילו ירושלים. כמי שחי על ציר מרכז-רמת הגולן, הרגיש בן דוד את הפער בין עצירה מוחלטת של הבנייה בצפון שכולו היה נתון באווירת מלחמה, לעומת המשך החיים והעשייה במרכז, למרות האזעקות. "במנרה, למשל, הקיבוץ כמעט מפורק והפרויקטים כמובן לא התקדמו. אנשים היו פחות זמינים". הוא עצמו גויס לכיתת הכוננות של המושבים בצפון כבר ב-7 באוקטובר ועבר אימונים של צה"ל. בחצי השנה הראשונה למלחמה לא הייתה לו כל גמישות, וצוות המשרד ניהל אותו מולו בשלט רחוק. רק מאוחר יותר החלו להתאפשר יציאות הביתה וכך הצליח לשמור על תפקוד העסק.
>> 8 דברים שאתם חייבים להעיף מחדר השינה שלכם
>> דיילת: "מניסיוני, זה המקום במטוס שאף פעם לא מנקים והוא מטונף"
איך מתנהלים בשני בתים?
"לאט לאט נוה מביאה עוד דברים ובגדים ומשתלטת בקטע טוב. אצלה בדירה אין כל כך מקום כי היא ממש קטנה, אבל לי ממילא יש פק"ל שנודד איתי כבר שנים, כשאני נמצא בין הצפון למרכז בין דירה שכורה ובתי מלון. זה מחיר שהייתי מוכן לשלם כדי להתפתח כמשרד אדריכלות שפעיל גם במרכז הארץ, והיום זה הולך ונהיה יותר נוח כשיש לי כאן בסיס".
הבסיס הוא הדירה של דרומי, שהם חולקים באמצע השבוע. כשהוא בגולן בסופי שבוע דרומי מצטרפת אליו. "נראה לי שהבית בצפון הקסים אותה. היא הייתה באה כמעט כל סופשבוע אחרי השידור שלה, מתעקשת להגיע גם ב-1 בלילה. היום אנחנו מבלים ביחד עם הילדים סופי שבוע, חגים וחופשות, וכשתהיה לנו דירה גדולה יותר בתל אביב, הם יבואו יותר".
מה טוב ופחות טוב במגורים בגולן ובתל אביב?
"אני מאוד מחובר לטבע, למרחבים ולשקט, ובמשך השנים עם העבודה שלי חסר לי המקום האורבני, לצאת ולספוג תרבות. לכן השילוב של חצי-חצי מעולה ומדהים בעיניי. בתל אביב יש לי עבודה לחוצה ובערב אנחנו יוצאים לברים לשתות יין, מבלים ועייפים. בגולן אני בשלווה, מקבל השראות ועובד עם סקיצות ושרטוטים בעמדה שלי בבית עם שקט ונופים. שנינו אוהבים את האיזון בין תל אביב לשקט. לא תכננתי את זה ככה, לחיות בצפון ולעבוד במרכז 80 אחוז מהזמן, אבל כן קיוויתי למצוא מישהי שאוהַב וארצה להיות איתה".
איך עברה עליכם תקופת המלחמה?
"הייתי מגויס למילואים בכיתת הכוננות של המושב במשך שנה, וזה היה מורכב. היו שבועות שלא יכולתי לבוא למרכז כי הייתי מגויס, אבל הסתדרנו, אפילו התחזקנו".
בית קטן בערבה
ביתו של בן דוד, שנולד וגדל בגולן, נמצא במושב נטור בדרום רמת הגולן. במגרש של 1.6 דונם הוא מיקם את המבנה על מפלס הרחוב בקדמת המגרש כדי ליהנות מהנוף. צורת הבית פשוטה, עם גג שמצל על שתי מרפסות – קדמית ואחורית. גובהו של החלל הציבורי 5.60 מטרים, וקצה המגרש נראה דרך קיר זכוכית. במרכז המטבח, שחזיתותיו בצבע אפור קשמיר, ניצב אי מעץ אלון מבוקע, והמנורות משתלשלות מקורות עץ חשופות. שולחן האוכל מבית ההורים, ששופץ על ידו, תחום בשלושה קירות זכוכית. בסלון קיר בטון חשוף ובחלקו העליון נישה מעץ לספרים ופריטי נוי, שאליה מטפסים עם סולם מתכת שהוא ריתך בעצמו. הטלוויזיה ממוקמת בחדר משפחה ביחידת אחסון מעץ וברזל שתכנן בן דוד. בחדר השינה שלו חלון מרובע גדול עם מסגרת עץ לישיבה, וחדר העבודה שלו ממוקם בקצה המסדרון, ליד דלת היציאה למרפסת האחורית. הוא מגדיר את הבית שלו כבית קטן בערבה. "הוא מבודד אבל האווירה בו חמה, ביתית, משפחתית וטבעית, ומול העיניים נפרש נוף גולני עם כל מורדות הגולן עד הכנרת". הוא בחר לבית חומרים טבעיים כמו עץ, בטון חשוף, רצפת בטון, חלונות ניטרליים בצבע בטוני, אלמנטים של ברזל ותאורה חמה וגם שטיחים והרבה צמחייה. עד כדי כך נעים שם, שנוה התחברה לחברים במושב והם נפגשים ואוכלים יחד.
את הדירה שלה מגדירה דרומי כ"דירת מעבר" שאליה עברה לאחר הפרידה והגירושים. "זאת דירה תל אביבית סטנדרטית, ביתית וקטנה שאני 'עיצבתי', והיה לי חשוב שלמרות שזאת דירת מעבר, שהיא תהיה נעימה ועם אנרגיות טובות. אנחנו חיים בשני בתים מכורח הנסיבות ולא מתוך תפיסת עולם. ינון מגיע למרכז הרבה ויש לנו את השבתות שבהן אני אצלו, ובכל מקרה זה זמני".
כאדריכל, הייתָ משנה משהו בדירה של נוה ולהפך?
"הדירה שלה קטנה וזמנית והייתי משנה דברים, אם כי היא הצליחה ליצור בה אווירה ביתית ונעימה עוד לפני שהכירה אותי עם ריהוט שהביאה איתה, פסנתר, תמונות ועציצים. אני לא עשיתי שם כלום. כשנעבור דירה, אהיה יותר בעניינים. נוה אף פעם לא אמרה לי משהו על הבית שלי, אבל היא אוהבת לשבת בחוץ ולעבוד במרפסת עם המחשב. זה עושה לה טוב וגם היא צריכה השראה כדי לכתוב את המונולוגים שלה ולחשוב על נושאים למאמרים שהיא כותבת כל שבוע ב'ידיעות אחרונות' נוסף להגשה שלה. היא צריכה להמציא את עצמה מחדש כל פעם, יש בעבודה שלה הרבה יצירתיות".
התובענות בעבודה אינה זרה לשניהם, אבל לזוגיות הזאת הגיעו שניהם מוכנים. "בנישואים כל אחד מאיתנו היה צעיר, אבל היום אנחנו הרבה יותר מכילים אחד את השני, מתעסקים בעיקר ולא בטפל, ותומכים זה בזה. שנינו מתרכזים בטוב ובחיבור שלנו. לכל אחד יש ילדים, יש לפעמים התקלות ועברנו תהליך כך שאנחנו מקבלים את העבודה הקשה של כל אחד מאיתנו. לא תמיד כל מה שמתוכנן יוצא לפועל, וגם היא יכולה להישאר אחרי שידור המהדורה המוקדמת למהדורה המרכזית. שנינו בונים על זה שבמשך השנים נעבוד פחות, ויהיה לנו יותר זמן. אנחנו במקום דומה, עם רצון להצליח ולהתרכז ביופי ובעיקר".
מעדיפים לראות סדרה בנטפליקס ולהירדם
הטלוויזיה לא נוכחת הרבה בחייהם המשותפים, ואצלו בבית בכלל לא קיימת, אבל הם מדסקסים על המצב, הוא מייעץ לה במשברים וסערות בעבודה, ובשנה האחרונה מאז המלחמה הוא מעורב ומתעניין יותר. "אנחנו מעדיפים לראות יחד סדרה בנטפליקס ולהירדם באמצע", הוא צוחק. כדי להירגע הם קוראים ספרים, יוצאים לטיולי טבע סביב הבית ושומעים הרבה מוזיקה. הוא לא חזק במטבח, אבל דרומי מכניסה אותו לעניינים עם הכנת ארוחות ערב וארוחות שבת משותפות, בעיקר כשהם בגולן. "נוה בשלנית מעולה ומכינה לנו תבשילי דגים ובשר, למרות שהיא צמחונית. היא מדויקת עם מתכונים ואני לומד ממנה בקטנה". בגלל שני הבתים, המטלות המשותפות מצטמצמות למינימום של אוכל, בישולים ושטיפות כלים, ועל השאר אחראיות מנקות אצל כל אחד מהם.
המשפחה והקרובים מגיבים היטב לחיבור ביניהם ולא רואים בסידור הנוכחי של שני הבתים משהו מוזר. "ההפרדה היא משהו זמני", אומר בן דוד, "כשהילדים יגדלו, זה יתחבר. כרגע, כשהם עדיין בבית ספר, חיבור 24/7 יכול להיות בעייתי, אז יוצא טוב שאנחנו מתנהלים כמשפחה בסופי שבוע, חגים וחופשות, וביום-יום כל אחד באזור שלו בלי להרגיש טלטלה".
איך ייראה בית החלומות שלכם?
"כרגע אנחנו מחפשים דירה גדולה יותר בצפון תל אביב כדי להישאר ליד המסגרות, אבל החלום האמיתי של שנינו, ואני מאמין שהוא יקרה, הוא לעבור לבית בהרי ירושלים. ייקח עוד כמה שנים, ועד אז אנחנו חיים את ההווה ואת הכיף. נמצא דירה שנעצב בצורה יפה ונעימה עם מקום לאירוח, פרטיות להורים ומקום לילדים. כל תקופה תקבל את ההשקעה שלה".
"בית החלומות שלנו לא יהיה בעיר", מאשרת דרומי, "ואני לא אהיה מעורבת בכלל בעיצוב שלו. כל אחד ומה שהוא טוב בו".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן