כהן הלוי, שגדלה בילדותה באפריקה, מספרת כי שאבה השראה למרפסות הבית המוארכות מהבנייה הקולוניאליסטית הנפוצה באפריקה. "אני מאוד מושפעת מהאדריכלות הזאת ואוהבת אותה וחושבת שמרפסות בכניסה לבית הן דבר מאוד מזמין", היא אומרת. הן מרפסות הבית הקדמיות והן הפרגולה בחצר האחורית נתמכות על ידי עמודי חשמל מסיביים מעץ. "זה היה הדבר הראשון שעשינו", היא מספרת. "זה 'פטיש' של שי. הוא קנה אותם, עיבד ואחסן אותם עוד לפני שהחלה הבנייה של הבית ועוד לפני שהיו לנו תכניות".
אור ואוויר
הבית (580 מ"ר שטח בנוי) המואר ורחב הידיים מצטיין בתחושת מרחב יוצאת דופן, המושפעת הן מן התקרות הגבוהות בקומת הכניסה והן מן העובדה שאפשר לתפוס במבט אחד את החלל כולו, מדלת הכניסה, דרך כל חלל האירוח ועד פאתי החצר האחורית. העובדה שפינות הבית כולן נבנו מזכוכית ללא עמודים מותחת את גבולות הבית עד קצה הגינה. מבואת הכניסה הרחבה תורמת אף היא לתחושת המרחב, מסבירה כהן הלוי. "בתפיסתי העיצובית אני נמנעת ממסדרונות וממעברים ארוכים ומעדיפה שטחים גדולים ורחבים. מה שנתפס פעמים רבות כ'שטח מבוזבז לכאורה, מעניק תחושת מרחב ורווחה לבית, ואני מקפידה על תכנון שטחים כאלה גם בחללים קטנים".
נוסף על כך, היא הקפידה בתכנון על קשר הדוק בין פנים לחוץ ועל ריבוי פתחים וחלונות המכניסים פנימה את הסביבה הירוקה והרבה אור יום. לכן הוקדשה תשומת לב מיוחדת לריכוך אור השמש הישראלי החזק. "אני אוהבת המון אור טבעי, אבל לא כזה שמסנוור אלא רך יותר", מסבירה כהן הלוי. "לכן היה צריך לטפל בו בכמה דרכים: ראשית, הרצפה יחסית כהה ולכן סופגת חלק מהאור. שנית, כמעט כל חלונות הבית מוצלים על ידי פרגולות או מרקיזות (צילוני בד), שגם תורמות לתחושת הפרטיות בבית ומבודדות אותו משכנים ומדירות גבוהות יותר בסביבה".
מחשבה רבה הושקעה גם בתכנון שטחי אחסון שהגישה אליהם תהיה נוחה ושייטמעו באופן אסתטי בבית. כך למשל, ארון החשמל הגדול בכניסה לבית כוסה בדלתות לבנות התואמות לדלתות ארון הקיר הסמוך, ונישה צרה שנבנתה לאורכן משמשת להצגת חפצי נוי.
עיצוב וסגנון
הבית מתאפיין מצד אחד בחזרתיות של צבעים וחומרים בחללים שונים בבית ובחצר, ומצד שני - באקלקטיות סגנונית ובמקורות השראה מגוונים. למשל, אבני גרניט שחורות מרצפות את כל רחבי הקומה הראשונה בחיתוכים שונים ואף ממשיכות בחיפוי האזור סביב הבריכה. חלונות הבית כולם מוסגרו בפרופיל בלגי בהיר שדוגמת משולשים חוזרת בחלקו העליון.
"החומרים והצבעים שהשתמשנו בהם בחוץ הם אותם חומרים וצבעים המופיעים בתוך הבית", מאשרת כהן הלוי. "אבן הגרניט הטבעית והכהה ששימשה לריצוף חוזרת בחללי הבית השונים בחיתוכים ובעיבודים שונים ומשמשת גם כאבני שפה סביב הבריכה. אני משתדלת לא להרבות בחילופי חומרים בחלל כדי לא לעייף את העין ולא להעמיס יותר מדי. חשוב לי לשמור על איזון בין יופיו האדריכלי של הבית עצמו ובין החפצים והרהיטים שמאכלסים אותו. למשל, לא אחליף חומר ריצוף באמצע הקומה כדי לשמור על אחידות חומרית, והחזרתיות בעיצוב החלונות הזהים בכל רחבי הבית מרגיעה ונוסכת שלווה".
מקורות ההשראה האדריכליים והסגנוניים לעיצוב הבית מגוונים, והאתגר, כך מעידה כהן הלוי, היה לשלב ביניהם בצורה הרמונית. דוגמאות לאקלקטיות בעיצוב יהיו מעקה הברזל ישר הקווים שבגרם המדרגות, הבנוי בסגנון "תל אביב הקטנה", החלון העגול במעלה גרם המדרגות המעוצב בהשראת חלונות כנסייה – חולשה ישנה של בעלת הבית, ארון האחסון התכלכל בגב פינת האוכל שסגנונו כפרי פרובנסלי, חדרי השינה מרובי הפאנלים המעוטרים, המושפעים מסגנון העיצוב האמריקאי ובנייה קולוניאליסטית אפריקאית, המשמשת כהשראה הן לתכנון מרפסות הבית והן לבחירת חפצי הנוי והאמנות הרבים הפזורים בו.
השילוב בין שחור ללבן במעטפת הפנימית של הבית משמש כרקע רגוע לפריטי הריהוט והנוי, מקצתם חפצים בעלי היסטוריה שנאספו לאורך השנים, וחלקם פריטים חדשים שנרכשו או נבנו בהזמנה מיוחדת. בחלל הכניסה הרחב ניצבת שידת עץ ירקרקה מחופה בפח בעלת קווים אלכסוניים, שנרכשה בחנות בשוק הפשפשים. בפינת האוכל הסמוכה עומד שולחן אוכל מסיבי מעץ אלון שנבנה בהזמנה מיוחדת, וסביבו עשרה כיסאות בריפוד דמוי זמש הנודדים עם המשפחה לאורך השנים. "הם נורא נוחים", מסבירה כהן הלוי, "וכיף להיתקע עליהם אחרי ארוחה דשנה".
גופי התאורה בבית תוכננו על ידי בעלי הבית ויוצרו עבורם בהזמנה מיוחדת. אחד מהם הוא גוף תאורה גדול מפליז בעל שלושה אהילי בד, שנתלה מעל שולחן האוכל. "חשוב בעיניי ליצור מעל שולחן האוכל מעין אוהל של אור שמכנס תחתיו את כל הסועדים ומחבר ביניהם", מסבירה כהן הלוי את הבחירה. המראה הגדולה בעלת מסגרת העץ השחורה שתלויה מאחורי שולחן האוכל ועציץ הדקל לידה מאזכרים שוב סגנון קולוניאליסטי. הצבע השחור חוזר ומופיע באלמנטים נוספים בבית, כגון הספרייה השחורה שממוקמת בגב הסלון ושבנויה, באופן מפתיע, מגבס. "התוספת של פאנלים מעוטרים נותנת לה מראה של עץ, ואפילו נגרים מקצועיים לא מאמינים שהיא לא בנויה מעץ", מגלה כהן הלוי.
לצד הספרייה ניצב פסנתר כנף שחור, ובמרכזה שולבה תמונה גדולה מעשה ידיה, שיורדת כמסך ומסתירה מאחוריה את מסך הטלוויזיה השטוח. ספות בהירות בגוון ניטרלי סובבות שולחן סלון שבנה בעל הבית. כורסת יחיד שנמצאה ברחוב לפני שנים רבות ושופצה מעניקה נגיעה קלה של רטרו לחלל. שטיחים אתניים רבים בגוונים חמים ממלאים את קומת הקרקע, חוזרים ומופיעים גם במטבח ומעניקים חמימות לחלל המרשים. אח מברזל בנויה בקיר הסלון הפונה אל החצר האחורית. אפשר להפעיל אותה גם מבחוץ, "וכך מי שיושב במרפסת יכול ליהנות גם הוא מאח מבוערת".
דרך חיים
המטבח המרווח בכניסה לבית נפרד מעט משאר חללי האירוח. הוא עוצב בסגנון שאבי שיק אמריקאי וכולל ארונות עץ שחורים עם ידיות מפורזלות ואי עצום ממדים במרכזו, המחופה במשטח עץ אלון. "כל החיים מתנהלים במטבח בכלל וסביב האי הזה בפרט", מספרת כהן הלוי. "אנחנו אוכלים על האי, מבשלים סביבו (יש בו כיור) ועובדים עליו עם המחשב". דלת רחבה בחזית המטבח המובילה אל החצר הקדמית מכניסה פנימה הרבה ירוק, ופינת הישיבה המקסימה שהוצבה במרפסת הדק הקדמית היא אחת הפינות האהובות בבית. שורה של חמישה חלונות, הממוסגרים בפרופיל בלגי בהיר זהה לזה של דלת היציאה מהמטבח, חופו בצילוני בד שחורים. אלה מחליפים את הבחירה הנפוצה יותר בחלון מטבח רחב וארוך.
"יש משהו חזק בקצביות של החלוקה לחמישה חלונות נפרדים, אף שאפשר היה לבנות כאן גם חלון מוארך אחד", מסבירה כהן הלוי את הבחירה. "מעבר לעיצוב, מאוד הקפדנו במטבח על נוחות השימוש", היא מוסיפה. "יש כאן שלושה כיורים למקרה שכמה מבני הבית יעבדו יחד במטבח, ושטחי אחסון שהוטמעו בחצי הקיר המפריד את המטבח מפינת האוכל מצניעים מכשירי חשמל גדולים המוכנים תמיד לשימוש – רק צריך לשלוף ולהחזיר". בבחירה בלתי שגרתית, פינת המחשב הוצבה אף היא בקצה המטבח ו"ככה מי שעובד על המחשב לא מסתגר בחדרו ומתנתק מהבית ומהעולם, וגם אפשר לשלוף מתכונים מהאינטרנט בזמן הבישול", היא מחייכת.
השחור הנכון
קומת חדרי השינה מתאפיינת בחומריות שונה מזו שבקומת הכניסה, במטרה ליצור בה אווירה אינטימית ורכה יותר. "התקרות בקומה זו נמוכות יותר, בחרנו לרצף אותה בפרקט עץ שחור והקירות נצבעו בגוון מעט כהה יותר מהקירות הלבנים שבקומת הקרקע, ויוצרים ניגוד נעים עם הרצפה השחורה", אומרת כהן הלוי. "גם היחס בין שטחי הקיר לחלונות אחר. יש כאן פחות חשיפה לחוץ מאשר בקומת הקרקע". הצבע השחור חוזר הרבה גם בחדר השינה ובחדר הרחצה המרווח והמפנק הצמוד אליו.
בחדר השינה נתלה מאוורר תקרה שחור, אהילי מנורות הלילה שלצדי המיטה מעוצבים אף הם מבד שחור, ועל רצפת חדר הרחצה פרוש שטיח צמר שחור ושעיר. "לא פחדתי להשתמש בשחור", אומרת כהן הלוי. "בארץ יש על הצבע הזה דעה קדומה ואנשים כמעט לא משתמשים בו, אבל אני חושבת שהשחור מבליט את האלמנטים האחרים בחלל. זה צבע שאני מאוד אוהבת להשתמש בו. השימוש באותו צבע בחומרים ובאלמנטים שונים מייצר זיקה חשובה בין חלקי הבית ורצף ביניהם".
כבכל חדרי הרחצה בבית, גם כאן רוצף המקלחון בעץ איפאה. "מאוד נעים להתקלח על זה", מעידה כהן הלוי. "לא מחליקים על זה והמשטח לא קר בחורף". חדר הרחצה מצטיין בקווים מודרניים נקיים לצד השפעות אסייתיות קלות באביזרים המשלימים: שידה צפה וישרת קווים מעץ אלון שהוטבעו בה שני כיורים רבועים, לצד סל קש וכובע קש גדול מאפריקה, שנתלה מעל האסלה ומוסיף נגיעה אתנית לחדר. "אני חושבת שהסגנון המודרני והנקי נותן קצת הפוגה בין הסגנונות השונים ומייצר שקט וניקיון, אחרת היה מתקבל מראה עמוס מדי", היא אומרת.
משולש הזהב
בקומת הגג המקסימה נבנתה תקרת עץ משופעת שלאורכה נמתחות קורות עץ. "ברעננה החוק העירוני מחייב לבנות גג משופע עם רעפים אדומים", מסבירה כהן הלוי, "ובחרנו לבנות את התקרה בצורה כזו שתאפשר ניצול שטח מרבי תחת האילוץ הזה". התקרה המשופעת הכתיבה חלונות ופתחים משולשים המדגישים את תחושת עליית הגג במקום, חלקם נפתחים אל מרפסות הנמתחות לכל אורך הקומה העליונה. גם בניית חדר הג'קוזי שבקומה זו נעשתה תוך כדי ניצול מרבי של השטח: הג'קוזי נבנה בפינה שבה התקרה נמוכה מכדי שאפשר יהיה לעמוד תחתיה. לאורך החלון המשולש שלצד הג'קוזי נבנה ספסל שרופד באריג עמיד במים.
כיור קטן הותקן על גבי שולחן עץ בעל קווים מעוגלים, וכיסא עץ הניצב בפינה משלים את ריהוטו של החדר הזה, המשרה רוגע ושלווה. לצד חדר הג'קוזי נבנה חדר אורחים שובה לב ומפנק, מעין צימר קטן בלב העיר. "כל כך כיף בו שלפעמים בא לי לעבור לגור שם", מחייכת כהן הלוי. "אין בו הרבה, אבל התקרה המשופעת והחלון המשולש, הנפתח אל מרפסת גג עם דק עץ, מאוד משמעותיים בחלל. בכלל, עיצוב החלונות בכל הבית, שבכולם יש מעין חותמת של משולש קטן, מאוד משמעותי ביצירת האווירה הכללית".
חוויות הבית
את הגינה ואת חצר הבית האחורית עיצב שי הלוי, אדריכל נוף בהשכלתו. בחצר האחורית נבנתה בריכה בצורת רי"ש, צורה העוקבת אחר קווי המתאר של הבית ומאפשרת ניצול מרבי של השטח וקשר הדוק בין פנים לחוץ. הבריכה נצבעה בטיח בריכות מיוחד, התואם בגווניו את ריצוף הבית ואת אבני השפה של הבריכה ותורם בכך להידוק הקשר בין פנים הבית לחוץ גם מבחינת החומרים. צורתה של הבריכה והעובדה שהיא מוקפת בשורה של עמודי חשמל מסיביים מעץ תורמת לתחושה אסייתית משהו. "קצת כמו במקדשים במזרח הרחוק", מסכימה כהן הלוי. לאורך חומת החצר ניטעו עצי ליצ'י, אבוקדו וברכיכיטון, שנבחרו משום שעליהם ירוקים כל השנה ואינם נשירים, מה שמקל את תחזוקת הבריכה ומספק בידוד מן השכנים.
החצר הקדמית רוצפה בדומה לבית באבן גרניט ובדק עץ. במקום חומת בטון מקיפה את החצר גדר מסורגי ברזל, המאפשרת קשר עין בינה לרחוב. "רצינו לייצר השפעה של הגינה על הרחוב ולכן ויתרנו על חומה", מאשר שי הלוי. "הרחוב כאן פתוח. אין בצדו השני בתים, ולא רצינו לבנות בו חומה. אני תמיד משתדל להוציא גינות החוצה, בעיניי זה בונוס גדול לרחוב ולדיירים. פרט לכך, הצמחייה המקיפה את החצר מבודדת אותה מספיק".
"היה חשוב לנו שחוויית הבית תתחיל כבר מחוצה לו", מאשרת כהן הלוי את דבריו ומצביעה על הבריכה הקטנה עם מפל המים, שנבנתה בכניסה לבית מחוץ לגדר ומקבלת את פני הבאים. "הותקנה בה גם מערכת סאונד שמשמיעה מוסיקה", היא מספרת, "מתוך חשיבה מתמדת על חוויית המבקר בחלל, גם בפנים וגם מחוצה לו".
אדריכלות ועיצוב פנים: Living Houses, ענת כהן הלוי ושי הלוי
סבתא בישלה דירה: עיצוב צעיר לזוג ותיק
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן